הפרכה:
הפרכה לסעיף א: 1. לא כתוב שהתורה ניתנה בהר סיני, אלא רק עשרת הדיברות (ראה במפרשים). כתוב שהתורה נכתבה במשך השנים על ידי משה (כך שיתכן והיה הרבה זמן למחוק, לשכתב, וליצור תורה משוכללת). את עשרת הדיברות עם שלם עשוי להסכים לקבל. במיוחד אם הוא נשלט דיקטטורית על ידי כהניו. 2. יש רק עדות אחת כתובה למתן עשרת הדיברות בפני עם רב, והיא נכתבה על ידי אותו משה שכתב את העדות הזאת. (יתכן והוא המציא את מתן עשרת הדיברות, בדיוק כשם שהיונים המציאו את האלים באולימפוס ואת כל סיפורי המיתולוגיות שלהם, ואת הפולחנים בשבילם). העם שקיבל ממשה את התורה הזאת, אינו אותו עם שעליו משה כתב שקיבל את עשרת הדיברות, מאחר שנכתב כי כל הדור ההוא מתו במדבר. (יתכן גם שמשה עצמו מת בינתים, אך בנו או כהן אחר לקח את שמו ומקומו. זה היה חיקוי למה שהיה נהוג אצל פרעה במצרים).
(ואנקדוטה..) 3. רוב הדתות התחילו מאדם אחד שהיה במקום ובזמן הנכון, ונהיה למנהיג אחרי שהוא ו/או יורשיו המציאו עקרונות דתיים רבים וכתבו ספר דת כלשהוא. סעיפים 1 ו-2 מראים כיצד הדבר נעשה אצל שבט הנוודים היהודי (בדיוק כפי שנעשה אצל המוסלמים, הנוצרים, וכדומה). הפרכה לסעיף ב: גם דת ההינדו שרדה אותו פרק זמן כפי ששרדה הדת היהודית (כ-3500 שנה), השומרונים 2700 שנה, הנוצרים 2000 שנה, והדרוזים 1000. העם היהודי עצמו לא שרד, מאחר שרבים המירו את דתם והפכו לקבוצות דת אחרות שיתכן ודוקא הם העם היהודי (או לפחות,
גם הם). לעומת זאת, הדת המקורית כנראה שרדה (אם מה שיש היום לחרדים נחשב לדת המקורית... יש לפחות שלש סיבות לשרידת דת: 1. דגילה במסיונריות (כך שרדו הנוצרים) 2. דגילה במסיונריות כוחנית (כך המוסלמים) 3. דגילה בבדלנות ולעיתים בקיצוניות (כך שרדו היהודים, הדרוזים, הטאליבן, ואחרים). עמים בדלנים שורדים בגלל שמספיקה קבוצה קטנה בארץ כל שהיא, כדי להתחיל הכל מחדש. זאת גם הסיבה שקשה כל כך להשמיד את אל-קעידה. ---- נ.ב. כמובן שהפרכה זו אינה באה לשלול את נכונות דת כלשהיא, כולל היהודית, אלא להראות כי ה"ראיות" שהביא מרכז נטעים - שגויות.
