למה? (טריגר)
יום ראשון כ"ח שבט תשס"ב 10 פברואר 2002 למה זה כל כך כואב? למה זה חותך בבשר, תופס את הלב כבצבת ולא מניח? למה הדמעות מגיעות רק עד אחרי העין, שורפות, דוחפות,… נתקעות.? למה יושב לו הגוש בגרון, כמו לנצח, כמו תמיד היה שם ולעולם לא ילך.? למה משקל החיים כה גדול עלי, כה אדיר, עד כי גבי כורע, לבי דואב, עצמותיי צועקות לעזרה. וראשי הומה… הומה… הומה…ומלא צעקות? למה זה כואב כל כך לדעת? למה זה קשה כל כך לכאוב, להרגיש. למה …. למה הקשר עם אחרים, הוא מקור לעצבות ופגיעה? אכפתיות – היא מקור לכאב? ידידות כמקור אכזבה, חברות – אבן גדולה על הלב? למה שמש ואור מביאים את הדמעה לעין? את תחושת הפספוס כאגרוף בבטן הומה… את הרצון לצעוק – "לי לא היה עדין, שמש בתוכי, ויד מלטפת, חמה" למה צחוק של ילדים וציפור מציצת, גורמים לחיוך על שפתיים לעלות ולגווע מיד? ולתחושת הריקנות, משמחה כה קורצת, כשאלי לא פתח זרועותיו אף אחד…? למה בתוכי, השלווה לא שוכנת, אין שמש , ציפורים, כמו הכל חדל להיות, למה אני לא מוצאת את מה שאני מחפשת, למה זה כל כך, כל כך כואב לחיות….?
יום ראשון כ"ח שבט תשס"ב 10 פברואר 2002 למה זה כל כך כואב? למה זה חותך בבשר, תופס את הלב כבצבת ולא מניח? למה הדמעות מגיעות רק עד אחרי העין, שורפות, דוחפות,… נתקעות.? למה יושב לו הגוש בגרון, כמו לנצח, כמו תמיד היה שם ולעולם לא ילך.? למה משקל החיים כה גדול עלי, כה אדיר, עד כי גבי כורע, לבי דואב, עצמותיי צועקות לעזרה. וראשי הומה… הומה… הומה…ומלא צעקות? למה זה כואב כל כך לדעת? למה זה קשה כל כך לכאוב, להרגיש. למה …. למה הקשר עם אחרים, הוא מקור לעצבות ופגיעה? אכפתיות – היא מקור לכאב? ידידות כמקור אכזבה, חברות – אבן גדולה על הלב? למה שמש ואור מביאים את הדמעה לעין? את תחושת הפספוס כאגרוף בבטן הומה… את הרצון לצעוק – "לי לא היה עדין, שמש בתוכי, ויד מלטפת, חמה" למה צחוק של ילדים וציפור מציצת, גורמים לחיוך על שפתיים לעלות ולגווע מיד? ולתחושת הריקנות, משמחה כה קורצת, כשאלי לא פתח זרועותיו אף אחד…? למה בתוכי, השלווה לא שוכנת, אין שמש , ציפורים, כמו הכל חדל להיות, למה אני לא מוצאת את מה שאני מחפשת, למה זה כל כך, כל כך כואב לחיות….?
