למה לרוץ כשאפשר ללכת ??? ../images/Emo5.gif
"הצדקת המאמץ" –זהו מושג בפסיכולוגיה הטוען שכאשר אנו משיגים משהו לאחר מאמץ רב ערכו יהיה גבוה מאשר מצב בו לא התאמצנו כדי להשיגו. לדוגמא : אדם שמתפס על הר גבוה יהנה הרבה יותר מהנוף בפיסגה מאדם שהגיע לשם ברכבל. אין ספק שהתנהגות הכרוכה במאמץ היא התנהגות שטבע האדם פשוט לא אוהב ... מה לעשות ... בזמן שהבחור הצעיר מתפס לו במעלי ההר מיוזע ותשוש הוא בהחלט לא נהנה. כעת נשאלת השאלה –למה?- למה בעצם להצדיק מאמץ, למה שלא נרגיש יותר טוב כאשר אנו לא מתאמצים ואז לא נצטרך להתאמץ כדי להרגיש טוב? למה התנהגות קוגנטיבית זו של הצדקת המאמץ עוברת מדור לדור ולא נכחדת ונעלמת? למה בעצם האבולוציה השאירה לנו התנהגות זו ??? לדעתי התשובה לשאלה זו היא שהטבע או העולם בו אנו חיים בנויי בצורה מסויימת המחייבת את האדם להתאמץ כדי לשרוד. האדם הקדמון היה צריך לצוד את מזונו כדי לישרוד ולהישאר בחיים צייד זה מלווה בריכוז גבוה ריצה מהירה ועוד התנהגויות מאמצות מאוד, לאט לאט בתהליך אבוציונלי פיתח לו האדם מנגנון פיצוי שהופך את המאמץ שהוא דבר שלילי כשלעצמו לדבר בעל ערך חיובי, פשוט גאוני ... לקחת דבר שלילי ולגרום לו להיות חיובי. במידה והיינו חיים בעולם שמזון ושתיה היו נופלים מהשמים ישר לפה אולי באמת היתה מתפתחת לה התנהגות של "הצדקת המנוחה" וככל שלא היינו עושים כלום כך היינו מרגישים טוב יותר... אבל עד שנגיע לימים טובים אלו נמשיך להתאמץ כדי להנות ... אז יאללה לעבודה...חוו דעתכם...
"הצדקת המאמץ" –זהו מושג בפסיכולוגיה הטוען שכאשר אנו משיגים משהו לאחר מאמץ רב ערכו יהיה גבוה מאשר מצב בו לא התאמצנו כדי להשיגו. לדוגמא : אדם שמתפס על הר גבוה יהנה הרבה יותר מהנוף בפיסגה מאדם שהגיע לשם ברכבל. אין ספק שהתנהגות הכרוכה במאמץ היא התנהגות שטבע האדם פשוט לא אוהב ... מה לעשות ... בזמן שהבחור הצעיר מתפס לו במעלי ההר מיוזע ותשוש הוא בהחלט לא נהנה. כעת נשאלת השאלה –למה?- למה בעצם להצדיק מאמץ, למה שלא נרגיש יותר טוב כאשר אנו לא מתאמצים ואז לא נצטרך להתאמץ כדי להרגיש טוב? למה התנהגות קוגנטיבית זו של הצדקת המאמץ עוברת מדור לדור ולא נכחדת ונעלמת? למה בעצם האבולוציה השאירה לנו התנהגות זו ??? לדעתי התשובה לשאלה זו היא שהטבע או העולם בו אנו חיים בנויי בצורה מסויימת המחייבת את האדם להתאמץ כדי לשרוד. האדם הקדמון היה צריך לצוד את מזונו כדי לישרוד ולהישאר בחיים צייד זה מלווה בריכוז גבוה ריצה מהירה ועוד התנהגויות מאמצות מאוד, לאט לאט בתהליך אבוציונלי פיתח לו האדם מנגנון פיצוי שהופך את המאמץ שהוא דבר שלילי כשלעצמו לדבר בעל ערך חיובי, פשוט גאוני ... לקחת דבר שלילי ולגרום לו להיות חיובי. במידה והיינו חיים בעולם שמזון ושתיה היו נופלים מהשמים ישר לפה אולי באמת היתה מתפתחת לה התנהגות של "הצדקת המנוחה" וככל שלא היינו עושים כלום כך היינו מרגישים טוב יותר... אבל עד שנגיע לימים טובים אלו נמשיך להתאמץ כדי להנות ... אז יאללה לעבודה...חוו דעתכם...