למה לסבך?....
טוב. אז היום גיליתי שיש כזה פורום - ואולי חוץ מהוצאת קיטור - גם אצליח להבין. מה עובר להם בראש? הכרתי מישהו לפני כשנתיים. בנט. עברנו לשיחות טלפון שנקטעו די מהר בגלל התערבות של מישהי שהכיר די במקביל אליי והחליטה "לספח" אותו ולתבוע בעלות.. היה. נגמר. אחרי כמה חודשים הודה שטעה לגביה. הכל הסתדר והשארנו את העניינים באויר - אולי פעם עוד נפגש לקפה הזה שדיברנו עליו. עברו עוד כמה חודשים והוא פנהאליי באחד מאתרי ההיכרויות. לא יודעת אם ידע שזו אני או לא - אני בכל מקרה יצאתי עם מישהו אחר באותה תקופה והשארתי את זה פתוח. לפני כמה שבועות הגיח שוב באותו אתר בו "הכרנו" לראשונה. שלחתי לו מסר. קבענו לדבר וכך היה. שיחות של שעות. וידויים וחשיפות אישיות שלו - על כל מה שעבר עליו לפני ומאז שהתחלנו לדבר לפני שנתיים. הוא חייב לראות אותי "נו, תבואי כבר" ואני לא יכולה היום, לא יכולה מחר, ובסוף נפגשנו. פגישה מקסימה. חמה ונעימה. נשארתי לישון אצלו (מפאת המרחק) לא ממש שכבנו אבל היו ביטויים סקסואליים למשיכה... הוא היה חולה. פגר. מת. (הדביק גם אותי על הדרך - תודה....) ועדיין החמיא לי כל הערב. כמה העיניים שלי מדהימות אותו כמה הראש שלי מטריף אותו ושבעיניו לפני הכל חשוב שיהיה לו עם מי לדבר בקשר. כמה אני סקסית ומושכת בעיניו. ושארבעה חודשים הוא לא נגע באף בחורה (מאז שנפרד מהחברה) כי הוא לא בקטע של סקס "סתם". נפרדנו בחיוך ונשיקה. למחרת וביום שלאחריו דיברנו - כשהשיחה היא בעיקר על מה שלומו. אחרי יומיים שאלתי אותו - נו - אז מתי נפגשים שוב - והוא עונה - כל מי שמכיר אותי יודע שכדי להתקרב אליי צריך לעשות את זה לאט... ואני - לא ממהרת לשום מקום - נותנת לו את הקצב שלו. אבל עוברים עוד יומיים ועוד שלושה.. והוא -"עסוק" אפילו בשביל לדבר בטלפון. נורא עסוק... אני מחליטה לסיים את העניין וכשהוא מתקשר אומרת לו - שמע - העולם לא יתמוטט אם נחליט שזה לא זה - רק תגיד לי- ונמשיך הלאה. לא קרהכלום. הוא עונה לי "אם לא הייתי מעוניין לא הייתי מתקשר..." אבל אני צריך את הזמן. לחשוב לאן לוקחים את זה. אני צריך להתבשל בעצמי. עברו שבועיים מאז שנפגשנו. לא נפגשנו מאז ודיברנו איזה 4 פעמים בטלפון. עכשיו. אם הוא לא מעוניין - שיגיד... אם הוא כן - אני לא לחוצה על פגישה כל יומיים שויחה כל יום של 8 שעות, אבל בין זה לבין המצב הנוכחי - יש משהו באמצע. מה עובר לו בראש...? שיעשה משהו. שיבדוק באמת את הקשר (כי אי אפשר לטעמי לבדוק אם זה זה אם לא מתראים / מדברים.. לא?) או שיחליט שלא מתאים לו וישחרר אותי. מישהו מבין את הקטע?
טוב. אז היום גיליתי שיש כזה פורום - ואולי חוץ מהוצאת קיטור - גם אצליח להבין. מה עובר להם בראש? הכרתי מישהו לפני כשנתיים. בנט. עברנו לשיחות טלפון שנקטעו די מהר בגלל התערבות של מישהי שהכיר די במקביל אליי והחליטה "לספח" אותו ולתבוע בעלות.. היה. נגמר. אחרי כמה חודשים הודה שטעה לגביה. הכל הסתדר והשארנו את העניינים באויר - אולי פעם עוד נפגש לקפה הזה שדיברנו עליו. עברו עוד כמה חודשים והוא פנהאליי באחד מאתרי ההיכרויות. לא יודעת אם ידע שזו אני או לא - אני בכל מקרה יצאתי עם מישהו אחר באותה תקופה והשארתי את זה פתוח. לפני כמה שבועות הגיח שוב באותו אתר בו "הכרנו" לראשונה. שלחתי לו מסר. קבענו לדבר וכך היה. שיחות של שעות. וידויים וחשיפות אישיות שלו - על כל מה שעבר עליו לפני ומאז שהתחלנו לדבר לפני שנתיים. הוא חייב לראות אותי "נו, תבואי כבר" ואני לא יכולה היום, לא יכולה מחר, ובסוף נפגשנו. פגישה מקסימה. חמה ונעימה. נשארתי לישון אצלו (מפאת המרחק) לא ממש שכבנו אבל היו ביטויים סקסואליים למשיכה... הוא היה חולה. פגר. מת. (הדביק גם אותי על הדרך - תודה....) ועדיין החמיא לי כל הערב. כמה העיניים שלי מדהימות אותו כמה הראש שלי מטריף אותו ושבעיניו לפני הכל חשוב שיהיה לו עם מי לדבר בקשר. כמה אני סקסית ומושכת בעיניו. ושארבעה חודשים הוא לא נגע באף בחורה (מאז שנפרד מהחברה) כי הוא לא בקטע של סקס "סתם". נפרדנו בחיוך ונשיקה. למחרת וביום שלאחריו דיברנו - כשהשיחה היא בעיקר על מה שלומו. אחרי יומיים שאלתי אותו - נו - אז מתי נפגשים שוב - והוא עונה - כל מי שמכיר אותי יודע שכדי להתקרב אליי צריך לעשות את זה לאט... ואני - לא ממהרת לשום מקום - נותנת לו את הקצב שלו. אבל עוברים עוד יומיים ועוד שלושה.. והוא -"עסוק" אפילו בשביל לדבר בטלפון. נורא עסוק... אני מחליטה לסיים את העניין וכשהוא מתקשר אומרת לו - שמע - העולם לא יתמוטט אם נחליט שזה לא זה - רק תגיד לי- ונמשיך הלאה. לא קרהכלום. הוא עונה לי "אם לא הייתי מעוניין לא הייתי מתקשר..." אבל אני צריך את הזמן. לחשוב לאן לוקחים את זה. אני צריך להתבשל בעצמי. עברו שבועיים מאז שנפגשנו. לא נפגשנו מאז ודיברנו איזה 4 פעמים בטלפון. עכשיו. אם הוא לא מעוניין - שיגיד... אם הוא כן - אני לא לחוצה על פגישה כל יומיים שויחה כל יום של 8 שעות, אבל בין זה לבין המצב הנוכחי - יש משהו באמצע. מה עובר לו בראש...? שיעשה משהו. שיבדוק באמת את הקשר (כי אי אפשר לטעמי לבדוק אם זה זה אם לא מתראים / מדברים.. לא?) או שיחליט שלא מתאים לו וישחרר אותי. מישהו מבין את הקטע?
סתם..אני חושבת שכמו שאת שמה לב בפורום הזה.."מה גברים רוצים"... יש תשובה ניסתרת והיא: סקס סקס וספייס.. תני להם מרחב והם ימותו עלייך נורא קשה להם להתקרב מהר בייחוד המבוגרים <יותר נכון הבוגרים> כל דבר מלחיץ אותם..אצל הגבר שאת הכרת נראה לי שזה חמור יותר נראה או שהוא פגוע או שהוא פשוט לא מעוניין אבל שומר אותך על "אש קטנה" למקרה הצורך..כמה שזה כואב לשמוע אבל את חייבת לזרום הלאה וכשהוא ייזום שיחה תתחילי גם את להיות "עסוקה"
