למה להיות שמאל מדיני

[bilou]

למה להיות שמאל מדיני

צריך להבדיל בין שמאל חברתי למאל מדיני כי במדינה שלנו זה לא הולך ביחד ואני שואל איזו סיבה יש להיות שמאל מדיני? כל גאוני הגדר שוכחים לומר שהם הקימו את קיני הטרור שמפניהם הם מקימים גדר ואח"כ הם יציעו להקים גג כעזר לגדר ואז חיל אוויר וטיל שיוט תמידי מעל הארובה שעל הגג שעל הגדר שחוצץ עם קיני הטרור שהם הקימו. אני בעד גדר 100$ אני בעד יושר כל אותם אבירים חכמים ידעונים שיספרו גם שהם הקימו את מדינת הטרור הזו שיספרו על תהליך אוסלו הגאוני איך הביאו את המחבלים ורבם ערפאת בראשם מטוניס הביאו אותם לארץ שיספרו שיהיו אמיתיים אדון מצנע קצת יושר עוד לא הרג אף אחד תהיה ישר וחוץ מ"אני קובע" תספר לנו מי הקים את קיני הטרו מי הביא את יאסר וחבריו לארץ מי אם לא מפלגות השמאל אירגנו לו (לערפאת) קאם באק אנחנו צעירים אבל יודעים היסטוריה אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן ספרו לי חברים איזו סיבה יש להיות שמאל היום שמאל מדיני איזו איזו איזו רימו אותנו הערבים הוליך אותנו שולל ערפאת וחבריו שיקרו לנו בתקשורת הוא חינך לטרור הוא בנה תשתית לטרור הוא רווה נחת כשהוא רואה את הדם שלנו ניגר למה להיות שמאל מדיני מה נהיינו פתאום? נותני לחי שנייה מה קרה למה שלא נאמין בעצמנו למה שלא נעמוד על זכותנו למה שלא נתפכח למה שניתן להם עוד משהו למה מה קרה למה להיות שמאל מדיני? כי זה יפה כי נחמד כי זה טוב לב כי מה אשמח לשמוע תגובות לעיניין.

 

[Peace2002]

לפי דעתי

צריך לפתוח למשתמש מדור שירה מיוחד, שבו הוא יוכל לפרסם את כל השירים שלו.

 

[.המוסד]

ומה עם תגובה לטענות ולמענות?

 

[Peace2002]

תראה...

אני עושה 5 יחידות ספרות, אבל שירה זה לא הקטע שלי...

 

[© Tweety ©]

זה אמור להיות שיר?

 

[guruyaya]

למה להיות שמאל מדיני בכל זאת

אני אפתח בהערת שוליים שמדובר בפרשנות אישית שלי למושגים שמאל מדיני, עם אזהרה שאני עשוי לעצבן כמה וכמה שמאלנים כאן, בכך שאני אעביר את תפיסתם לכפיפה אחת עם הימין. קודם כל, ישנה חובה עקרונית להבדיל בין התפיסה הערכית של השמאל המדיני, לבין הביצוע. ייתכן והסכמי אוסלו כשלו. אבל השמאל המדיני הוא יותר מאשר תוכנית ספציפית כמו אוסלו או תוכנית אלון. הוא תפיסה מוסרית, תפיסה הסטורית ותפיסה מדינית לאופן ההתנהלות של תקומת העם היהודי בארץ ישראל. נתחיל בשאלה מהי תפיסה מוסרית? תפיסה מוסרית, בטוהרתה, נועדה לקבוע את הטוב והרע המוסריים. כעיקרון, התפיסה לעולם לא תדון באמצעים, אלה במטרה. ניקח את מטרת השמאל החברתי, כדי להבהיר את העניין - שיוויון כלכלי. אילו הדרך הטובה ביותר להשיג שיוויון כלכלי הייתה שוק חופשי, אדם יכול היה להיות איש שמאל ולתמוך בשוק חופשי. מכיוון שאנו יודעים ששוק חופשי איננו הדרך הטובה ביותר להשיג שיוויון חברתי, התפיסה המוסרית של השמאל החברתי מחייבת אותנו לדבוק בו. שים לב שישנם אנשים החושבים על השוק החופשי כיוצר שיוויון כלכלי. אלה יכולים להימצא במפלגת ימין כלכלי, למרות שתפיסתם המוסרית שונה משל שאר חברי המפלגה. במילים אחרות - לתפיסה המוסרית אין, ולו דבר אחד עם תפיסה מעשית. זוהי אבחנה ראשונה לענייננו. האבחנה השניה, היא שתפיסה מוסרית איננה יכולה להיכשל. לשם כך, דמה את עצמך כאדם שמטרתו היא להגיע לראש ההר. ניסית לטפס עליו מכל הצדדים וכשלת. האם הכשלון הוא בכך שהצבת לעצמך מטרה להגיע אל ראש ההר? לא! הכישלון הוא ביכולת שלך, בציוד שיש ברשותך ועוד. המטרה, היא עודנה ראויה. תפיסתו המוסרית של השמאל המדיני הציוני, יכולה להיות מוגדרת כשאיפה לחיות בשלום, מתוך כיבוד הדדי של השאיפות הטריטוריאליות של שני הצדדים וויתורים הדדיים. זוהי שאיפה. אנו יכולים להיכשל בלהגיע אליה, אבל היא לכשעצמה - לא נכשלת. לעומתה, המטרה של הימין, יכולה להיות מוגדרת כשאיפה להכריע את המאבק בדרישות הטריטוריאליות ע"י מאבק כוחות, בשאיפה לניצחון אבסלוטי. והנה החלק שאני מתחיל לעצבן בו שמאלנים: נסיגה חד צדדית מהשטחים, היא פיתרון ימני, משום שהוא מבקש שלא לשנות את המצב הקיים, אלה להביא להכרעה בכח הזרוע.הדבר נכון (אם כי באופן פחות ברור) גם לגבי הנסיגה מלבנון באורח חד צדדי. ייתכן ולא יכולנו להגיע לשינוי מוטיבציות לשלום בלבנון. אבל עדיין יש לציין שהפתרון בא מהעולם המוסרי של הימין המדיני, לא של השמאל. התפיסה ההסטורית של השמאל והימין הציוניים, משותפת בהבנה שמדינת ישראל היא הכרח הסטורי, לשם הגנה על זכויותיו הלאומיות של העם היהודי. אבל בעוד שהשמאל העריך, כי תהליכים הסטוריים שוויוניים ימתנו את הסכסוך עם הערבים, הימין העריך כי תהליכים שיוויוניים יגדילו את כוחו. כפי שבוודאי הערכתם, ישנן כאן שתי הערכות שונות לגבי טבע האדם: האחת מעריכה שככל שאדם מתחזק, הוא נוטה פחות לפחד פחות ועל כן למתן את השימוש בכוח. השניה מעריכה שהקונפליקט מתקיים מעצם היותם של שתי הקבוצות מלאומים שונים, ולכן יש להחליש את הצד השני כמה שיותר (כפי שמתבטא מקייאבלי בספרו "הנסיך"). ז´בוטינסקי היטיב לתאר שתי גישות אלה במאמרו "על קיר הברזל", וכמובן שלהערכתי - טעה באופן בו העריך את האדם. (אני הוצאתי מחוץ לחשבון קבוצות גזעניות, משום שהויכוח איתם איננו יכול להישען על בסיס רציונאלי, אמפירי. יכולים, עם זאת, אנשים מסויימים להעריך שערבים נוטים לנצל את כוחם, ויהודים לא. לצערי, המציאות אינה מוכיחה את טענתם, ולא פעם גם את ההפך). ההערכות לגבי טבע האדם, יכולות להיכשל. עם זאת, טרם בוצע נסוי מדעי שהצליח לבודד את כל המשתנים (שכן אדם בנסוי איננו אדם בחברה). לפיכך, הטענה כי השמאל נכשל בהערכת טבע האדם, ובשל כך כשלו הסכמי אוסלו, טעונה בדיקה: האם התקיים מאזן כוחות ברור, שבו הצד הפלסטיני היה יכול לוותר על פחדיו, ולצעוד לעתיד של שלום? מכיוון שהתשובה על כך ברורה, אנחנו יכולים להעריך כי השמאל לא טעה בהכרח בתפיסתו את טבע האדם (וגם לא הימין). התפיסה המדינית, היא פועל יוצא של הגישה ההסטורית. השמאל פעל כל השנים, אל מול הערבים (פלסטינים וישראלים), כבעלי זכויות. לא זכויות שוות, אבל זכויות מסויימות (שמהן ואילו הן - הן הויכוח העיקרי באסכולות של השמאל המדיני). הימין העניק זכויות לערבים על פי צרכי היהודים. כלומר - אילו צרכי היהודים הצריכו שלילת זכויות אלה (כמו הזכות למדינה), לא היה לימין כל קושי לגזול אותם. בעקבות תפיסה מדינית זו *הימין* כשל. לא רק הימין של שרון ושל נתניהו, אלה גם הימין של ברק. לצערי, מעטים מצליחים להבחין שמעבר למטה המפלגתי השמאלי, ברק אימץ לעצמו תפיסה ימנית מובהקת שלא הייתה מביישת את קודמו. לפיכך - מבחינתי כשלון אוסלו, הוא כשלון של הימין, לא של השמאל. ייתכן ובאוסלו היו בעיות מבניות מסויימות, אבל כעיקרו הוא יכול היה ליצור פתרון ראוי בסופו. המדינה, לאחר כל כך הרבה שנות שלטון ימין, חייבת שינוי (לצערי לא של מצנע), והוא כנראה יבוא רק בעוד 4 שנים (אם תישאר מדינה דמוקרטית על תילה עד אז).