נכון.
כל ישום קונקרטי של הרעיון הדתי פוגע בשלמותו. ככל שדת כלשהי מכבידה בפרטים, כן קשה לה יותר "להוכיח" את עצמה בצורה "שכלית". ברור, שאם אלוהים אינו מוגבל במרחב, ובכלל אינו גשמי, או הוא "גשמי ורוחני גם יחד", אז מה טעם לפנות אליו דווקא למעלה, מזרחה, דרומה, לאסוף מניין, או בכלל לפתוח את הפה לתפילה כאשר אפשר להתפלל בלב. כמובן ש"הפילוסופים" החל מחז"ל, רש"י, מגהמוח וכו´ ימציאו פירוש מלאכותי לכל דבר, לפעמים גם דברים נחמדים, כמו שהמציאו למשל את משה ואהרון כפירוש לשיר השירים.