למה חשוב לחבק?

למה חשוב לחבק?

הי לכם, אני יודעת שנושא החיבוק נשמע מאוד בנאלי,
ולמה בכלל לדבר עליו...אז ככה...חיבוק הוא מאוד
מאוד חשוב, הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים.
כתינוקות החיבוק הוא החיבור הראשוני לאמא, אבא..
התינוק מרגיש את הידיים שעוטפות אותו, שומע את
פעימות הלב ומרגיש בטוח יותר, אהוב יותר.
חיבוק הוא לא רק המגע, שהוא חשוב מאוד, חיבוק
הוא גם יצירת גבול..אם תשימו לב, כשאנחנו מחבקים
הידיים שלנו מקיפות באופן שלם או חלקי את מי שמולנו.
התחושה החזקה ביותר שהמגע הספיציפי הזה מיצר,
מעבר לקירבה, הוא תחושה של מוגנות וביטחון...הגוף
של זה שמולנו מוקף וכל חלק בו נוגע בחלק בנו.
למעשה האדם שמולנו עטוף בנו.
זאת למעשה תחושת הביטחון הראשונית של התינוק,
מה שמתורגם אצלו ל"יש לי מי שדואג לי" אני יכול/ה
לשחרר. כאשר אנחנו מגדלים ילד עם מגע, עם חיבוקים,
הילד שלנו ירגיש בטוח יותר בתוכו, זו בעצם תחושת הביטחון
הראשונית שאנחנו נותנים לו עם עצמו ועם העולם שסביבו.
ילד שחווה חיבוקים ומגע , יגדל להיות ילד עם יותר ביטחון,
עם תחושה של חיבור למציאות. האופן שבו הוא יחווה את
העולם החיצוני יהיה טוב יותר, כי הקנו לו את הביטחון הבסיסי.
אף אחד לא יכול לערוב לכך שהחוויות האישיות שלו לא
יקלקלו את התחושה, אבל לפחות הבסיס יהיה טוב יותר
וחזק יותר. עם פחות צורך לריגושים קיצוניים, כמו סמים,
אלכוהול, אתגרים מסוכנים...כי מעבר להכל, הריגושים
הקיצוניים הם סוג של גבול, כי אם תחשבו על זה, החוויות
האלה דוחפות אותנו מעבר לקצה עד שאנחנו מרגישים
את הקצה ואז באופן מלאכותי נוצר גבול.
כשתינוק גדל ברחם, יש לו גבולברור של הגוף של אמו...
תחושה של ביטחון ומוגנות.לכן, פגים שנולדו לפני הזמן
עטופים בכריות מיוחדות של ג'ל או בד על מנת לתת להם
את תחושת הגבול, ולהעניקלהם באופן מלאכותי את
תחושת הביטחון שהם זקוקים לה.
מחקרים הראו שפגים שלא יצרו להם תחום מוגן, פיתחו יותר
בעיות פיזיולוגיות מאלה שכן..לכן בשנים האחרונות יצירת
התחום (הגבול) דמוי הרחם, הפך להיות נוהל בפגיות בכל
בתי החולים בארץ ובעולם.
כמו כן, מחקרים שנעשו בבתי יתומים, שבהם הילדים לא
מקבלים את המגע והחיבוק שהם צריכים, הוכיחו, כי
תמותת התינוקות/ילדים היתה גבוהה יותר ממקומות
שדאגו לכך על בסיס קבוע כלשהו.
אני מציעה לכם לעשות ניסוי, אם הילד/ה שלכם כועס/ת,
תנסו לחבק אותו/ה ותראו עד כמה זה מרגיע אותו/ה.
בבת אחת הטנטרום נפסק...כן, הם סוג של יתנגדו, אבל
לא באמת, ואם תתעקשו, קצת, זה בהחלט יעשה פלאים.
כשהילדים שלי היו קטנים (פעם) הייתי יוצאת איתם לכל
הטיולים של בית הספר, ולעיתים היתה פורצת מריבה
בין שני ילדים בכיתה (במקרה שלי, אלו בדרך כלל היו הבנים),
אחרי שהייתי מפרידה בין הניצים, הייתי מחבקת את הילד
הכועס, ותאמינו או לא, הילד היה נרגע וחוזר למצב רוח
טוב והטיול היה ממשיך בכייף
סתם חומר למחשבה..
חיבוק הוא גם דרך תקשורת חברתית, חברים שנפגשים
מתחבקים (סוג של חצי חיבוק או מלא), מה שבתת ההכרה
נותן תחושה של קירבה וכניסה אל הגבול החברתי של מי
שנוכח. זאת אומרת, במסגרת החברים הגבול הוא משותף
לכל מי שנוכח במקום ונכנס למעגל, כשהחיבוק הוא סימבול
לזה. אופייני יותר לגברים, שהם יותר פיזיים...נשים מעדיפות
נשיקות, אבל אם תשימו לב, גם אלה נעשות תוך יצירת גבול
כמו חיבוק, כמעט תמיד זה לפחות 2 נשיקות משני הצדדים
של הפנים, שוב, יצירת גבול (שני צדדים) וכן סוג של חיבוק
מסוג אחר.
אז חיבוק הוא חשוב! ועכשיו כשהעליתי את הנושא למודע,
אולי תשקלו להקדיש לו תשומת לב, לפחות עם הילדים
שלכם.
שבוע נפלא לכם...והרבה חיבוקים
 

נהורית1

New member
אכן החיבוק מנחם ומרגיע.

זה אומר שמי שמחבק מזדהה עם התסכול והבעיה שלך, ומשתתף בה. כך ילד שמקבל חיבוק אחרי נפילה כואבת, יכול באמת להרגיש שההורה או הסבא סבתא שמחבקים, מזדהים עם הכאב, ומנסים להגן.
גם מבוגרים שמקבלים חיבוק, בוודאי עם בן הזוג, מרגישים יותר רוגע ונוחם והשתתפות.
 
מקסים אבל יש

לי שאלה: ילד שגדל אצל הורים שפחות הביעו חיבה בחיבוקים או נשיקות, מגע עלול להרתיע אותו/ לגרום לו לסטרס או שחיבוק זה תרופה אוניברסלית?
 

נהורית1

New member
חיבוק מראה על אהבה ואיכפתיות.

האהבה מצד הסביבה התומכת מקנה לבן אדם, ובמיוחד לילד, הרבה ביטחון עצמי.
ברגע שאין את זה, הילד, גם אחר כך כמבוגר, יכול להיות שיחפש את החסר הזה במקומות לא צפויים. יש כאלה שילכו לסמים ויחפשו שם נחמה, יש כאלה שילכו לחפש את האלוהים ואת אהבתו, ויש כאלה שיחפשו כח ועושר, כי ככה יכול לשלוט על אהבות למכביר. כל אדם יכול להזרק לכל כיוון שלא יהיה, זה פשוט עניין של גורל.
 
העלית נושא מעניין-תגובה

את בהחלט צודקת בהתייחסות שלך..
יש ילדים שאכן ירתעו ממגע ואולי אפילו
יחוו סטרס בתחילה, ויש כאלה שדווקא בגלל שחסר להם
הם ישתו את המגע לרוויה...זה בהחלט תלוי
אישיות
בכל מקרה, תלוי בגיל הילד, אבל ניתן בחשיפה
הדרגתית ומכוונת להעלות את המסוגלות של
הילד לקבל מגע...
במקרה כמו שציינת יש ליצור את המגע בהדרגה
לבדוק איך הילד חווה אותו ואז להעלות את המינון
מאוד בהדרגה.
עם ילדים ברוב המקרים זה עובד.
אבל באשר לשאלתך, חיבוק הוא תרופה אוניברסלית
המינון תלוי באדם
 

amitof2

New member
הבעיה היום בכל מה שקשור ביחס בן הורים לילדים

זה כל נושא המדיה, איך אפשר להגיע לקשר גופני עם הילד (חיבוקים), עם כל הגירויים שהמדיה מספקת לו...
השפעת המדיה על ילדים
 
עוד נושא מעניין-תשובה

אכן המדיה מספקת הרבה גירויים, אבל אם לוקחים
בחשבון שהילד איתנו מהרגע שהוא נולד (אם אין
אימוץ בגיל בוגר) אז אנחנו אלה שמאפשרים או
מונעים את החשיפה...
ואם תרגיל את הילד/ה שלך לחיבוק הוא ידע לחלוק
את המגע ביחד עם שאר הגירויים ולתת לו את
המשקל הנאות.
בכל מקרה, חיבוק עומד בתחרות מאוד יפה

ושוב להזכירך, הילד איתך מהולדתו, את/ה הדבר
הראשון שהוא חווה...תרגיל אותו לחיבוק הוא ידע
לתת ולקבל...לא תרגיל אותו...הוא לא ידע
זה תלוי בך
 
למעלה