אני רוצה לענות!!!
(זה לבגרות בהיסטוריה..) אז ככה, קודם כל הרצל ניסה לדבר עם האימפריה העותומאנית והגרמנים, ולא יצא מזה כלום אבל אם תרצי אני ארחיב על זה.. בכל מקרה הנה מה שקשור לפרשת אוגנדה (בקיצור, כן?): ההצעה: שר המושבות הבריטי הציע ב1903 להרצל להקים התיישבות יהודית באיגנדה שבמזרח אפריקה. בהתחלה הרצל לא הסכים לשקול את ההצעה אבל לאחר פוגרום קישינב ברוסיה ב1903 שהדגיש להרצל את הסכנה הגדולה המוחשית בקיום היהודי בגולה ואמר שהוא מוכן לשקול את ההצעה באוגנדה. הרצל הביא בפני חברי הקונגרס הציוני ה6 שהתכנס ב1903 את הצעת שר המושבות הבריטי לשלוח לאוגנדה משלחת שתחקור ותבדוק אם יש אפשרות סבירה להקים התיישבות יהודית באוגנדה. ההצעה היא בהתאם להצעתו- לשלוח משלחת לחקור את התנאים ולדווח לוועד הציוני. הנוכחים לא ידעו על המו"מ הזה והיה וויכוח אדיר בעד ונגד., תוצאות הפרשה: התנועה הציונית על סף פילוג, אותם ציונים שהתנגדו להצעה בכו, קמו בהפגנתיות, עזבו את הקונגרס, ואיימו בפרישה מהתנועה הציונית. הרצל לא צפה תגובה כזו קשה. (הם קשורים מאוד למסורת, לא"י). הרצל סגר את הקונגרס במילים "אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני"- לא בוגד ברעיון בציוני. הוא הציע בצורה מסויימת את התפטרותו כשאח"כ ניגש לקבוצה כדי למנוע את הפילוג והבטיח להם שלעולם לא יעלה יותר הצעות כאלו. אך, הקונגרס איש את ההצעה לשלוח ועדת חקירה לראות אם התנאים טובים, והיא התקבלה כש295 בעד, 178 נגד. (130 נמנעים). הוועדה חזרה עם מסקנות שהאיזור לא מתאים (חוסר במים, תנאי שטח לא טובים). ולכן לא לקחנו את אוגנדה....