הנהלת הפורומים
Administrator
למה לרופאים (כמעט) תמיד מגיע החזר מס?
מבנה מערכת הבריאות היחודי הקיים בישראל מפריד בין הגורם המממן – קופות החולים וחברות הביטוח, הגורם החוקר – בתי החולים האוניברסטאיים והאוניברסיטאות עצמן, והגורם המטפל – בתי החולים בבעלות הקופות השונות ואלה שבבעלות המדינה או העיריות.
המבנה המפוזר גורם לכך שרופא ממוצע עובר בחייו דרך מספר רב של מעסיקים ולרוב אף מקבל את שכרו החודשי ממספר מקומות עבודה במקביל. לרוב יקבל הרופא משכורת בסיס מהמעסיק העיקרי (בדרך כלל קופת החולים), תורנות בבית חולים בבעלות עירייה כמו איכילוב או כרמל תזכה אותו בתלוש משכורת נוסף כעובד מדינה או עירייה, עבודה בהוראה באוניברסיטאות תזכה בתלוש שכר נוסף מהאוניברסיטה ורופאים ברי מזל יקבלו מימון מגופים אחרים כמו קרנות מחקר או מענקים של עידוד מעבר לפריפריה ממשרד הבריאות.
מה הבעיה בצורת התהליך הזו עבור הרופאים?
כידוע, מס הכנסה מנוכה מהשכר החודשי. החישוב של גובה המס מתבצע ע"י מערכת השכר של המעסיק ולפי חישוב זה מתבצע ניכוי המס בצורה אוטומטית. הבעיה מתחילה בכך שמערכות השכר של מעסיקים שונים אינן מסונכרנות ביניהן. במצב של מחסור במידע המערכת תעדיף לחייב את העובד במס עודף.
מצב נוסף בו למערכות השכר חסר מידע לטובת חישוב המס הוא אי רציפות תעסוקתית; למשל הפסקת עבודה לטובת בחינות, חופשת לידה, מילואים וכו'. גם במקרים אלה למערכת השכר אין את המידע המלא על מנת לחשב בצורה מדויקת את ניכוי המס החודשי ולכן קורה לרוב שהמס המחושב גבוה משמעותית מזה שהמועסק צריך היה לשלם.
זה לא הכל
סיבה נפוצה נוספת להחזרי מס במקצועות הרפואה הינה הקלות מס בגין תואר אקדמי בדמות נקודות זיכוי שנתיות. נקודות זיכוי בשל לימודים אקדמיים מחושבות באופן הבא: עם סיום תואר ראשון האקדמאי מקבל נקודת זיכוי אחת למשך שלוש שנים, סיום תואר שני מזכה את האקדמאי בחצי נקודה למשך שנתיים, ותואר שלישי לא מזכה בנקודות זיכוי כלל. למרות זאת, מסלול ישיר לדוקטורט מזכה את הדוקטור בחצי הנקודה של התואר השני עם סיום הדוקטורט וזאת מאחר שלא סיים תואר שני.
המסלול ברפואה נחשב לכאורה כמסלול ישיר לדוקטורט. אולם, פקודת מס הכנסה מתייחסת בצורה שונה לרופאים (וגם לרופאי שיניים). מאחר ולרופא לא הייתה הזדמנות אפילו לסיים את התואר הראשון, עם סיום הלימודים הוא מקבל גם את נקודת הזכות של התואר הראשון, למשך שלוש שנים, וגם את חצי הנקודה של התואר השני, למשך שנתיים נוספות. כאן מגולם יתרון לרופא – בעוד שבוגרי תואר ראשון לרוב מתחילים לעבוד בשכר נמוך שבקושי מחויב במס ולכן לא מנצלים את נקודת הזכות שלהם, נקודת הזכות שהרופא מקבל אכן חוסכת לו תשלומי מס רבים.
אבל זה עדיין לא הכל. הרופא זכאי להטבה שלא רבים מודעים אליה: כל מקצוע שמפוקח ע"י המדינה (רופא, רו"ח, עו"ד, אדריכל וכו') מחייב את הרוצה לעסוק בו בתקופת התמחות – סטאז'. לרוב בזמן הסטאז' המשכורת נמוכה ואף נמוכה עוד יותר בראייה שנתית עקב אי רציפות תעסוקתית הנגרמת מיציאה לבחינות, המתנה למקום התמחות וכו'. המחוקק הכיר בקושי זה ונתן למתמחים הזדמנות לדחות את קבלת ההטבה של נקודות זיכוי בגין תואר אקדמי לאחרי מועד ההתמחות, אז לרוב המשכורת גבוהה יותר.
כפועל יוצא הרופא יכול לדחות את הטבות המס שלו לאחר ההתמחות וכך לקבל הטבה במשך 5 שנים בזמן שהוא מועסק בשכר גבוה יותר.
היכנס עוד היום ובצע בדיקת זכאות להחזר בחינם
מבנה מערכת הבריאות היחודי הקיים בישראל מפריד בין הגורם המממן – קופות החולים וחברות הביטוח, הגורם החוקר – בתי החולים האוניברסטאיים והאוניברסיטאות עצמן, והגורם המטפל – בתי החולים בבעלות הקופות השונות ואלה שבבעלות המדינה או העיריות.
המבנה המפוזר גורם לכך שרופא ממוצע עובר בחייו דרך מספר רב של מעסיקים ולרוב אף מקבל את שכרו החודשי ממספר מקומות עבודה במקביל. לרוב יקבל הרופא משכורת בסיס מהמעסיק העיקרי (בדרך כלל קופת החולים), תורנות בבית חולים בבעלות עירייה כמו איכילוב או כרמל תזכה אותו בתלוש משכורת נוסף כעובד מדינה או עירייה, עבודה בהוראה באוניברסיטאות תזכה בתלוש שכר נוסף מהאוניברסיטה ורופאים ברי מזל יקבלו מימון מגופים אחרים כמו קרנות מחקר או מענקים של עידוד מעבר לפריפריה ממשרד הבריאות.
מה הבעיה בצורת התהליך הזו עבור הרופאים?
כידוע, מס הכנסה מנוכה מהשכר החודשי. החישוב של גובה המס מתבצע ע"י מערכת השכר של המעסיק ולפי חישוב זה מתבצע ניכוי המס בצורה אוטומטית. הבעיה מתחילה בכך שמערכות השכר של מעסיקים שונים אינן מסונכרנות ביניהן. במצב של מחסור במידע המערכת תעדיף לחייב את העובד במס עודף.
מצב נוסף בו למערכות השכר חסר מידע לטובת חישוב המס הוא אי רציפות תעסוקתית; למשל הפסקת עבודה לטובת בחינות, חופשת לידה, מילואים וכו'. גם במקרים אלה למערכת השכר אין את המידע המלא על מנת לחשב בצורה מדויקת את ניכוי המס החודשי ולכן קורה לרוב שהמס המחושב גבוה משמעותית מזה שהמועסק צריך היה לשלם.
זה לא הכל
סיבה נפוצה נוספת להחזרי מס במקצועות הרפואה הינה הקלות מס בגין תואר אקדמי בדמות נקודות זיכוי שנתיות. נקודות זיכוי בשל לימודים אקדמיים מחושבות באופן הבא: עם סיום תואר ראשון האקדמאי מקבל נקודת זיכוי אחת למשך שלוש שנים, סיום תואר שני מזכה את האקדמאי בחצי נקודה למשך שנתיים, ותואר שלישי לא מזכה בנקודות זיכוי כלל. למרות זאת, מסלול ישיר לדוקטורט מזכה את הדוקטור בחצי הנקודה של התואר השני עם סיום הדוקטורט וזאת מאחר שלא סיים תואר שני.
המסלול ברפואה נחשב לכאורה כמסלול ישיר לדוקטורט. אולם, פקודת מס הכנסה מתייחסת בצורה שונה לרופאים (וגם לרופאי שיניים). מאחר ולרופא לא הייתה הזדמנות אפילו לסיים את התואר הראשון, עם סיום הלימודים הוא מקבל גם את נקודת הזכות של התואר הראשון, למשך שלוש שנים, וגם את חצי הנקודה של התואר השני, למשך שנתיים נוספות. כאן מגולם יתרון לרופא – בעוד שבוגרי תואר ראשון לרוב מתחילים לעבוד בשכר נמוך שבקושי מחויב במס ולכן לא מנצלים את נקודת הזכות שלהם, נקודת הזכות שהרופא מקבל אכן חוסכת לו תשלומי מס רבים.
אבל זה עדיין לא הכל. הרופא זכאי להטבה שלא רבים מודעים אליה: כל מקצוע שמפוקח ע"י המדינה (רופא, רו"ח, עו"ד, אדריכל וכו') מחייב את הרוצה לעסוק בו בתקופת התמחות – סטאז'. לרוב בזמן הסטאז' המשכורת נמוכה ואף נמוכה עוד יותר בראייה שנתית עקב אי רציפות תעסוקתית הנגרמת מיציאה לבחינות, המתנה למקום התמחות וכו'. המחוקק הכיר בקושי זה ונתן למתמחים הזדמנות לדחות את קבלת ההטבה של נקודות זיכוי בגין תואר אקדמי לאחרי מועד ההתמחות, אז לרוב המשכורת גבוהה יותר.
כפועל יוצא הרופא יכול לדחות את הטבות המס שלו לאחר ההתמחות וכך לקבל הטבה במשך 5 שנים בזמן שהוא מועסק בשכר גבוה יותר.
היכנס עוד היום ובצע בדיקת זכאות להחזר בחינם