למה כן להיות אחות?

למה כן להיות אחות?

מהרגע שבו התחלתי להתעניין בסיעוד כולם אמרו לו להתרחק מזה כמו מאש.
חרא תנאים, חרא משכורת, לימודים קשים (שלא משקפים את העבודה היומיומית), חרא יחס.

רציתי לדעת.... זה באמת כל כך נוראי, או שאנשים סתם מגזימים?
את הדברים שרשמתי למעלה קראתי בפורומים שונים בתקופות שונות.

בתור מישהי שמתלבטת אם להיות אחות או ללמוד משהו אחר שלצערי אין בו עבודה (מדעי הים), חשוב לי לדעת שאני לא אקרע את התחת שלי בתואר לחינם. אני לא מפחדת מעבודה קשה או מלוכלכת, במידה ואני אבחר במסלול הסיעוד יש לי פחות יותר כיוון (טראומה או ניתוח).

ועוד שאלה שמעניינת אותי ולא מצאתי תשובה בשום מקום - מה השכר השעתי לאח/ות מתחיל/ה?

האחים והאחיות צועקים שצריך עוד כוח אדם, אבל אתם גם גורמים לכל המתעניינים לברוח.
 
למה לא לענות לשאלה שלך..?

"מאז שהתחלתי להתעניין.. כולם אמרו".. מכירה את המשפט הכי נדוש "ואם כולם היו אומרים לך לקפוץ הגג?"..

"כולם" לא קשורים לזה.

אני מציעה שתסתכלי בפורום הזה במקום לבוא בטענות ודרישות, יש אפילו בדף הזה הודעה מאד מפורטת שלי כולל נושא השכר.

ואם את לא רוצה, את לא חייבת.. ואם את כן רוצה, זה לא קשור "לכולם" זה קשור אך ורק להחלטה שלך עם עצמך.

ואם את מתהדרת ומתפארת בקריאת פורומים, ועדיין יש מצב שתעצלי לחפש את התשובה לשאלה הזו כאילו שזה הפרמטר הכי מוצלח בבחירת המקצוע, השכר ההתחלתי לאחות אקדמאית בבית חולים ממשלתי, לאחר שירות צבאי של שנתיים נכון להיום עומד על 34 ש"ח לשעה.
 


אוקי, אני חושבת ש"טון ההודעה" שלי הובן לא נכון. ממש לא באתי בטענות ודרישות. .
ממש שמחתי שראיתי את הפורום הזה ושאני אוכל לבדוק פה דעות של עוד אנשים.
ולפני ששלחתי את ההודעה אני בדקתי בפורום, יכול להיות שפיספסתי. סליחה.

אני שאלתי - אחרים ענו. זה לא היה בקטע של עדר כבשים. גם יצא לי לשאול אח ואחות בקופ"ח. בסך הכל רציתי לבדוק את השטח לפני שאני מסתערת.

ונכון, שכר זה לא השיקול העיקרי בבחירת מקצוע, אבל אני מנסה גם להיות מציאותית. כרגע אני בת 21, אבל בשלב מסויים בחיים שלי אני כנראה אקים משפחה ואז עניין השכר יהיה משמעותי.

בכל מקרה, אני שמחה שענית לי על השאלה הזאת, אבל אולי יש לך מה להוסיף על הדברים האחרים שהעלתי?

אני באמת מנסה לאסוף כמה שיותר מידע לפני ההחלטה הסופית (שגם, לא באמת סופית -תמיד אפשר להתחרט).
 
השאלה הזו האם כדאי ללמוד סיעוד או לעשות הסבה

חוזרת על עצמה כמעט בכל דף בפורום הזה..

לדעתי, אין לשאלה הזו תשובה אחת ברורה, שמסתכמת בכן או לא.

שאלת אם אנשים סתם מגזימים כשהם מתארים את הקשיים במקצוע - אני לא יודעת בידיוק למי את מתכוונת (האם מדובר למשל באחים ואחיות שעובדים כאחים ואחיות?..). אני אשמח להסביר בהמשך - ולהשיב לשאלות יותר ספציפיות אם יש לך כמובן כי באת בהצהרות מאד כלליות , שקצת קשה לי להשיב אליהן בצורה ממוקדדת..

העניין הוא כזה, גם אני באתי לפורום הזה ולפורום אחר שעוסק בסיעוד לפני שהתחלתי ללמוד , ושאלתי האם כדאי ללמוד סיעוד.. הלוואי שהיתה לי תשובה שאומרת לך ישר "כן" או "לא". את לא הסברת למה את רוצה ללמוד סיעוד למה את חושבת שאת מתאימה לזה.. (אני בכלל לשניה לא מדברת על נתוני הקבלה, כי זה דיי ברור שמי שבאמת רוצה ללמוד סיעוד ימצא לו כבר מסגרת שתקבל אותו..).

מה "שכנע אותי" ללמוד סיעוד? שיקולים לוגיים. ענו לי כאן בפורום הזה, שהמקצוע (סיעוד) הוא כמו "חנות ממתקים" את כל פעם יכולה לבחור כיוון אחר לגמרי כי תואר בסיעוד לא ממקד אותך לתפקיד מסויים.. יש בכביכול ותיאורטית הרבה אפשרויות להתפתחות בתחום (אגב זה לא רק תיאורטי בדרכי בלימודים שסיימתי לא מזמן פגשתי אחיות רבות, בתפקידים שונים עם הכשרות שונות ובאמת יש דברים ששווה לצפות אליהם במקצוע שלנו...)

אבל - והאבל גדול. ככל שאת מתרחקת ממקומות שבהן היצע האחיות עולה על הביקוש להן (קרי פריפריה שמחוץ לאיזור המרכז...) אז אפשרויות התעסוקה פוחתות, כך גם הגמישות של מקומות העבודה לצרכים ולרצונות שלך (כך אני מתרשמת בכלליות, מניסיוני האישי המאד קצר כאחות.. עברתי את הממשלתי האחרון בספטמבר 2012..).

אבל מס' 2: יש מחלקות שהעבודה בהן פרופסיונאליות (כלומר מקצועית) ויש מחלקות שהעבודה בהן בעיקר סזיפית (ולא מקצועית בעליל...). ההבדלים יכולים להיות עצומים עד כדיי תהומיים, ולא נראה כמעט דימיון פרט לשעות המשמרות, בין המחלקות.. השונות הזאת מתבטאת בין בתי חולים פריפריאליים, לבין בתי חולים במרכז הארץ (בסכמה הכללית.. אבל כמובן שאני לא מכירה את כל המחלקות .. יש ויש..).. ולכן, לתפיסיתי זה תלוי "באיפה תפלי" ... וגם באיפה תגורי.. כי אם למשל גרים באיזור שבו אין כל כך הרבה בתי חולים (סתם דוגמאות קיצוניות גולן, ונגב..) אז בית החולים המעסיק שלך הוא מונופול בערך - והתוצאות הרבה פעמים הם בהתאם, הם יודעים שאין לך ממש לאן ללכת (אלא אם את מתכוונת להעתיק את מקום מגורייך כמובן.. :) וחוץ מזה, גם זה לא בהכרח. אני משוכנעת שבסופו של דבר גם בפריפריה בבתי חולים שהתנאים בהם לאחיות תחיליות הם לא פשוטים, בסופו של דבר - מתקדמות גם אחיות מרוצות בחלקן לכל הפחות.

פגשתי מספיק אחיות שאמרו "שזה מקצוע נפלא" והנפלא בעולם.. ומספיק אחיות שאמרו "אתן עוד צעירות תברחו" (ככה, בשושו שהאחראית לא תשמע מתי שאחנו באנו להתנסויות שונות...)..

לכן, לצערי אין לי תשובה ברורה לתת לך, מלבד לעבודה שזה תלוי... תלוי איפה. תלוי למי. ותלוי מתי..

מעבר לכך, זה תלוי גם בציפיות המקוריות שלך ממה זה אומר להיות אחות, ומה הסיבות שבהן את בוחרת להיות אחות.

בסופו של דבר, היה לי קשה להשתכנע אל מול אחות מתוסכלת בבית חולים מסויים שישבה לעשות איזה סמינר לתואר שני וסיננה לנו בין השיניים תברחו.. איזה ניהול טיפול... ניהול טיטול.. רק חרא רואים פה... בסופו של דבר היא בוחרת להיות שם - ויש אנשים שתפיסת המסכנות שלהם, וכמה קשה להם, ולהתפאר בזה - זו מנת לחמם.. העניין הוא כמובן, שככל שעובר הזמן - ונשארים במקום שאנחנו מרגישים שלא מתאים לנו - יותר קשה לעזוב אותו.. ואם נודה באמת - הרבה ממי שלומדים סיעוד בוחרים בגלל היציבות הכלכלית היחסית במקצוע, הרבה לומדים סיעוד מהמון סיבות שונות ומשונות שאהבת האדם אינה הראשונה שבהן (לצערי כי רב הוא - ובמיוחד עבור עצמם, כי זה מאד קשה לעסוק על בסיס קבוע בדברים שאתה סולד מהם..)

בהצלחה לך בכל דרך שתבחרי. -- למטבע הסיעוד יש הרבה צדדים, ויש תפקידים מתאגרים, מספקים, מעניינים.. וכו'.. ויש גם תפקידים משביזים וכו'.. יש..
 
טעית בשכר השעתי

זה 36 וקצת למישהי שעומדת בכל התנאים שציינת.

לא שזה באמת משנה הרבה בפועל...
 

lentik

New member
אני התחלתי עם 34 התחלתי

שנה שעברה.
בבית חולים ממשלתי... אני יודעת שבבתי החולים של כללית השכר ההתחלתי הוא בכ 1 שקל יותר
אבל זה לא משנה באמת =)
 
שנה שעברה זה באמת היה 34.

השנה מי שהתחילה בספטמבר קיבלה 36 + עם הנתונים שציינה מיס פרלין -אקדמאית עם שנתיים צבא.

זה מהשוואה בין כמה בתי חולים עם חברות שלי. המינימום עלה בספטמבר.
 
ערך השעה שלי 35.80 אז לא נראה שטעיתי..

אני אחות אקדמית, בית חולים ממשלתי, שירות צבאי מלא.
 
טוב אז באיזור

של השרון זה קצת אחרת..
אצלנו התחילו עם 36 + , במידה והיה שנתיים צבא..

מי שהיה לו שנה שירות לאומי מקבל 35.40 מהמחזור שלי...
 

toxic babe

New member
כל אחד חווה אחרת

אני עוד לא אחות אבל שמעתי לא פעם "למה את נכנסת לזה, תברחי" וגם את הקול השני שאומר שזה המקצוע הכי יפה בעולם.
אז למה כן? כי זה באמת מקצוע מגוון, כמו שאמרת שאת שוקלת מיון או חדר ניתוח שזה שני דברים שונים לגמרי וגם ברגע שמתחילים ללמוד נפתחים בפנייך עוד דברים שאולי לא חשבת עליהם קודם. ואם לא מתאים לך לעבוד בבי"ח ציבורי אז יש פרטי ואם גם זה לא אז קהילה ... זה באמת כיף שיש הרבה אפשרויות.
מצד שני כמו שמיס פרלין אמרה, זה תלוי במקום המגורים שלך. למשל אני גרה בפריפריה וכאן אין הרבה אפשרויות וצריכים להתפשר או לעבור למרכז.
המקצוע הזה באופן כללי כן נותן לך את הביטחון התעסוקתי. אם גוף ונפש האדם מעניינים אותך אז הלימודים ממש מרתקים. בכל אופן את מסיימת גם תואר ראשון ואת לא חייבת לעבוד כאחות, יש לא מעט שפונים לשיווק תרופות או עבודות אחרות שלאו דווקא יש מגע פיזי עם אנשים.
אני מבינה את ההתלבטות שלך כי אני עד עכשיו בהתלבטויות אם זה באמת המקצוע שבו אני רוצה לעבוד. את זה אני אדע כנראה רק אחרי שאתחיל לעבוד....
תראי בטח שלמקצוע הזה יש הרבה צדדים פחות טובים כמו בעצם לכל מקצוע- הבעיה העיקרית כאן בארץ הוא שלא הופכים את המקצוע לפרופסיה, אין כבוד למקצוע הזה, האחות היא גם חדרנית וזה מתאים לכולם (חוץ מלאחות כמובן), השכר בטח שלא בין הגבוהים במשק כי עדיין מישהו צריך לממן את עובדי הנמל. עם השנים והוותק השכר משתפר אבל גם השחיקה גדלה, כי המקצוע הוא גם פיזי תלוי כמובן במחלקה, אבל בטח שבמיון ובחדר ניתוח.
העבודה במשמרות- זה מתאים לך? זה אומר שתעשי גם לילות וגם סופ"ש וכשתהיה לך משפחה (ואולי את לא חושבת על זה עכשיו) זה יהיה קריטי כי הילדים לא יראו אותך ואת לא תראי אותם.
מצד שני אני מבינה את האחיות שאומרות שזה המקצוע היפה ביותר- כי מתעסקים בחיי אדם, החל מינקות ועד לזקנה. נחשפים למקרים מעניינים, קשים, נמצאים עם האנשים ברגעים הכי שמחים והכי עצובים. השאלה לאיזה כיוון לוקחים את זה והאם היתרונות גוברים על החסרונות.
 
המון תודה לשתיכן


כשהגעתי פורום הזה הייתי ב-90% שאני רוצה להיכנס למקצוע הזה.
האחוזים באמת עלו קצת... אני חושבת שתמיד יהיו חששות ו"מה אם" ו"אולי כדאי דווקא".

אני לקראת פגישת ייעוץ... וכנראה שעכשיו רק נשאר לבחור איפה ללמוד.

=)
 

shiralan

New member
למה כן ללמוד סיעוד

נראה לי שאת כבר "מוצפת " בלמה לא....
אני אנסה לכתוב למה כן....
יש שאלה אחת- תנו לי מקצוע שבו כל מי שעובד יגיע לכם- אני מאושר, זה המקצוע הכי טוב בעולם.
לדעתי, למעט אומנים, שגם מצליחים להתפרנס מהאומנות שלהם- לא תמצאו מקצוע כזה.
בהייטק- עובדים שעות על גבי שעות, בצורה מטורפת וגם לא רואים את הבית.
ראיית חשבון- עבודה סיזיפית ומשעממת וגם בה דרך אגב, עובדים הרבה שעות.
לעבודה במשמרות יש גם הרבה יתרונות- אפשר לסדר בוקר חופשי בלי בעיה ובלי לבקש חופש
אפשר להצמיד משמרות (ערב-בוקר-לילה) ולפנות כמה ימים רצופים ולצאת לחופש שלי לבזבז ימי חופשה
לא לכולם זה כל כך נורא לעבוד חג או שבת, דרך אגב.... זה אחלה תירוץ....
לדעתי סיעוד צריכים ללמוד אנשים שאוהבים לטפל באנשים, אני יודעת שזה מה שהביא אותי למקצוע.
מגוון האפשרויות גדול, אפשר כל הזמן להתפתח מקצועית וכן, תמיד יש דרישה לאחיות (והיא תלך ותגדל עם השנים).
נכון, יש פער תהומי בין התיאורה שלומדים למה שקורה בשטח, אבל לדעתי זה משהו שילך ויצטמצם עם השנים.
בעיניי- זה המקצוע הכי יפה בעולם ואני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר.
צריך לחשוב על התמונה הגדולה- מה הן האפשרויות האחרות העומדות בפניך? האם הן באמת טובות יותר?
 


לרגע לא אמרתי משהו רע על המשמרות.
להפך, אני רואה את זה כיתרון - גם להמשך החיים בתור אשת משפחה.

אני לא נאיבית. אני לא חושבת שיש דבר כזה "מקצוע מושלם", אבל יש מקצוע מספק.
ולמרות ששמעתי על כל החסרונות שהיו מבריחים אנשים אחרים, משהו בי אומר לי לא לוותר וכן ללכת ללמוד סיעוד (גם הנושאים הנלמדים מעניינים אותי) ולפתח קריירה במקצוע.
אני מעדיפה עבודה קשה על עבודה משעממת.
ולגבי אפשרויות אחרות... יש בהחלט כאלו, אבל אפשרויות התעסוקה בסוף התואר מצומצמות מאוד עד כמעט ולא קיימות (מדעי הים, קרימינולוגיה).

ואם לא אכפת לך שאני שואלת - למה את חושבת שהפער בין מה שלומדים למה שקורה בשטח יצטמצם?
פשוט אני דווקא חושבת אחרת.
להרבה אנשים כבר לא אכפת מאחרים, והם רק חושבים על איך להרוויח הרבה כסף ולחיות טוב. אנשים כאלו לא ילכו למקצוע שבו אתה צריך לתת המון מעצמך למען אחרים ולקבל כלום בתמורה.
 

shiralan

New member
כי אני אדם אופטימי

ואני מאמינה כי מישהו שם למעלה יתעורר ויבין כי המצב הנוכחי לא יכול להמשך (כנראה זה יקרה רק אחרי שושי ריב"א וחברותיה יצאו לפנסיה ויגיע דם חדש ורענן. האנשים כבר שם אבל מטרפדים כל נסיון להביא לשינוי שלא תואם את קו המחשבה שלהן).
יבינו כי אנחנו חייבים ללמוד ממדינות אחרות (במיוחד אלו אליהן אנו מאבדים בכל שנה מאות אחיות ישראליות כמו קנדה)
מיהרו לבטל את האחות המעשית ולצאת בכותרות חסרות משמעות כמו "הסיעוד הוא פרופסיה"
זה לא יקרה עד שלא ימלאו את המערכת באנשים טובים אחרים (עם השכלה בסיסית יותר משל אחות) שיחליפו את האחיות בעבודות ה- ADL, חדרנות, מלונאות וכ"ו.....
ורק אז יוכלו האחיות לעסוק במה שהן למדו והוכשרו לעסוק במהלך התואר הראשון וההסמכה שלהן.
רק אז הסיעוד יהיה פרופסיה ורק אז למקצוע שלנו יהיה כבוד.
אולי אז מנהלי הרפואה סוף סוף ילמדו מהקולגות שלהם בחו"ל ויעביר לאחיות סמכויות נוספות.
העתיד הוורוד נראה רחוק, אבל אני מאמינה כי הוא יגיע עוד בדורנו- ואימרו אמן.
 

toxic babe

New member
הלוואי

אם יש דבר כזה בחירת אחות ראשית אני אבחר בך זה בטוח.
אני חושבת שאת אופטימית מדי... כי זה משרד הבריאות וכי זאת הממשלה הצולעת שלנו.
להם זה מאוד נוח שהאחות ממלאה את כל התפקידים.
לדעתי זה צריך לבוא מתוך האחיות ולא מתוך ההנהלה. כמו שיצאו כולם ואמרו שהשכר נמוך,
אז למה לא אמרו שיש הרבה בעיות במקצוע? שבין מה שלומדים באקדמיה ומה שנעשה בשטח- יש פער מאוד גדול
ואם יורשה לי אז בעיקר בפריפריה ושם האחיות שותקות ואוכלות את זה כי אין להן אפשרות אחרת. במרכז זה שונה
יש את תל השומר ויש איכילוב ובלינסון והכל מאוד נגיש.
באמת יש הרבה לאן לשאוף.
 
למעלה