גילוי נמרות30
New member
"למה פיטרו אותך/למה עזבת את מקום העבודה"?
מה עונים? כתוב בלשון נקבה מופנה כמובן גם לגברים שבינכם... מקוה שאצליח להסביר את עצמי ולקבל עיצה טובה. העבר שלי על כל מובניו פגע בי ובאישיות שלי וביכולות שלי להחזיק מעמד במקום עבודה אחד. בשנים בוגרות יותר אחרי הדחקות של מה שקורה איתי, ונסיון נואש לחיות את החיים, נפלתי אחרי שפטרו אותי ממקום עבודה שמאוד אהבתי שבנה אותי וחיזק אותי מבחינה כלכלית ומבחינת ביטחון אישי. חשבתי שאסתדר, הלכתי לראיונות עבודה רבות וזה פשוט לא עבד, לא התקבלתי לאף אחד מהם ונשברתי, נכנסתי לדיכאון מאוד קשה שהלך והחמיר עם הזמן, חייתי בחשיכה, ומתוך היאוש הגדול הפחד שגדל לחרדות קשות לקחתי את עצמי לטיפול, ואני עדיין בתהליך הנפלא של הטיפול שנותן לי הרבה. בתהליך שיקום רכשתי מקצוע שהיה מפנה מכל מה שעשיתי לפני כן ובשבילי זה היה כמו דף חדש שנפתח בפני. לא קל למצא עבודה ללא נסיון קודם ואני לא בטוחה שאמצא, שנה אחרי סיום הלימודים אם אני מתאימה למקצוע שדורש עידכון ולימוד אין סופי (אני טכנאית PC) יש לי רצון גדול, אני לא בטוחה שזה תואם את היכולות שלי, קשה לי ללמוד בלחץ, וקשה לי מאוד להתרכז בכיתה, את המקצוע רכשתי בזמן מכופל מאשר לוקח קורס רגיל בעיקר בגלל שלמדתי במסגרת שיקומית. ובגלל הקושי הזה בין שאר הקשיים שלי 'נפלתי' במקום העבודה האחרון שלי, עבדתי במוקד טכני באחת חברות התקשורת את הקורס הראשוני עברתי כי היו בי כוחות נפש וגוף להשקיע, ישבתי בכיתה וגיליתי אחרי יום וחצי שאני לא מצליחה להקשיב לאף מילה אני מנסה להקשיב וזה מצליח לי למשך משפט וחצי שלו ואני הולכת לאיבוד, בקורס למדתי איך ללמד את עצמי, אך אחרי 4 חודשי עבודה במוקד לא נשארו בי הרבה כוחות לשבת עם עצמי אחרי שמונה שעות בהם ניסיתי להתרכז לשווא, הייתי גמורה מעייפות. וכל יום שעבר הלחץ גדל יותר כי נוסף לי עוד חומר על החומר שגם כך לא הצלחתי להפנים. עברו שבועיים שבהם לא הצלחתי להביא את עצמי לרמה מקצועית, נכנסתי למוקד והתחלתי לתת שירות בצורה הכי גרועה שיש, לא הייתי מקצועית, הייתי כל כך לחוצה ועצבנית על זה וזה העלים את כל השירותיות שבי, עשיתי טעות שעלתה לי ביוקר, ניתקתי ללקוח, הלקוח התלונן העניין הגיע לדרגים גבוהים והעיפו אותי, גם בגלל שהאזינו לשיחות ה''כל כך טובות מקצועיות ושרותיות שלי'' אני לא הייתי אני בימים האלה. לא עזר לי שביומיים האחרונים אני כן הצלחתי להשתלט איכשהו על החומר. הודיעו לי בצורה מאוד אנושית ורגישה שזה לא מתאים הצטערתי, היום אני אחרי התאבלות עם הראש קדימה. שכחתי לציין שכשלקחתי את הקורס החדש החליטו להעביר אותי למוקד שנותן שירות פנים אירגוני. וכשעזבתי פניתי לראש צוות הקודמת שלי וביקשתי מכתב המלצה, היא כתבה (מכתב מלוקק מידיי לטעמי) ושאלה אותי לתשובה שאתן בנוגע לפיטוריי, ואני לא יודעת מה לענות. עבדתי במוקד אחד, ואיך שעברתי למוקד השני עברתי קורס שהייתי אמורה לעבור במוקד הראשון בו הייתי, ביקשתי להיות עוד קצת במוקד הראשון ולהתמקצע בקורס שקיבלתי, עשיתי טעות שבחרתי לעבור מוקד מפני שלא הייתי שלימה עם ההחלטה הזאת, חשבתי – עתיד, במוקד שהוצע הפז"מ של החבר'ה שגילם מבוגר יותר מרוב התומכים (שהרבה מהם סטודנטים) הוא ב'שנים' ולא 'בחודשים' כמו במוקד הטכני, היה לי שם יותר נוח, התחום היה הכי קרוב לטכנאות מחשבים שכל כך רציתי לעסוק בו, ולא מצאתי מקום שיסכים לקחת משהי ללא הרבה נסיון קודם. אחרי שניתקתי ללקוח את השיחה, פנו למי שאחראי עליי שלא הכיר אותי והאזין לשיחה שהיתה ביני לבין הלקוח, ולעוד שיחות אחרות, ומה ששמע לא מצא חן בעינין ובצדק, והוא החליט להמליץ על פיטוריי עקב חוסר התאמה, הוא לא רצה אותי במוקד שלו ולא יכולתי לחזור למוקד הטכני כי בצילו פישלתי. מה אומרים? ניתקתי ללקוח בטעות? ולכן עפתי? כשהוא העיף אותי אחד הדברים שהוא אמר לי שלפי האזנות שלו לשיחותיי אני לא מתאימה לתפקיד ולנציגת שירות צריכה להיות עם אופי מסויים שלי אין, אחרי דברים שעברתי לא מתאים לי הרבה דברים, אני טיפוס עצבני שמצליחה איכשהו להתעלות מעל עצמי. אני מאמינה שהבעיה העיקרית שלי שקשה לי לעמוד בלחץ. הבעיה היא שאני זאת שלחוצה כל כך. אני צריכה לברר אם יש כדור נגד לחצים, היה לי קשה לישון בלילה כשעבדתי הלילות היו קצרים יותר ואני מכירה את עצמי אני זקוקה ליותר שעות שינה, ומאז שעבדתי במוקד 'התקצר לי הלילה' והסתפקתי בפחות שעות שינה, היה לי קשה לתפקד, וסחבתי. התנחמתי בסיפורים מסביב של אנשים שחולמים על שיחות עם לקוחות ושגם הם מושפעים מהלחץ בעבודה שזה לא רק אני, אבל אני נכשלתי בגלל זה. הלחץ אטם לי את היכולת להתרכז ולחשוב. יצא ארוך... השתפכתי... השתחררתי
מודה מראש לנותנות עיצה. מקוה שהצלחתי להעביר את עצמי...
מה עונים? כתוב בלשון נקבה מופנה כמובן גם לגברים שבינכם... מקוה שאצליח להסביר את עצמי ולקבל עיצה טובה. העבר שלי על כל מובניו פגע בי ובאישיות שלי וביכולות שלי להחזיק מעמד במקום עבודה אחד. בשנים בוגרות יותר אחרי הדחקות של מה שקורה איתי, ונסיון נואש לחיות את החיים, נפלתי אחרי שפטרו אותי ממקום עבודה שמאוד אהבתי שבנה אותי וחיזק אותי מבחינה כלכלית ומבחינת ביטחון אישי. חשבתי שאסתדר, הלכתי לראיונות עבודה רבות וזה פשוט לא עבד, לא התקבלתי לאף אחד מהם ונשברתי, נכנסתי לדיכאון מאוד קשה שהלך והחמיר עם הזמן, חייתי בחשיכה, ומתוך היאוש הגדול הפחד שגדל לחרדות קשות לקחתי את עצמי לטיפול, ואני עדיין בתהליך הנפלא של הטיפול שנותן לי הרבה. בתהליך שיקום רכשתי מקצוע שהיה מפנה מכל מה שעשיתי לפני כן ובשבילי זה היה כמו דף חדש שנפתח בפני. לא קל למצא עבודה ללא נסיון קודם ואני לא בטוחה שאמצא, שנה אחרי סיום הלימודים אם אני מתאימה למקצוע שדורש עידכון ולימוד אין סופי (אני טכנאית PC) יש לי רצון גדול, אני לא בטוחה שזה תואם את היכולות שלי, קשה לי ללמוד בלחץ, וקשה לי מאוד להתרכז בכיתה, את המקצוע רכשתי בזמן מכופל מאשר לוקח קורס רגיל בעיקר בגלל שלמדתי במסגרת שיקומית. ובגלל הקושי הזה בין שאר הקשיים שלי 'נפלתי' במקום העבודה האחרון שלי, עבדתי במוקד טכני באחת חברות התקשורת את הקורס הראשוני עברתי כי היו בי כוחות נפש וגוף להשקיע, ישבתי בכיתה וגיליתי אחרי יום וחצי שאני לא מצליחה להקשיב לאף מילה אני מנסה להקשיב וזה מצליח לי למשך משפט וחצי שלו ואני הולכת לאיבוד, בקורס למדתי איך ללמד את עצמי, אך אחרי 4 חודשי עבודה במוקד לא נשארו בי הרבה כוחות לשבת עם עצמי אחרי שמונה שעות בהם ניסיתי להתרכז לשווא, הייתי גמורה מעייפות. וכל יום שעבר הלחץ גדל יותר כי נוסף לי עוד חומר על החומר שגם כך לא הצלחתי להפנים. עברו שבועיים שבהם לא הצלחתי להביא את עצמי לרמה מקצועית, נכנסתי למוקד והתחלתי לתת שירות בצורה הכי גרועה שיש, לא הייתי מקצועית, הייתי כל כך לחוצה ועצבנית על זה וזה העלים את כל השירותיות שבי, עשיתי טעות שעלתה לי ביוקר, ניתקתי ללקוח, הלקוח התלונן העניין הגיע לדרגים גבוהים והעיפו אותי, גם בגלל שהאזינו לשיחות ה''כל כך טובות מקצועיות ושרותיות שלי'' אני לא הייתי אני בימים האלה. לא עזר לי שביומיים האחרונים אני כן הצלחתי להשתלט איכשהו על החומר. הודיעו לי בצורה מאוד אנושית ורגישה שזה לא מתאים הצטערתי, היום אני אחרי התאבלות עם הראש קדימה. שכחתי לציין שכשלקחתי את הקורס החדש החליטו להעביר אותי למוקד שנותן שירות פנים אירגוני. וכשעזבתי פניתי לראש צוות הקודמת שלי וביקשתי מכתב המלצה, היא כתבה (מכתב מלוקק מידיי לטעמי) ושאלה אותי לתשובה שאתן בנוגע לפיטוריי, ואני לא יודעת מה לענות. עבדתי במוקד אחד, ואיך שעברתי למוקד השני עברתי קורס שהייתי אמורה לעבור במוקד הראשון בו הייתי, ביקשתי להיות עוד קצת במוקד הראשון ולהתמקצע בקורס שקיבלתי, עשיתי טעות שבחרתי לעבור מוקד מפני שלא הייתי שלימה עם ההחלטה הזאת, חשבתי – עתיד, במוקד שהוצע הפז"מ של החבר'ה שגילם מבוגר יותר מרוב התומכים (שהרבה מהם סטודנטים) הוא ב'שנים' ולא 'בחודשים' כמו במוקד הטכני, היה לי שם יותר נוח, התחום היה הכי קרוב לטכנאות מחשבים שכל כך רציתי לעסוק בו, ולא מצאתי מקום שיסכים לקחת משהי ללא הרבה נסיון קודם. אחרי שניתקתי ללקוח את השיחה, פנו למי שאחראי עליי שלא הכיר אותי והאזין לשיחה שהיתה ביני לבין הלקוח, ולעוד שיחות אחרות, ומה ששמע לא מצא חן בעינין ובצדק, והוא החליט להמליץ על פיטוריי עקב חוסר התאמה, הוא לא רצה אותי במוקד שלו ולא יכולתי לחזור למוקד הטכני כי בצילו פישלתי. מה אומרים? ניתקתי ללקוח בטעות? ולכן עפתי? כשהוא העיף אותי אחד הדברים שהוא אמר לי שלפי האזנות שלו לשיחותיי אני לא מתאימה לתפקיד ולנציגת שירות צריכה להיות עם אופי מסויים שלי אין, אחרי דברים שעברתי לא מתאים לי הרבה דברים, אני טיפוס עצבני שמצליחה איכשהו להתעלות מעל עצמי. אני מאמינה שהבעיה העיקרית שלי שקשה לי לעמוד בלחץ. הבעיה היא שאני זאת שלחוצה כל כך. אני צריכה לברר אם יש כדור נגד לחצים, היה לי קשה לישון בלילה כשעבדתי הלילות היו קצרים יותר ואני מכירה את עצמי אני זקוקה ליותר שעות שינה, ומאז שעבדתי במוקד 'התקצר לי הלילה' והסתפקתי בפחות שעות שינה, היה לי קשה לתפקד, וסחבתי. התנחמתי בסיפורים מסביב של אנשים שחולמים על שיחות עם לקוחות ושגם הם מושפעים מהלחץ בעבודה שזה לא רק אני, אבל אני נכשלתי בגלל זה. הלחץ אטם לי את היכולת להתרכז ולחשוב. יצא ארוך... השתפכתי... השתחררתי
מודה מראש לנותנות עיצה. מקוה שהצלחתי להעביר את עצמי...