למה מוכרים חמץ ?

[msch]

למה מוכרים חמץ ?

ראיתי שמוכרים חמץ אפשר להשאיר חמץ בבית במקום סגור למכור אותו ולאכול אחרי החג? האם גם מי שיש לו עסק ומשרד צריך למכור את החמץ במשרד או בעסק? דבר אחרון אחרי החג אני צריך לקנות מחדש את החמץ או שזה אוטומטי חוזר אלי? חג שמח

 

[tamarhp]

מכירת חמץ

בעיקרון, אסור להשאיר חמץ ברשותנו בפסח - כי כתוב "בל יימצא". אבל, בעלי עסקים גדולים (למשל סופרמרקטים) שנשארים עם סחורה שהיא חמץ, ואם הם ישרפו את כל החמץ יהיה להם הפסד גדול, מותר להם למכור את הסחורה לגוי ואחרי פסח לקנות אותה חזרה. כיום עושים את זה בצורה מסודרת - בד"כ דרך רב העיר, והוא דואג לכל הפרוצדורה (המכירה, הקניה, ומציאה של גוי...). בעיקרון - אדם פרטי לא אמור למכור את החמץ שברשותו (אלא אם כן יש הפסד גדול) ולכן עדיף לגמור את החמץ לפני פסח. מוצרים שהם לא חמץ אבל גם לא כתוב עליהם "כשר לפסח" ולכן לא משתמשים בהם בפסח (או למשל קטניות - לאשכנזים) - סוגרים בארון ומוכרים (הפרוצדורה - בד"כ דרך הרב המקומי וכו', ואפשר גם באינטרנט). ואז אחרי פסח אפשר לאכול את זה (הפרוצדורה כוללת בעצם גם את הקניה מחדש, אבל אתה לא צריך להתעסק בזה כי זה כאב ראש ולכן נותנים לרב לעשות את זה במקומך). אבל צריך לזכור שמדובר רק במוצרים שהם אינם חמץ! (אלא קטניות או דברים שלא "כשרים לפסח").

 

[יהדות בשבילך]

למרות שתמר כבר ענתה יפה, אשתדל לסכם

ענייני מכירת חמץ: א. אדם פרטי לא אמור למכור חמץ. יש לתכנן צעדינו כמו שצריך בזמן שלפני פסח כדי שיישאר מעט חמץ בבית, ואת המעט שנותר יש לשרוף בערב פסח ואין בכך 'בל תשחית'. ההיתר למכירת חמץ נועד למנוע 'הפסד מרובה' - למשל של בעלי חנויות, מוסדות, או אפילו אנשים פרטיים שמחזיקים בבית מחסן ובו הרבה בקבוקי וויסקי יקרים וכו'. ב. בפועל אנשים רבים מוכרים כל מיני מוצרים שאינם חמץ אך היו פתוחים ולכן יש חשש שמא... או כל מיני דברים שאיננו יודעים בדיוק ממה הם עשויים. ג. את מכירת החמץ עושים אצל רב שבעצם מקבל הרשאה מהמוכר למכור עבורו את החמץ לנוכרי, בערב חג הולכים לנוכרי ומוכרים לו את כל החמץ. הנוכרי משלם מקדמה על החשבון, ובעצם יכול בכל רגע נתון להחליט להוסיף כסף, לבוא לביתך, ולקחת את החמץ (תמורת תשלום מלא כמובן). זאת אומרת, גם אם יש לך מחסן וויסקי בבית עליך להיות מוכן לזה שאולי מישהו יבוא לקנותו ממך במהלך החג. ולכן יש לסמן בבית כל מקום שהוא חמץ, כי זה בעצם חמץ השייך לאותו נוכרי במידה ויבוא לקחתו ולשלם תמורתו. ד. בסוף החג, בדרך כלל, חוזר בו הנוכרי מן הרצון לקנות את החמץ, והמכירה בטילה. אין צורך 'לקנות' את החמץ, זה קורה אוטומטית. ה. את כל הפרוצדורה הזו יש לעשות גם בית או בעסק. את המכירה יש לעשות על ידי החותמת המוסמכת של העסק (עמו על שיקים), בצירוף חתימת המנכ"ל וכו', שהוא בעל הסמכות לעשות מכירה כזו. בהצלחה רבה, חג שמח! ו.

 

[msch]

תודה רבה

מעניין אבל אם אני מוכר מי קבע מהגוי לא ירצה להחזיר לי את החמץ יותר מוקדם ואז אני בבעיה?

 

[יהדות בשבילך]

כותבים איתו חוזה מסודר.

אל דאגה ידידי! ובכל מקרה - באמת הכי טוב זה שלאלסמוך על המכירה אלא לא להשאיר חמץ כלל.

 

[בחור טוב1]

אז ככה

לפי דעתי הכי טוב לעשות הכול מראש ולגמור את החמץ זאת אומרת שבועים לפני או חודש ואז להיכנס לשלב ביינים שבו תמיד יש אפשרות להתיקע עם הסחורה או לשכוח או להתחיל לחפש למי למכור אותה ואז להתחיל בכל הפרוצדורה זאת אומרת אם יש אפשרות בשלב ביינים שלפני פסח זמן הקריטי הזה לקנות מבן אדם פרטי כמות מסוימת ובכלל שתספיק עד פסח על מנת שלא יבצר מצב שיתקעו עם הסחורה או או סחורה חסרה או בעיות חמץ למינהם וככה תמנע האפשרות לכל בעיה בפסח וגם יש לו את האפשרות והזמן להכין הכול לפסח בלי לדאוג לבעיה של הכנה לפסח ומה לעשות עם הסחורה