למה כשמשהו נהרס לי, אני רוצה להחריב את הכל

[alice1803]

למה כשמשהו נהרס לי, אני רוצה להחריב את הכל

אני לא מבינה את עצמי, אני מנסה להבין מאיפה זה בא, אבל כשחרא לי, אז אני הורסת את כל מה שנשאר עדיין טוב סביבי, וזה כולל מערכות יחסים עם אנשים שחשובים לי, ההתנהגות שלי בבית, כאילו בא לי שיזרקו אותי לרחוב או משהו, בשביל להרגיש ממש רע.
מה זה הדבר הזה? זה פשוט נוראאאאאא

 

[מילקי91]

נבואה שמגשימה את עצמה

כאשר נהרס אז אולי את מאמינה שגם הקצת

טוב יהרס ,אז למה לחכות שיהרס כבר עכשיו

מבינה ?

לא נעים אני יודעת ..מעניין למי הפתרונים אולי

רק לאנשי מקצוע ? אני תוהה.

 

[alice1803]

אולי רק למי שיש הרס עצמי, חווה את הכישלון באופן קשה יותר

כי אני רגילה להרוס את הכל

 

[הקוסמת הורודה]

זה טבעי

שבאותו רגע שמשהו מתחרבש אז הכל נראה שחור .
גם לי יש את זה קצת. את צריכה ללמוד לחווט את המוח לחשוב שנייה אחרי ולא להתקע על אותה שנייה.
אולי כי את מרגישה כישלון ואז את חושבת באותה שנייה שאת כישלון בהכל אבל את לא

 

[alice1803]

כן, אבל האמת היא שאני באמת כישלון, אז למה לשחק אותה?

אני מנסה להתאים את מה שאני מרגישה למי שאני באמת, ויש קונפליקט, אני לא מצליחה לזייף אושר, זה או שאני שמחה או שאני כבר לא.
ואם אני לא שמחה אז אני לא מצליחה לשחק אותה מישהי אחרת, ולהחביא את הרגשות שלי, אני שקופה לגמרי.

 

[הקוסמת הורודה]

את לא צריכה לזייף אושר

פשוט ללמוד להשהות תגובה לא בהכרח להשהות רגש . מותר להרגיש הכל אבל כדאי כן ללמוד לנתב פריקת רגש בצורה שלא תחבל בסיכויים שלך ובמערכות מיחסים

 

[alice1803]

אני פשוט חייבת ללכת לטיפול dbt, מעניין אם יצליחו לשנות אותי

זו בדיוק הבעיה שלי, שום דבר לא חדש, אני מתנהגת בצורה שבה אני רגילה להיות אני, בלי מעצורים, בלי מסכות, בלי השהיות, תגובות אמוציונליות שגובלות בחוסר פרופורציה.
&nbsp
חשבתי שהצלחתי לווסת את זה קצת, אבל מסתבר שזה רק התחבא מתחת לפני השטח, וכמו גל שמגיע וחושף את האבנים הקטנות שבתחתית, והם עולים וצפים, מבולבלים, לא יודעים לאן ללכת, נתקעים אחד בשני, ולבסוף מתרסקים על החוף, וזה תמיד כואב.
&nbsp
אני לא יכולה לשנות את דפוסי חשיבה שלי ואת ההתנהגות שלי, ללא עזרה, פשוט לא יודעת איך, ואני סתם נכנסת למצוקה ככל שאני חושבת על זה, שככה אהיה כל החיים, ולא בא לי ממש לחיות בצורה כזו עלובה.

 

[הקוסמת הורודה]

תנסי ואם תרצי ספרי לי במסר איך היה ותתני לזה זמן

בהצלחה

 

[MindfullEye]

את כותבת בלי מסכות

אבל זה באמת ככה? אין לך מצבים רגועים שבהם את מרגישה שאת מתנהגת בצורה מסויימת, קיצונית אולי (רגועה - אבל קיצונית במובן של שונה ממך) כדי להיות מפוייסת עם עמיתים לעבודה? סתם מתעניין. כי אני פעם היו לי הרבה "תחפושות", יותר ממסכות. וידעתי להתאים את עצמי לסביבה או כדי להשיג סטטוס או כדי להרוס אותו (ואז הייתי לוקח תחפושת הפוכה ב180 מעלות). והתעסקתי הרבה במהלך העבודה בחשיבה על התחפושת ופחד שהיא תהרס. וכשהיא נהרסת וכאילו "עלו עלי" זה היה סטרס מאוד גדול והרבה פארנויה של ממש.
&nbsp
בכל מקרה DBT הוא אמור לעשות בדיוק את מה שכתבת - להראות שיש דברים חדשים ולשלוט בוויסות. צריך למצוא מטפל בשיטה הזו והיום לפי מה שאני רואה בתחום של הברה"נ והשיקום יש הרבה אנשים שמודעים ומתרגלים בצורה מסויימת גם עקרונות DBT למטופלים שצריכים את זה (שזה לא רק אישיות גבולית).

 

[alice1803]

היי, יש לי מצבים רגועים, עד שכבר אין יותר, ומגיעה הסערה

ובנוגע לשאלתך לגבי ה"תחפושות" שאנחנו נאלצים לשים על עצמינו, בשביל להסתדר עם אנשים במקומות עבודה וכו', אני יכולה לומר לך שפעם הייתי שחקנית לא קטנה, ואני קראתי לזה "להיכנס לדמות" או "לעשות סוויצ'" ואז אקשן, והייתי פשוט משחקת אותה, נשבעת לך, זה היה קל, הייתי מצליחה לעבור כל ראיון עבודה, רק בגלל כישורי המשחק שלי.
אבל ככל שהתבגרתי (בת 42), אני לא מצליחה לשחק אותה יותר, כאילו הכלים האלו נעלמו לי, יחד עם הסבלנות לאנשים, למרירות שלהם, לצביעות, לחוסר הכנות וכו', אז או שאני מחזיקה מעמד שנה או גג כמה חודשים, כי בסופו של דבר, תמיד משהו בתוכי מתפוצץ, ואז אני כבר לא מסוגלת לשחק את הדמות הזו יותר, כי היא התנפצה לי.
&nbsp
אני גם לא יכולה לשחק אותה, סתם דמות מאושרת שקמה בבוקר, עם חיוך מרוח על הפנים, ללא שום סיבה, וללא כל תלות, בשום דבר אחר, חיצוני או פנימי, פשוט לשמוח מעצם קיומי בעולם הזה, ולהסתפק בזה. תודה

 

[ירון מקשקש]

ובכל זאת את קמה כל בוקר ועושה דברים..

&nbsp
אז מה כן מניע אותך? מה החיובי שגורם לך להמשיך..? יש חיובי פה..
&nbsp
ובכלל אני חושב שזה טבעי עם או בי הפרעה לרדת מן התחפושות עם הגיל..פשוט כי יותר ויותר תובנות חיים מגיעות..
אולי החכמה פה היא ללמוד סבלנות...הבנה של האחר..לדעת להחליק..ושוב בעיקר סבלנות...ולעשות את שלך ולמענך אף על פי ולמרות הכל ..ואת זה את עושה..צריכה רק לסגל את זה יותר ויותר לאורך זמן..