למה חז"ל פיברקו חג "מתן תורה"?

למה חז"ל פיברקו חג "מתן תורה"?

למה ניסו חז"ל להסתיר את הטעם העיקרי לחג השבועות שהוא חג הקציר של החקלאים, ובכל מקום בתפילות טישטשו העניין בחג "מתן תורה" בו בזמן שמשה רבנו כותב במפורש כמה פעמים שהחג הוא "חג הקציר" לא חג "מתן תורה"?
 

דוד1000

New member
מתן תורה

http://www.google.co.il/search?q=cache:rlC2ksBc-XoJ:www.tora.co.il/shiurim/chgim_kiryat%255Cshavuot.doc+%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%AA%D7%9F+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&hl=iw&ie=UTF-8 משחרב בית-המקדש ואבד לחג הביכורים בסיסו הקרקעי – הלכו ופחתו המנהגים השונים שהחזיקו בהם אבותינו בארץ מולדתם ובמקומם באו כמה מנהגים, המבליטים את זכר מעמד הר-סיני ומתן-תורה יש לציין, שבמקרא לא נזכר מועד של מתן תורה, אך אנשי המסורת חישבו וקבעו –ותו בהסתמך על שמות י"ט: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים .ויחנו-נגד-ההר". לפי זה החודש השלישי מניסן הוא סיוון ובששה בו היתה ההתגלות.. http://www.chagim.org.il/shavoot40.html http://gifs.msn.co.il/tnuva/shavohot/tnuvaATmsn/shavuot8.asp
 

פלסטיק

New member
הם לא סילפו, הם היו פוסקים הגיוניים

פעם הרבנים היו רבנים והם התאימו את החוקים למציאות. כשהעם גלה מארצו ועבודת אדמה היתה נדירה יותר הם שמו דגש על מתן תורה ולא על חג הקציר היום כשהרבנים נראים כמו שנראים אז הפסיקות נראות גם כן כך
 
חז"ל לא פיברקו שום דבר.

החגים נזכרים בתורה בהקשרים ההלכתיים שלהם: יום קרבן הפסח, חג המצות , יום קרבן שעורה, יום הבכורים, ספירת העומר, יום תרועה, יום הכפורים, חג הסוכות שנעשות מאסיף השדה (ולא מפרגולות). בתורה גם לא מפורש שראש השנה ויום הכפורים הם ימי דין, כי הדין מסור לשמים, ועלינו לבצע רק את המצוות. ליום הכפורים יש גם משמעות מיוחדת בעצם הקרבת הקטורת בקדש הקדשים.זו לא רק כפרה, והדברים עמוקים. אין משמעות הלכתית מעשית ליום מתן תורה לכן זה לא נכתב בתורה. למרות שהדברים לא מפורשים בתורה, כולנו מתפללים בימים נוראים, ומציינים את שבועות כיום מתן תורה. לידיעתך ישנה מסכת בכורים אשר מומלץ ללומדה בשבועות.
 
למעלה