קובי אלמוג
New member
למה לא ניתן להתחתן בחתונה אזרחית בישראל?
חתונה אזרחית בישראל – נישואים אזרחיים בחו”ל
חתונה אזרחית בישראל הופכת בשנים האחרונות לפופולארית יותר ויותר . באופן אישי אני ואישתי החלטנו על חתונה אזרחית כיון שלא התחשק לנו לעבור בבירוקרטיה של חתונה דתית.
כיום בשנת 2018 ישנם כמה וכמה פתרונות קלים העוזרים לנו להתחתן בקלות.
יש כמה סיבות לא לעבור ברבנות – סיבה של עיקרון, פסולי חתנוה כמו עולים חדשים שלא מוגדרים יהודים או זוגות מעורבים, זוגות שהחליטו להתחתן בחתונה רפורמית או קונסרבטיבבית.
בשנים האחרונות ישנה עליה חדה בזוגות הבוחרים להתחתן בחתונה אזרחית לדוגמה בשנת 2017 התבצעו מעל ל15,000 חתונות אזרחיות במדינות ישראל.
עד לפני כמה שנים רוב הזוגות היהודים היו נישאים בחתונה יהודית כשרה, אבל בשנים האחרונות ישנה מגמת עליה חדה של זוגות יהודים המעדיפים להתחתן בחתונה אזרחית.
הרבה מאוד מן הזוגות היהודים אשר יכולים להתחתן ברבנות בוחרים לא להתחתן שם, כל אחד מן הסיבות שלו, מה שמביא אותנו לתופעה חדשה של אלפי זוגות מתחתנים בחתונה אזרחית מתוך בחירה חופשית.
לצערנו בשנת 2018 עדין לא ניתן לקיים חתונה אזרחית במדינת ישראל מה שמאלץ אותו הישראלים לקבל את השרות הכל כך מבוקש ממדינות אחרות כמו קפריסין ( המדינה בה רוב הישראלים מחליטים להתחתן באופן אזרחי).
במקרה זה החתונה האזרחית מתבצעת בבניין העירייה ב24 יעדים שונים בקפריסין. את החתונה מבצע פקיד העירייה האחרי לכך בטקס נחמד וקצר.
הגדרת נישואים אזרחיים?
נישואים אזרחיים הם נישואים שאינם דתיים אלא נישואים בטקס אזרחי. ישנן מספר אפשריות לבוחרים להתחתן מחוץ לרבנות – נישואים אזרחיים בחו”ל, נישואים באמצעות הסכם זוגיות או תצהיר לחיים משותפים, נישואים בארץ בטקס חילוני רפורמי או קונסרבטיבי. בכל בחירה התהליך יהיה שונה גם במעמד וגם לא עלינו בתהליך הגירושים.
אם אתם שוקלים להתחתן בנישואים אזרחיים, אתם ודאי תוהים מה האפשרות הטובה ביותר לכם ורוצים לדעת את כל הפרטים בנוגע לכל אחת מהאופציות. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, נשתדל לתת לכם את כל המידע על חתונה אזרחית.
מדריך חתונה לחתונה אזרחית בקפריסין ניתן למצא כאן
המדריך מעודכן לשנת 2019
.
למה לא ניתן להתחתן בחתונה אזרחית בישראל?
בישראל של שנת 2019 עדיין אין אפשרות לערוך נישואים אזרחיים . נישואים שנערכו במדינת ישראל מוכרים על ידי הרשויות בישראל רק אם נערכו על ידי פקיד אשר הוסמך באופן רשמי על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל (יהדות אורתודוקסית, נוצרית, דרוזית, מוסלמית וכדומה), רק כאשר בני הזוג הם מאותו הדת, טקסי נישואים אזרחיים מאושרים רשמית על ידי הרשויות בישראל אך ורק אם נערכו מחוץ לגבולות ישראל.
בשנים האחרונות נערכו עשרות דיונים בממשלת ישראל על אישור נישואים אזרחיים. המתנגדים טוענים כי לאפשר לזוגות להתחתן בנישואים אזרחיים במדינת ישראל תפצל את האוכלוסייה לשניים – אלו שיוכלו לשאת יהודים ואלו שלא יוכלו, ותגרום לפגיעה באחדות העם ובצביונה היהודי של המדינה. מנגד התומכים טוענים שיש לאפשר לזוגות לנהל את טקס הנישואים הפרטי שלהם כרצונם ואין לכפות עליהם טקס שאינו מקובל עליהם. בנוסף, נטען כי נישואים אזרחיים המתבצעים בחו”ל נותנים מענה לזוגות שאינם יכולים להנשא בנישואים דתיים לדוגמה: פסולי חיתון, בני דתות שונות, חסרי מעמד דתי וזוגות חד מיניים.
בשנת 1953 נקבע החוק הישראלי שקובע כי נישואים וגירושים יהודיים ניתנים לסמכות שיפוט ייחודית של בתי הדין הרבניים. מה שאומר לנו שכל חתונה במדינת ישראל צריכה לעבור דרך הרבנות אחרת לא תתקבל. זוגות ישראלים אשר מבצעים חתונה אזרחית אצל גופים המבצעים טקסים של חתונה אזרחית אינם יכולים להירשם כזוג נשואי במשרד הפנים על פי חוק.
בשנת 2002 היה נראה כאילו מסתמנת התחלה של אפשרות להתחתן חתונה אזרחית גם בארץ, דרך השגרירויות הזרות. נכון לעכשיו, האפשרות נתונה רק לזוגות שהם פסולי חיתון על-פי הרבנות, וכן ההסדר פועל רק דרך השגרירות הרוסית.
במדינת ישראל יש זוגות שדתם אינה מאפשרת להם נישואים בישראל, זוגות אלו נאלצים לצאת ולהתחתן במדינות אחרות (יותר מ-5,000 בני זוג, המהווים כ-7% מכלל הנישאים, נישאים בנישואים אזרחיים בחו”ל מדי שנה), או מוותרים על זכותם להינשא ונשארים במעמד שלידועים בציבור. ההערכה היא שכ-350,000 מאזרחי מדינת ישראל אינם יכולים להינשא בשטחה בשל כך.
אוכלוסייה זו כוללת יהודים פסולי-חיתון (נישואי כהן וגרושה, ממזרים וכו’), נישואי בני דת אחרת עם יהודים, נישואי אנשים חסרי דת או שעדתם הדתית אינה מוכרת בחוק הישראלי (למשל יהודים רפורמיים, קונסרבטיבים וקייסים (אתיופים)), משפחות חד-מיניות וכן אזרחים שלא מעוניינים להינשא באמצעות הרבנות הראשית למרות שאין להם מניעה הלכתית לכך.
אמנם ה”הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם” של האו”ם שאושררה גם על ידי ממשלת ישראל, הקובעת כי “כל איש ואישה שהגיעו לפרקם, רשאים לבוא בברית-הנישואין ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת …” (סעיף 16). לעומת זאת, לפי ההלכה היהודית ישנה חובה להינשא אך ורק בדרכים מסוימים ועל – כן ישנו מתח והתפלמסות בין החוגים הדתיים לבין החוגים הליברליים במדינה.
אם להיות ריאליים, נישואים אזרחיים אינם עומדים על הפרק בממשלה הנוכחית, כשם שלא עמדו על הפרק בממשלה הקודמת, ובממשלות שלפניה. כולן היו נאמנות למכתב הסטטוס־קוו של בן גוריון, או בעצם ליציבות הקואליציה. ריאלי יותר לשער כי כוחות השוק ימשיכו לשחוק את מונופול הרבנות, ירחיבו את השימוש בהסדרים אזרחיים בין בני זוג ויעודדו זוגות לפנות לרבנים ועורכי חופות הפועלים באופן עצמאי.
[חוקי מדינת ישראל חתונה אזרחית]
[חתונה אזרחית הבחירה של הצעירים]
חתונה אזרחית – הבחירה החדשה של הזוגות בישראל
לא מזמן ערכה עמותת חדו”ש (לחופש דת ושוויון) סקר בנושא מעמד הנישואים האזרחיים בארץ. כחלק מהסקר, נשאלו צעירים יהודים מרחבי הארץ כיצד הם היו מעוניינים להינשא: ברבנות – או בחתונה אזרחית.
התוצאה הייתה מפתיעה מאוד ! כ-55% מהנשאלים הביעו רצון לעבור לאלטרנטיבה של הליך נישואים אזרחי מחוץ לרבנות.
בפועל היום מעל 25% מהמתחתנים היהודים בישראל עושים זאת לאא מעבר ברבנות. כן כן 25% כבר קיבלו החלטה ולא מחכים שמהוא יקרה כאן. כתוצאה מהזינוק החד בשנים האחרונות במספר זוגות המתחתנים מחוץ לרבנות, אנו רואים פריחה אדירה במספר החלופות המוצעות לזוגות המתחתנים – חתונה אזרחית, חתונה בחו”ל ,חילונית, חתונה רפורמית,חתונה מסורתית, הסכם משפטי או חתונה שעורכים חברים. מבחר לא מבוטל של אופציות שהופיעו בשנים האחרונות לבחירת דרך ההתחייבות שכל זוג בוחר בה להצהיר את אהבתו. אופי המתחתנים משתנה גם הוא: לא מדובר כבר, כבעבר, בצעירים בעלי מאפיינים דומים, אלא בזוגות מכל רחבי הארץ – בני עדות שונות ואזורי מגורים מגוונים – שמבקשים לעצב את אופי ומהות המחויבות הזוגית שלהם בעצמם.
שנישואין אזרחיים הופכים נפוצים יותר ויותר ומספר המתחתנים עולה משנה לשנה וזוגות טריים רואים את חבריהם מתחייבים אחד לשני ללא רבנות בחתונה אזרחית ולא נפגעים מזה. בנוסף הדור הישן יותר (ההורים שלנו), רואים שחתונה לא אורתודוקסית לא הופכת את הילדים שלהם לפחות יהודים, או ישנה פגיעה אזרחית בהם. התוצאה היא שהיקף הנישואין האזרחיים האלטרנטיביים גדל בקצב שלא נתפס. אנחנו מדברים על מספר שנים מועטות עד שמרבית הזוגות היהודים בישראל יצהירו אמונים באופן הדדי, יהודי ושוויוני מחוץ למסגרת הרבנות.
חתונה אזרחית לעלייה הרוסית
אחד הבעיות הקשות במדינת ישראל היא חתונה אזרחית של עולים חדשים בעיקר בחבר המדינות העצמאיות מכונה לעתים קרובות “העלייה הרוסית” אזרחים עולים או ילדיהם אשר נולדו בארץ , משרתים בצבא, משלמים מיסים ו ממלאים את כל חובותיהם האזרחיות והלאומיות ולמרות זאת עדיין לא יכולים להתחתן במדינה שלהם.
כיום יש מעל 300 עולים מחבר העמים שלא יכולים להתחתן בארץ נתון מרגיז ומכעיס שרק גורם לנו לחשב פעמים על המדינה שאנחנו חיים בא. מתוך 300 אלף ישנם כ 100 אלף יהודים יהודים על פי ההלכה אבל מתקשים להוכיח את יהדותם
חתונה אזרחית בישראל – נישואים אזרחיים בחו”ל
חתונה אזרחית בישראל הופכת בשנים האחרונות לפופולארית יותר ויותר . באופן אישי אני ואישתי החלטנו על חתונה אזרחית כיון שלא התחשק לנו לעבור בבירוקרטיה של חתונה דתית.
כיום בשנת 2018 ישנם כמה וכמה פתרונות קלים העוזרים לנו להתחתן בקלות.
יש כמה סיבות לא לעבור ברבנות – סיבה של עיקרון, פסולי חתנוה כמו עולים חדשים שלא מוגדרים יהודים או זוגות מעורבים, זוגות שהחליטו להתחתן בחתונה רפורמית או קונסרבטיבבית.
בשנים האחרונות ישנה עליה חדה בזוגות הבוחרים להתחתן בחתונה אזרחית לדוגמה בשנת 2017 התבצעו מעל ל15,000 חתונות אזרחיות במדינות ישראל.
עד לפני כמה שנים רוב הזוגות היהודים היו נישאים בחתונה יהודית כשרה, אבל בשנים האחרונות ישנה מגמת עליה חדה של זוגות יהודים המעדיפים להתחתן בחתונה אזרחית.
הרבה מאוד מן הזוגות היהודים אשר יכולים להתחתן ברבנות בוחרים לא להתחתן שם, כל אחד מן הסיבות שלו, מה שמביא אותנו לתופעה חדשה של אלפי זוגות מתחתנים בחתונה אזרחית מתוך בחירה חופשית.
לצערנו בשנת 2018 עדין לא ניתן לקיים חתונה אזרחית במדינת ישראל מה שמאלץ אותו הישראלים לקבל את השרות הכל כך מבוקש ממדינות אחרות כמו קפריסין ( המדינה בה רוב הישראלים מחליטים להתחתן באופן אזרחי).
במקרה זה החתונה האזרחית מתבצעת בבניין העירייה ב24 יעדים שונים בקפריסין. את החתונה מבצע פקיד העירייה האחרי לכך בטקס נחמד וקצר.
הגדרת נישואים אזרחיים?
נישואים אזרחיים הם נישואים שאינם דתיים אלא נישואים בטקס אזרחי. ישנן מספר אפשריות לבוחרים להתחתן מחוץ לרבנות – נישואים אזרחיים בחו”ל, נישואים באמצעות הסכם זוגיות או תצהיר לחיים משותפים, נישואים בארץ בטקס חילוני רפורמי או קונסרבטיבי. בכל בחירה התהליך יהיה שונה גם במעמד וגם לא עלינו בתהליך הגירושים.
אם אתם שוקלים להתחתן בנישואים אזרחיים, אתם ודאי תוהים מה האפשרות הטובה ביותר לכם ורוצים לדעת את כל הפרטים בנוגע לכל אחת מהאופציות. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, נשתדל לתת לכם את כל המידע על חתונה אזרחית.
מדריך חתונה לחתונה אזרחית בקפריסין ניתן למצא כאן
המדריך מעודכן לשנת 2019
.
למה לא ניתן להתחתן בחתונה אזרחית בישראל?
בישראל של שנת 2019 עדיין אין אפשרות לערוך נישואים אזרחיים . נישואים שנערכו במדינת ישראל מוכרים על ידי הרשויות בישראל רק אם נערכו על ידי פקיד אשר הוסמך באופן רשמי על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל (יהדות אורתודוקסית, נוצרית, דרוזית, מוסלמית וכדומה), רק כאשר בני הזוג הם מאותו הדת, טקסי נישואים אזרחיים מאושרים רשמית על ידי הרשויות בישראל אך ורק אם נערכו מחוץ לגבולות ישראל.
בשנים האחרונות נערכו עשרות דיונים בממשלת ישראל על אישור נישואים אזרחיים. המתנגדים טוענים כי לאפשר לזוגות להתחתן בנישואים אזרחיים במדינת ישראל תפצל את האוכלוסייה לשניים – אלו שיוכלו לשאת יהודים ואלו שלא יוכלו, ותגרום לפגיעה באחדות העם ובצביונה היהודי של המדינה. מנגד התומכים טוענים שיש לאפשר לזוגות לנהל את טקס הנישואים הפרטי שלהם כרצונם ואין לכפות עליהם טקס שאינו מקובל עליהם. בנוסף, נטען כי נישואים אזרחיים המתבצעים בחו”ל נותנים מענה לזוגות שאינם יכולים להנשא בנישואים דתיים לדוגמה: פסולי חיתון, בני דתות שונות, חסרי מעמד דתי וזוגות חד מיניים.
בשנת 1953 נקבע החוק הישראלי שקובע כי נישואים וגירושים יהודיים ניתנים לסמכות שיפוט ייחודית של בתי הדין הרבניים. מה שאומר לנו שכל חתונה במדינת ישראל צריכה לעבור דרך הרבנות אחרת לא תתקבל. זוגות ישראלים אשר מבצעים חתונה אזרחית אצל גופים המבצעים טקסים של חתונה אזרחית אינם יכולים להירשם כזוג נשואי במשרד הפנים על פי חוק.
בשנת 2002 היה נראה כאילו מסתמנת התחלה של אפשרות להתחתן חתונה אזרחית גם בארץ, דרך השגרירויות הזרות. נכון לעכשיו, האפשרות נתונה רק לזוגות שהם פסולי חיתון על-פי הרבנות, וכן ההסדר פועל רק דרך השגרירות הרוסית.
במדינת ישראל יש זוגות שדתם אינה מאפשרת להם נישואים בישראל, זוגות אלו נאלצים לצאת ולהתחתן במדינות אחרות (יותר מ-5,000 בני זוג, המהווים כ-7% מכלל הנישאים, נישאים בנישואים אזרחיים בחו”ל מדי שנה), או מוותרים על זכותם להינשא ונשארים במעמד שלידועים בציבור. ההערכה היא שכ-350,000 מאזרחי מדינת ישראל אינם יכולים להינשא בשטחה בשל כך.
אוכלוסייה זו כוללת יהודים פסולי-חיתון (נישואי כהן וגרושה, ממזרים וכו’), נישואי בני דת אחרת עם יהודים, נישואי אנשים חסרי דת או שעדתם הדתית אינה מוכרת בחוק הישראלי (למשל יהודים רפורמיים, קונסרבטיבים וקייסים (אתיופים)), משפחות חד-מיניות וכן אזרחים שלא מעוניינים להינשא באמצעות הרבנות הראשית למרות שאין להם מניעה הלכתית לכך.
אמנם ה”הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם” של האו”ם שאושררה גם על ידי ממשלת ישראל, הקובעת כי “כל איש ואישה שהגיעו לפרקם, רשאים לבוא בברית-הנישואין ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת …” (סעיף 16). לעומת זאת, לפי ההלכה היהודית ישנה חובה להינשא אך ורק בדרכים מסוימים ועל – כן ישנו מתח והתפלמסות בין החוגים הדתיים לבין החוגים הליברליים במדינה.
אם להיות ריאליים, נישואים אזרחיים אינם עומדים על הפרק בממשלה הנוכחית, כשם שלא עמדו על הפרק בממשלה הקודמת, ובממשלות שלפניה. כולן היו נאמנות למכתב הסטטוס־קוו של בן גוריון, או בעצם ליציבות הקואליציה. ריאלי יותר לשער כי כוחות השוק ימשיכו לשחוק את מונופול הרבנות, ירחיבו את השימוש בהסדרים אזרחיים בין בני זוג ויעודדו זוגות לפנות לרבנים ועורכי חופות הפועלים באופן עצמאי.
[חוקי מדינת ישראל חתונה אזרחית]
[חתונה אזרחית הבחירה של הצעירים]
חתונה אזרחית – הבחירה החדשה של הזוגות בישראל
לא מזמן ערכה עמותת חדו”ש (לחופש דת ושוויון) סקר בנושא מעמד הנישואים האזרחיים בארץ. כחלק מהסקר, נשאלו צעירים יהודים מרחבי הארץ כיצד הם היו מעוניינים להינשא: ברבנות – או בחתונה אזרחית.
התוצאה הייתה מפתיעה מאוד ! כ-55% מהנשאלים הביעו רצון לעבור לאלטרנטיבה של הליך נישואים אזרחי מחוץ לרבנות.
בפועל היום מעל 25% מהמתחתנים היהודים בישראל עושים זאת לאא מעבר ברבנות. כן כן 25% כבר קיבלו החלטה ולא מחכים שמהוא יקרה כאן. כתוצאה מהזינוק החד בשנים האחרונות במספר זוגות המתחתנים מחוץ לרבנות, אנו רואים פריחה אדירה במספר החלופות המוצעות לזוגות המתחתנים – חתונה אזרחית, חתונה בחו”ל ,חילונית, חתונה רפורמית,חתונה מסורתית, הסכם משפטי או חתונה שעורכים חברים. מבחר לא מבוטל של אופציות שהופיעו בשנים האחרונות לבחירת דרך ההתחייבות שכל זוג בוחר בה להצהיר את אהבתו. אופי המתחתנים משתנה גם הוא: לא מדובר כבר, כבעבר, בצעירים בעלי מאפיינים דומים, אלא בזוגות מכל רחבי הארץ – בני עדות שונות ואזורי מגורים מגוונים – שמבקשים לעצב את אופי ומהות המחויבות הזוגית שלהם בעצמם.
שנישואין אזרחיים הופכים נפוצים יותר ויותר ומספר המתחתנים עולה משנה לשנה וזוגות טריים רואים את חבריהם מתחייבים אחד לשני ללא רבנות בחתונה אזרחית ולא נפגעים מזה. בנוסף הדור הישן יותר (ההורים שלנו), רואים שחתונה לא אורתודוקסית לא הופכת את הילדים שלהם לפחות יהודים, או ישנה פגיעה אזרחית בהם. התוצאה היא שהיקף הנישואין האזרחיים האלטרנטיביים גדל בקצב שלא נתפס. אנחנו מדברים על מספר שנים מועטות עד שמרבית הזוגות היהודים בישראל יצהירו אמונים באופן הדדי, יהודי ושוויוני מחוץ למסגרת הרבנות.
חתונה אזרחית לעלייה הרוסית
אחד הבעיות הקשות במדינת ישראל היא חתונה אזרחית של עולים חדשים בעיקר בחבר המדינות העצמאיות מכונה לעתים קרובות “העלייה הרוסית” אזרחים עולים או ילדיהם אשר נולדו בארץ , משרתים בצבא, משלמים מיסים ו ממלאים את כל חובותיהם האזרחיות והלאומיות ולמרות זאת עדיין לא יכולים להתחתן במדינה שלהם.
כיום יש מעל 300 עולים מחבר העמים שלא יכולים להתחתן בארץ נתון מרגיז ומכעיס שרק גורם לנו לחשב פעמים על המדינה שאנחנו חיים בא. מתוך 300 אלף ישנם כ 100 אלף יהודים יהודים על פי ההלכה אבל מתקשים להוכיח את יהדותם