זה היה לחלוטין עניין כלכלי. ומי אמר שהמדינה רציונלית?
בדיעבד ברור שבטול ההסכם עם שפיר היה טעות, האם זו הטעות הראשונה שהמדינה עושה בנושאי תשתיות?
הרי החלטות מתקבלות בכפופי ידיים בין משרדי הממשלה לעיריות וחברות ממשלתיות, ושקולים פופוליסטים זמניים לעיתים מכריעים את הכף.
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3584301,00.html
http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.1578379
"ביולי 2008 זכתה חברת שפיר הנדסה במכרז לביצוע הפרויקט, אך בפברואר 2010, כשלושה חודשים לפני תאריך היעד לסגירה הפיננסית (השלמת ההסכמים עם הבנקים למימון ההקמה), התברר ששפיר הנדסה לא הצליחה להגיע להסכמות הפיננסיות הנדרשות. החברה ביקשה אז מהמדינה להעניק לה הקלות שונות, בעיקר כיוון שהמשבר הכלכלי מנע ממנה להשיג את המימון לפרויקט. לפי ההערכות בענף התחבורה, עלות ההקלות שביקשה שפיר נאמדה ב־200 מיליון שקל. המדינה סירבה להתפשר והחליטה להלאים את הפרויקט ולהפקידו בידי החברה הלאומית לדרכים (מעצ לשעבר).
אלא שמה שנתפס כצעד שנועד להגן על כספי משלם המסים מתברר היום כטעות אומללה במיוחד, שתעלה עוד 1.3 מיליארד שקל ושנתיים נוספות של נהגים מתוסכלים באזור השרון. החשב הכללי לשעבר, שוקי אורן, כבר היכה על חטא בנושא ההלאמה, ובכנס תשתיות בנובמבר 2011 אמר שהשיטה החדשה הביאה להתארכות זמני העבודה ולהתייקרות סלילת הכביש. "
