יהדות בשבילך
New member
למה יש גם אדר א' וגם אדר ב'??
מאמר יפה של הרב חגי גרוס (וקרדיט לNRG): למה צריך פעמיים אדר? למה מעברים את השנה? הרב חגי גרוס שופך אור השנה הנוכחית על פי הלוח העברי כוללת 13 חודשים. בממוצע אחת לשלוש שנים הלוח העברי מוסיף חודש נוסף - חודש אדר. למהלך זה קוראים "עיבור השנה" והשנה נקראת שנה מעוברת. האסוציאציה ברורה. מדובר כביכול על הריון ולידה של חודש נוסף המצטרף לחודשים הרגילים. לכן השנה יהיו שני חודשי אדר. אדר א' ואדר ב'. סוד העיבור: שלושת הרגלים, שהם מחזור החגים הבסיסי של עם ישראל הקשור למימד החקלאי, חייבים ליפול בדיוק בעונה החקלאית המתאימה. בהקשר זה נאמר בתורה: חג הפסח – " שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם" (דברים ט"ז). חג השבועות – "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים…" (שמות ל"ד). חג הסוכות – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.." (דברים ט"ז). כלומר, פסח חייב לצאת בחודש האביב, שבועות בתקופת הביכורים וסוכות בתקופת האסיף. העונות החקלאיות תלויות במחזור השמש, החודשים העבריים תלויים בחודשי הירח. שנת השמש והירח: קיים פער של 11 יום בין שנה המבוססת על הירח ובין שנה המבוססת על השמש. שנת השמש היא שנה בת 365 ימים בשנה. שנת ירח היא שנה בת 354 ימים (29.5 ימים בחודש X 12 חודשים בשנה). במשך שלוש שנים נוצר פער של חודש בין שנת הירח (שנת הלוח העברי) ובין שנת השמש, השנה החקלאית. פער זה עלול לגרום לתוצאה של הזזת החג היהודי מתאריכו המקורי בלוח השנה החקלאי. הפיתרון הוא הוספת חודש – בממוצע בכל שלוש שנים מוספים חודש 13 ללוח העברי וכך מתאזן היחס בין שנת השמש ושנת הירח. פרדוכס אדר א' כיצד מעברים את השנה? בנושא זה חלה התפתחות היסטורית מעניינת. שלב 1. היו מעברים את השנה על פי הסתכלות בטבע ובדיקת פרמטרים שונים. המשנה מספרת: "תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה: על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה …". כלומר אם השעורה לא הבשילה (על האביב) או פירות האילן לא הבשילו (על פירות האילן) או היום והלילה עדין לא שווים (על התקופה) היו נאלצים לעבר את השנה. בעניין זה מובאת במסכת סנהדרין עדות מעניינת על הצורה בה עיברו את השנה: (מתורגם בצורה חופשית): "דתניא מעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית והיה יוחנן סופר הלז עומד לפניו ושלש איגרות חתוכות לפניו אמר לו טול איגרת אחת וכתוב לאחינו בני גלות בבל ולאחינו שבמדי ולשאר כל גלויות ישראל שלומכם ירבה לעולם. אנו מודיעים לכם כי הגוזלים רכים והטלאים דקים וזמן האביב לא בא ויפה בעיני ובעיני חברי להוסיף על שנה זו שלושים ימים " (סנהדרין יא). שלב 2. קביעת נוסחת עיבור השנים. שיטה זו היתה בעייתית מאחר והיה צורך להודיע על העיבור לכל תפוצות ישראל. במושגים של אז לא תמיד היו הידיעות מגיעות בזמן לכן תיקן הילל השני (שנת 360 לספירה) בעזרת חשבונות מורכבים לוח אשר מחשב באופן מדוייק את השנים אותן יש לעבר עד סוף הדורות. על פי חשבונו של הילל בכל 19 שנים יעוברו 7 שנים. הסימן שניתן הוא: גו"ח אדז"ט כלומר השנים 3,6,8,11,14,17,19 במחזור של 19 שנים יהיו שנים מעוברות. מדוע נבחר דווקא חודש אדר כחודש העיבור? חודש אדר הוא החודש האחרון על פי הספירה התנכית. מאחר וכך הגיוני הוא לחכות עד הרגע האחרון על מנת לוודא שאכן יש צורך לעבר את השנה. לכן נבחר חודש אדר כחודש שאותו מעברים. הפרדוכס של אדר: עיבור השנה יכול לגרום לפרדוכסים מסוימים. על פי ההלכה, אדם שנולד בשנה רגילה ( לא מעוברת) יחגוג את יום הולדתו בשנה מעוברת באדר ב'. אדם שנולד בשנה מעוברת באדר א' או אדר ב' יחגוג את יום הולדתו בשנה מעוברת באותו החודש בדיוק. הפרדוכס: ראובן ושמעון נולדו באותה שנה שהיתה שנה מעוברת. ראובן נולד בכ"ט אדר א'. שמעון נולד באותה שנה בב' אדר ב'. כלומר ראובן גדול משמעון. אם שנת בר המצווה שלהם תהיה שנה רגילה שמעון יחגוג את בר המצווה בתאריך ב' אדר בעוד ראובן יחגוג בתאריך כ"ט אדר. כלומר למרות ששמעון קטן מראובן בכמעט חודש הוא יחגוג בר מצווה לפניו.
מאמר יפה של הרב חגי גרוס (וקרדיט לNRG): למה צריך פעמיים אדר? למה מעברים את השנה? הרב חגי גרוס שופך אור השנה הנוכחית על פי הלוח העברי כוללת 13 חודשים. בממוצע אחת לשלוש שנים הלוח העברי מוסיף חודש נוסף - חודש אדר. למהלך זה קוראים "עיבור השנה" והשנה נקראת שנה מעוברת. האסוציאציה ברורה. מדובר כביכול על הריון ולידה של חודש נוסף המצטרף לחודשים הרגילים. לכן השנה יהיו שני חודשי אדר. אדר א' ואדר ב'. סוד העיבור: שלושת הרגלים, שהם מחזור החגים הבסיסי של עם ישראל הקשור למימד החקלאי, חייבים ליפול בדיוק בעונה החקלאית המתאימה. בהקשר זה נאמר בתורה: חג הפסח – " שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם" (דברים ט"ז). חג השבועות – "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים…" (שמות ל"ד). חג הסוכות – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.." (דברים ט"ז). כלומר, פסח חייב לצאת בחודש האביב, שבועות בתקופת הביכורים וסוכות בתקופת האסיף. העונות החקלאיות תלויות במחזור השמש, החודשים העבריים תלויים בחודשי הירח. שנת השמש והירח: קיים פער של 11 יום בין שנה המבוססת על הירח ובין שנה המבוססת על השמש. שנת השמש היא שנה בת 365 ימים בשנה. שנת ירח היא שנה בת 354 ימים (29.5 ימים בחודש X 12 חודשים בשנה). במשך שלוש שנים נוצר פער של חודש בין שנת הירח (שנת הלוח העברי) ובין שנת השמש, השנה החקלאית. פער זה עלול לגרום לתוצאה של הזזת החג היהודי מתאריכו המקורי בלוח השנה החקלאי. הפיתרון הוא הוספת חודש – בממוצע בכל שלוש שנים מוספים חודש 13 ללוח העברי וכך מתאזן היחס בין שנת השמש ושנת הירח. פרדוכס אדר א' כיצד מעברים את השנה? בנושא זה חלה התפתחות היסטורית מעניינת. שלב 1. היו מעברים את השנה על פי הסתכלות בטבע ובדיקת פרמטרים שונים. המשנה מספרת: "תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה: על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה …". כלומר אם השעורה לא הבשילה (על האביב) או פירות האילן לא הבשילו (על פירות האילן) או היום והלילה עדין לא שווים (על התקופה) היו נאלצים לעבר את השנה. בעניין זה מובאת במסכת סנהדרין עדות מעניינת על הצורה בה עיברו את השנה: (מתורגם בצורה חופשית): "דתניא מעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית והיה יוחנן סופר הלז עומד לפניו ושלש איגרות חתוכות לפניו אמר לו טול איגרת אחת וכתוב לאחינו בני גלות בבל ולאחינו שבמדי ולשאר כל גלויות ישראל שלומכם ירבה לעולם. אנו מודיעים לכם כי הגוזלים רכים והטלאים דקים וזמן האביב לא בא ויפה בעיני ובעיני חברי להוסיף על שנה זו שלושים ימים " (סנהדרין יא). שלב 2. קביעת נוסחת עיבור השנים. שיטה זו היתה בעייתית מאחר והיה צורך להודיע על העיבור לכל תפוצות ישראל. במושגים של אז לא תמיד היו הידיעות מגיעות בזמן לכן תיקן הילל השני (שנת 360 לספירה) בעזרת חשבונות מורכבים לוח אשר מחשב באופן מדוייק את השנים אותן יש לעבר עד סוף הדורות. על פי חשבונו של הילל בכל 19 שנים יעוברו 7 שנים. הסימן שניתן הוא: גו"ח אדז"ט כלומר השנים 3,6,8,11,14,17,19 במחזור של 19 שנים יהיו שנים מעוברות. מדוע נבחר דווקא חודש אדר כחודש העיבור? חודש אדר הוא החודש האחרון על פי הספירה התנכית. מאחר וכך הגיוני הוא לחכות עד הרגע האחרון על מנת לוודא שאכן יש צורך לעבר את השנה. לכן נבחר חודש אדר כחודש שאותו מעברים. הפרדוכס של אדר: עיבור השנה יכול לגרום לפרדוכסים מסוימים. על פי ההלכה, אדם שנולד בשנה רגילה ( לא מעוברת) יחגוג את יום הולדתו בשנה מעוברת באדר ב'. אדם שנולד בשנה מעוברת באדר א' או אדר ב' יחגוג את יום הולדתו בשנה מעוברת באותו החודש בדיוק. הפרדוכס: ראובן ושמעון נולדו באותה שנה שהיתה שנה מעוברת. ראובן נולד בכ"ט אדר א'. שמעון נולד באותה שנה בב' אדר ב'. כלומר ראובן גדול משמעון. אם שנת בר המצווה שלהם תהיה שנה רגילה שמעון יחגוג את בר המצווה בתאריך ב' אדר בעוד ראובן יחגוג בתאריך כ"ט אדר. כלומר למרות ששמעון קטן מראובן בכמעט חודש הוא יחגוג בר מצווה לפניו.