נטאשה פולינצקי
New member
למה לכתוב?
כי אין לי דרך אחרת. נטולת כוחות להגיד את המילים החרושות האלה פעם אחר פעם. לצאת מבולבלת יותר משהייתי לפני, בסוף שיחה מייגעת, ומלאת דמעות, אני רק מנסה להוכיח את אהבתי. למה צריכה להוכיח? האין זה כל כך ברור? מוחקת כל הברה מפי, מתמקדת במגע, יודעת שזאת הדרך הכי בריאה לשתינו לצאת מהמערבולות הדרמתיות שאנחנו נשאבות אליהן, חסרות נשימה במקום חסר המוצא הזה, רק מסתובב ומסתובב, ופולט את שתינו מחוסרות כוחות, מוטלות על הרצפה מתנשמות בעיניים עצומות. ואני מושיטה אותי עוטפת ומנסה לכסות את הכל, את כולך, שלא תהיה חלקה שחום גופי לא יחמם אצלך, את נושמת בחקי, הלב שלך מתיצב, שלי עם שלך, ויחד פחות כואב הסערה התרחקה, והותירה אותנו קשורות בכבלי אהבה שלעד לא יותרו.
כי אין לי דרך אחרת. נטולת כוחות להגיד את המילים החרושות האלה פעם אחר פעם. לצאת מבולבלת יותר משהייתי לפני, בסוף שיחה מייגעת, ומלאת דמעות, אני רק מנסה להוכיח את אהבתי. למה צריכה להוכיח? האין זה כל כך ברור? מוחקת כל הברה מפי, מתמקדת במגע, יודעת שזאת הדרך הכי בריאה לשתינו לצאת מהמערבולות הדרמתיות שאנחנו נשאבות אליהן, חסרות נשימה במקום חסר המוצא הזה, רק מסתובב ומסתובב, ופולט את שתינו מחוסרות כוחות, מוטלות על הרצפה מתנשמות בעיניים עצומות. ואני מושיטה אותי עוטפת ומנסה לכסות את הכל, את כולך, שלא תהיה חלקה שחום גופי לא יחמם אצלך, את נושמת בחקי, הלב שלך מתיצב, שלי עם שלך, ויחד פחות כואב הסערה התרחקה, והותירה אותנו קשורות בכבלי אהבה שלעד לא יותרו.