למה לא להתאבד? לפי מה שוולש כתב..

למה לא להתאבד? לפי מה שוולש כתב..

בספר השני על כך שהיטלר הגיע לגן עדן,- בין היתר כי שיחרר את הנרצחים מכבלי העולם הזה. אני גם מאמין שאחרי החיים כאן מגיעים לשלמות עם אלוהים, אך לפי מה שאני הבנתי צריך קודם לעבור את החושך כדי להגיע לאור וזה מובן. אך אם כל דבר שעושים בעצם אין "חוקים" סיבה ותוצאה, אז למה לא לקצר את התהליך גם במידה והחיים שלי לא היו בזבל (כמו שהם עכשיו) אם אני יכול להגיע לשלמות עם האחד למה לחכות?!
 

גריני

New member
קודם כל -כי החיים יפים ../images/Emo42.gif../images/Emo141.gif

ובהתאם למערכת האמונות שלי - החיים כאן יותר מעניינים ודינאמיים מהחיים שם. שנית, מניין לך הבטחון שאחרי החיים כאן מגיעים לשלמות עם אלוהים? מניין לך שאין חוקי סיבה ותוצאה? אולי יש? כשם שאני לא מקבלת כמובן מאליו כל דבר שכתוב בתורה, כך גם לגבי ספרים אחרים. אני לפחות מנסה להצליב מידע, לקרוא מקורות שונים ועפ"י זה להגיע לאמונות הפרטיות שלי. ומה שאני חושבת זה שאותו "איחוד" עליו מדברים - קורה לאחר סדרה ארוכה מאוד של גלגולים - שכל אחד מהם הוא מעין סדרה של שיעורים, רק כשגומרים את כל ה"שיעורים" אז מקבלים את אותו תואר אקדמאי נכסף = האיחוד עם הבורא. מכיוון שאף אחד מאיתנו (חוץ מאושו, אולי
), לא יודע באיזה שלב בהתפתחות הנשמה הוא נמצא, אז אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שבתום מחזור החיים הנוכחי נגיע אל האיחוד. מתוך מה שאני קראתי, ומחשבה רבה שהשקעתי בנושא הזה (גורלם של מתאבדים)התגבשה אצלי מחשבה-אמונה, שנשמתו של מתאבד לא "מרוויחה" דבר - בטווח הרחוק, משום שבמעשה ההתאבדות יש משום "הרמת ידיים", או "הפסקת הלימודים" מוקדם מידי, ואז יהיה על הנשמה לשוב על אותם שיעורי חיים, בתקווה שבפעם אחרת תעבור אותם טוב יותר. זוהי כמובן, אמונתי שלי, ואתה יכול לקבל אותה, או שלא... אבל, עבורי, עצם העובדה שקיים ספק - שישנה אפשרות שכך הם הדברים - זו סיבה בהחלט מספקת למה לא להתאבד... אבל יותר חשוב מזה הוא מה שכתבתי בהתחלה - החיים יפים, בחיי!!! כאשר תצליח להתגבר על הקשיים שלך והתקופה הקשה תהיה כבר מאחוריך - אתה בוודאי תראה כמה שהחיים יפים. אני כותבת לך מכל הלב, כבעלת נסיון חיים רב, עם תקופות קשות של מצוקה ושברון לב... והיום - בזכות השינוי שעשיתי בחיי - בעזרת ספרים רבים (שיחות עם אלוהים וספרים אחרים) - העולם נראה ממש וורוד ויפה. מאחלת לך שתמצא את הדרך אל האופטימיות ושמחת החיים ושבת נהדרת
 
אני מסכים!../images/Emo129.gif

שאלתי על ההתאבדות (בצורה של התחכמות) מתוך כוונה להבין איך אתם מקבלים את מה שניל כתב, הבנתי שאתם לא כמו הדתות הממוסדות. כששאלתי אותם דברים שלא הגיוניים בתורה ובברית החדשה למשל שישו אוהב את כולם וגם שולח את רובה הגדול של האנושות לסבול ייסורי גהינום לנצח לא קיבלתי תשובה הגיונית.
 

seeyou

New member
להגיע לשלמות עם האחד דרך מקוצרת?

אם זה מה שהוא היה רוצה אז בכלל לא היתה נולד! ויש הרבה מיקרים שנולד ולד מת! גם פגים לא מחזיקים הרבה מעמד! אז הכול קשקוש מרוב ספרים דעות מדע מבינים שלא יודעים כלום על סיבת החיים שלנו ובמיוחד על הסיבה שהכול קיים בסביבינו.
 
הבנה אמיתית../images/Emo161.gifתנסו לקרוא כאן..

כמו שצבי הים בוקעים מהביצה הם יודעים ללכת לים כי משתקף בו אור הירח כך זה היה אלפי שנים ועדיין. מה שקורה היום זה שיש כבישים עם אורות והצבי ים לפעמים בטעות הולכים אחרי האור המזויף מגיעים לכביש ונדרסים, כך גם האדם אפשר לחשוב שהדת הממוסדת, האטאיזם, רוחניות מזויפת של שרלטנים - זה האור האמיתי ולסבול או אפשר להקשיב ללב בלי דעות קדומות ובאמת, ולהגיע אל האמת הפשוטה גם אם זה קצת שונה אצל כל אחד עדיין רב המשותף על המפריד. כמו במשל ההודי על ה7 עיורים שמיששו פיל וכל אחד חשב שהפיל נראה שונה אך כולם צדקו!
 
אתה תמיד בשלמות עם האחד

רק שעכשיו אתה בזמן מאוד קצר של כמה עשרות שנים של התנסות מאוד מיוחדת. תתייחס לזה כאל חוויה... הינך ישות שחיה לנצח, אתה לא באמת יכול למות, אתה רק יכול לחזור לטבע המקורי שלך. אבל תהנה מהזמן שאתה פה.. זה סך הכל התנסות, אל תיקח את החיים האלה ברצינות כל כך. צ'או.
 

lilit jam

New member
../images/Emo98.gif

אומרים שכשמתאבדים, לא מגיעים לגן עדן... אז אני לא רואה שום אפשרות להגיע ל"שלמות עם האחד" במצב כזה... * אתה מאמין בגלגול נשמות?
 
יש לי סיפור זן בשבילך..

היה היה לוחם סמוראי מכובד שלחם בקרבות רבים. הלוחם הסמוראי תמיד היה בשליטה והמיומנות שלו הייתה גבוהה. אך פחד אחד היה בו.. שילך לגהנום עקב כל ההריגות הרבות שביצע, ולכן היה נחוש למצוא את שערי גן עדן. ולכן הלך לאיש הכי חכם בכפר, למאסטר הזקן. ושאל אותו, "מורי, הינני לוחם סמוראי שהרג וביצע מיתות רבות, אמור לי איפה נמצאים שערי גן עדן כדי שאוכל להימנע מלהגיע לגהנום" השיב לו המורה בתוקפנות "חם מזג שכמותך בכלל לא ראוי להגיע לגן עדן!" מיד התגעש הלוחם ושלח יד להוציא את חרבו.. אז אמר המורה "זהו שאר הגהנום" התמהמה הלוחם עד שהחל להבין.. והחזיר את החרב לנדן. ואז אמר המורה "זהו השאר לגן עדן". ואז הבין הלוחם שגם שערי גן עדן והגהנום נמצאים כאן באדמה, ולא בשמיים.
 
אם כך אז אין שום צדק ושום משמעות|גו

אולי הסיפור מנסה ללמד שעל ידי הכעס מגיעים יותר מהר לגהינום ועל ידי הסובלנות והשלווה מתקרבים לתיקון=גן עדן. אם כאן הגן עדן וגהינום אז רואים יומיום את החוסר צדק ולא צריך להגיע רחוק (למלחה"ע השנייה). בעצם מי שטוען שזה הכל כאן, זה הצד השני של המטבע של האתאיזם שטוען שאין שום דבר חוץ מהעולם הזה, ובאנו לעולם לתווך בין הברז לאסלה, חיים קצרים שכביכול על ידי "תרבות" אנושית ומסעות רחוקים וחקר העולם וכו' אנו נותנים להם משמעות, בעוד שבעצם אנו סתם בהמות.="כאן באדמה שערי גן עדן והגהינום" אך מי שיודע שיש המשך, והחיים כאן הם רק התנסות כדי לחזור לאלוהים אז יש משמעות לרוחניות ולצדק ולמוסר ובכלל.
 
אתה "עולה מדרגה"../images/Emo182.gif

כמו שעוברים מביה"ס לאוניברסיטה ומטירונות לשדה הקרב. כך גם ברוחניות, הנשמה שלנו עוברת שלבי היתפתחות שאני ורוב האנשים לא מתימרים לדעת בדיוק איך זה עובד, אבל מה שכן לפי הספירטואליזם יש 7 דרגות עד שמתאחדים עם אלוהים- 7 רקיעים. כך גם ביהדות, וגם בבודהיזם, אני מבין מכך שהחיים הם עוד שלב בדרך לחזור למה שאני באמת (חלק מאלוהים) והעולם הזה הכרחי לכך אך הוא בטח לא העיקר. מה שכן יכול להיות, שכאן יש כמעין גן עדן כשאנו חווים אהבת אמת או מסירות נפש וכו' וכן גם גהינום אם בסבל קיצוני, ואם כשאנו עושים משהו נורא למשל מי שמפסיד בהימורים את הבית שלו וכו'. מספיק החוויות של אלו שעברו מוות קליני ועוד לא עברו לשלבים הבאים- הם כבר מתארים רגשות הרבה הרבה יותר חזקים ממה שאי פעם חוו כאן בשביל ללמוד מזה עד כמה החיים כאן הם רק הקדמה למה שבא אח"כ.
 
|אישאפשר להגיד שאתה מחליף צורת קיום

כמו שהתינוק חי ברחם, וכשהוא יוצא הוא מפסיק להתקיים? להפך הוא רק מתחיל את החיים. אם היית יכול לדעת מה הוא חושב בתוך ברחם ולתקשר איתו (תאורטית) אז הוא בכלל לא היה חושב על חיים אחרים שקיימים מעבר למקום שהוא נמצא בו כרגע, יש לו מה שהוא צריך ואין לו שום אפשרות וצורך לחשוב אחרת. ככה גם העולם הזה וההמשך שלו, אני לא יודע בדיוק מה קורה אח"כ אבל זה שלב יותר משמעותי מהעולם הזה לטוב ולרע - תלוי במעשים, ואני לא מתכוון כמו הדתות שיש משפט לפי המעשים, אלא כמו שאכלת משהו מזיק וזה גרם לך נזק כעבור הרבה זמן כך גם עם המעשים שלנו. למשל אם פגעתי באחרים, הרי בעצם כולנו אחד רק שלא מרגישים את זה פה בגלל האשליה, החומר, הפירוד, אבל כשיוצאים מהגוף מרגישים את התוצאות של המעשים ואפשר לקרוא לזה עונש, או פרס בעוד שזה המצפון בצורה הטהורה שלו. ספר מומלץ: "מעבר לחיים" ג'ני דגלס ופיטר הוג
 
השאלה היא

מה אתה מגדיר כ "החיים". ועזוב להסתבך עם "ידע רוחני".. נסה לענות בפשטות כי אתה מה זה מסבך עם הדברים שאתה כל כך נהנה להאמין בהם. לא שאני חולק עליהם.. אבל בוא תנסה לבנות את מאפס. האם כשאתה "עוזב את הגוף" אתה עדיין חי? כמובן שאי אפשר לענות על השאלה הזאת בלי להגדיר קודם מה זה "אתה"? מה זה "חיים"?
 
"חי" זה המודעות..../images/Emo156.gif

דווקא בגלל שאני לא מתימר להבין ולדעת הכל, אני יודע שיש את הנפש. הנפש הזו(mind) זה "אני", אנחנו לא יכולים להבין את המהות של אלוהים למשל, אבל אנו יכולים לתפוס שבענינו הוא אחדות כל הדברים ומושלם וכו'. אני פשוט יודע שלמיינד יש המשך לפי המעשים שלי, איך זה קורה? איזה שינוי צורה בדיוק? אני לא יודע. איך אתה מגדיר "חי"? או "אני"? אני סבור שבמובן מסוים העולם הזה הוא כמו אשלייה, ה"אני" האמיתי שקיים זה אלוהים שאנו חלק ממנו.. מה לפי דעתך זה "אני"?
 

FireBat

New member
על ההתאבדות

בשיחות עם אלוהים "אלוהים" אמר שהיטלר הגיע ל"גן עדן", כדי לשחרר אותנו מהמושגים של שכר ועונש. אין שכר ועונש, אחרת לא הייתה קיימת כלל בחירה. מצד אחד אין גהינום, מצד שני אין גן עדן. גן עדן הוא ההגדרה למציאות הקיימת מעבר למציאות הארצית, אבל הוא לא מתקיים במונחים שאנחנו מדמיינים אותו. מלבד זאת יש חוקים קוסמיים, שאני לא יודע אם הם נקבעו עפ"י המקור אבל הם חלים על כל אנרגיה וחומר. בחלקן נוגעים בספר שיחות עם אלוהים ובחלקן לא. אחד הכללים הוא שחומר אינו יכול לאבד עצמו לדעת, חומר שנוצר במטרה להיות אינו יכול להתכחש לעצמו ולומר אני לא אהיה! זה נוגד את חוק היקום. חוק היא מילה קשה, ואינה משקפת נכון את הדברים, אף אחד לא נענש פה, אבל נפש לא יכולה להתפתח כשאינה מבינה את החשיבות של כללים אלה. החשיבות היא מה היה קורא אילו חומר היה רשאי להתכחש לעצמו? אילו היה מחליט שעצם בריאתו היא טעות והיה חודל מלהתקיים? אותו גרגיר שממנו נוצר היקום היה נעלם, לא היה דבר. זוהי החומרה שבהתאבדות. אדם שהתגלגל לתוך המציאות הפיסית לשם מטרה מסויימת ומחליט שנעשתה טעות, הוא לא אמור להתקיים לדעתו ובשם כך הוא הורג את עצמו. מלבד שלדבר יש השלכות על התפתחותה של אותה נפש, היא גם לא תתגלגל חזרה למציאות הפיסית עד אשר תעבור מאין קורס/חינוך מחדש. אין זה עונש אם כי נסיון לעזור לאותה נפש. אבל זו רק דוגמא למה התאבדות אינה האופציה הטובה שכן היא אינה מקצרת דבר.
 

avital24

New member
יש ספר חדש שיצא

שאומר שמהות החיים האמיתית היא החיים כאן על פני כדוה"א ושהמפגש האמיתי בינינו לבין הבורא יהיה כאן ושאנחנו מתפתחים בדרכנו להיות אלוהיים כאן על פני האדמה ולא בעולם הבא שהמיזוג האמתי הוא בהוויתנו האנושית ספר נחמד אם מישהו רוצה את השם אני אעביר אותו. שאנחנו בעצם מתפתחים לקראת אלוהותנו והיותנו אלוהיים על פני האדמה יש גם שיר כזה BLUE HEAVEN IS A PLACE ON EARTH. שגן עדן הוא כן על האדמה שיר מאוד יפה.
 

The Warrior

New member
מה החידוש?????????????

אם יש את ג'ון טרבלוטה כאן על פני כדור הארץ, יש ספק בכך ? ובודאי שנהיה אלהיים כאן ע"פ כדור הארץ, זה מה שרשום בספר בראשית. ובני האלהים אז (בראשית תחילת פרק ו') לא הצליחו, אבל אנחנו בני האדם נצליח
בברכה,
 
תשובה למבולבל...

אתה לא מגיע לשלמות עם האחד... אתה מרוויח אותה בעצמך, לכן הגעת לעולם הזה (זה לא תיאור מדוייק אבל זו הנקודה שרלוונטית לפנייה שלך) והרי ברור לך שיש בורא לעולם, ושהוא בעל הכוחות כולם, אז איך בכלל אתה שואל כזה דבר?! הוא שברא אותך, אז מי אתה שתחליט לקחת חיי אדם? אם הנשמה שלך עדיין בתוך הגוף זה אך ורק כי בוחרים כך למעלה... לא שבחרו ביום שנולדת... לא... בוחרים בכל רגע ורגע, השם מחייה אותך כל רגע מחדש, אם היית מסיים את תפקידך, אם לא היה לך סיכוי לתקן יותר, או הזכות לתקן עוד, הוא היה לוקח אותך, מעביר אותך הלאה... לסיכום: אל לאדם להתערב במעשי הבריאה, אינך אלוקים. (אם תרצה להגיב, אעדיף לקבל זאת במסר אישי... לא נראה לי שאחזור לפורום הזה שוב... הוא מת לגמרי)
 
למעלה