למה פינק פלויד מוגדרים כ

אני נדהמת כל פעם מחדש

כמה תשומת לב ניתנת, על ידי גולשים ישראלים, לסגנון שולי זה, שהכלח אבד עליו לפני עשרות שנים. המשקל שניתן בישראל לז'אנר הזה חורג מכל פרופורציה. תאמין לי, אין שום עניין בפרוג בחו"ל (במדינות המערב) - מלבד כנוסטלגיה ו/או בקרב קהל מצומצם מאוד. יש לי כמה תאוריות מדוע בישראל הפך הפרוג לחצי-דת בקרב מאזיני מוסיקה מסויימים וגם התחלתי לכתוב כמה דברים על זה בשבוע שעבר, כאשר הנושא עלה, אבל הטיוטה שלי נמחקה בטעות. אולי בהמשך אשחזר את הדברים. בכל מקרה, היו סמוכים ובטוחים שהפלויד, כלהקה, היו הרבה הרבה יותר 'גדולים' - מבחינת היקף הקהל שלהם וההשפעה התרבותית והמוסיקלית שלהם - מכל להקת פרוג שהיא. הפלויד מסוקרים עד היום בעיתונות המוסיקה, בהרחבה ובאור חיובי; פרוג, לא.
 

יישי

New member
חחח נו באמת...

"סגנון שולי..." "שום עניין..." אל מה את מדברת? וחוצמזה, הסיבה שפינק פלויד היו הרבה יותר 'גדולים' מלהקות פרוג שונות הם כי פינק פלויד הצליחו לחדור למיינסטרים בעקבות שיווק אינטנסיבי והופעות מושקעות ועצומות שהרחיקו את הפלויידים מהעיקר-המוזיקה. לא פלא שהיה להם הרבה יותר קהל, אבל זה לא בהכרח דבר חיובי...
 
בוקר טוב

מלבד תקופת בארט, לפלויד לקח שנים להגיע למיינסטרים. עד DSTOM, הם נחשבו ללהקה "מחתרתית", שקהלה היה בשוליים, יחסית לשאר אמני הרוק. התבססותה בזרם המרכזי לא נבעה מ"שיווק אינטנסיבי" - הנ"ל לא מוכר לי מהספרות, ואשמח אם תצביע על איזה שיווק בדיוק מדובר. הופעות חיות היו אז ממילא הדרך היחידה, כמעט, להגיע לקהל המאזינים, והן לא הרחיקו את הפלויד ממוסיקה - דווקא קרבו אותם אליה. הופעותיהם בתחילת שנות השבעים היו טובות יותר מהאלבומים המקבילים אשר הוציאו, באותה תקופה. תשווה את גרסאות האולפן של Echoes או Cymbaline או בעצם כל קטע אחר שתרצה, לגרסת האולפן - הפער ברור, לטובת ההופעות. באשר לפרוג, דעתי מתבססת על 25 שנים של קריאת עתונות המוסיקה וספרות המוסיקה הטובה בעולם (האנגלוסכסי), והכרת תחום הרוק על בוריו. אני יודעת על מה אני מדברת. ישראל אינה מרכז העולם, והתמונה של "מפת" הרוק, המוצגת בה בחלק מהתקשורת, היא תמונה לא נכונה. העיוות המסויים הזה נגרם בשל מגבלות שפה, בידוד גאוגרפי, והבדלים תרבותיים מסויימים. הקהל הישראלי אינו מכיר בחשיבות המרכזית של זרמים מסויימים במוסיקה - למשל, זרמים במוסיקה שחורה, ואפילו חלק ממה שהיה המיינסטרים בשנות השבעים והשמונים - בעוד משקל-יתר ניתן לזרמים שהם שוליים לחלוטין במפה העולמית, כגון מטאל (בעשור האחרון בלבד) ופרוג. אין לי זמן כרגע לכתוב עוד על כך, אך בהחלט אעשה כן בעתיד.
 

HelterSkelter1

New member
אם תסבירי לי את הקשר

בין איכות לבין מיינסטרים ובין התעניינות תקשורתית של מבקרים לבין מוסיקה טובה אני אשמח. הדברים שכתבת לאורך הת'רד הזה נעים בין דעה אישית (בלבד!) לגיטימית שמתיימרת להיות עובדתית לבין תפיסה מקוממת לגבי מוסיקה.
 

HelterSkelter1

New member
ועוד הסבר אשמח לקבל על הקשר בין

קריאה של 25 שנה בעיתוני מוסיקה עולמיים לבין מוסיקה עצמה. למוסיקה, בפעם האחרונה שבדקתי, מאזינים, לא קוראים. בהקשר הזה, האמירה המפורסמת של פראנק זאפה היא מאוד רלוונטית.
 

holo

New member
ממש לא נכון לדעתי

לפינק פלויד יש הרבה שירים שנחשבים כרוק מתקדם מהרבה בחינות: אורך היצירות, מילים, מקצביםוכו'..
 

Miss CB

New member
עניין של טעם ודעה, את לא חושבת?

בעניין התשומת לב: אני לא בטוחה שיש לו עד כדי כך הרבה תשומת לב. לפעמים נדמה לי "שכל העולם שומע פרוג" בכלל שככה זה נראה אם תפוז היה מדגם מייצג. אבל אני חושבת שהוא בקושי מייצג, זה בסך הכל פורום של אנשים שמתענינים באותם דברים. וגם בחו"ל הייתה התעניינות גדולה בנושא, אני לא יודעת איך בהשוואה לפה, אבל זה בהחלט לא היה "זניח" או "שולי", כי גם אם לפינק פלויד היו יותר מעריצים מלקאמל (לדעתי זה לא רק עניין גאוגרפי, אגב, זה קשור גם לעובדה שפינק פלויד, ברובה, היא מוסיקה שיותר קל להתחבר אליה, בעוד דברים אחרים מהפרוג דורשים יותר תשומת לב), זה לא אומר שלקאמל לא היו. להקות כמו ג'נסיס, קינג קרימזון ועוד גם להן קהל מעריצים גדול. "הכלח אבד עליו לפני עשרות שנים"? אז מה, גם רוק'נ'רול בסיסי סטייל צ'אק בארי את לא תמצאי היום, לא יותר מלהקות בודדות, ובכל זאת אנשים עדיין מאזינים לזה. ואנחנו עוד מאזינים בהנאה לפלויד, גם אם הם לא באמת קיימים או איכותיים כמו שיהו פעם. זה שהז'אנר לא החזיק מעמד זה באמת לא טענה הוגנת לדעתי, כי העיקר הוא שמה שכן נוצר בתקופה הקצרה שלו, היה איכותי - לפחות חלקים ממנו, ולהם שווה להאזין. נקודה אחרונה, בעניין האם פינק פלויד הם פרוג או לא: הם עשו כל כך הרבה דברים שונים שדי קשה לתת הגדרה מסוימת. הכל היה מעורבב בהכל, אם לפשט; אנימלז בהחלט לא פרוג; בהתחלה בכלל הייתה פסיכדליה. דארקסייד אולי יש בו קונספט אדיר ושימוש באלקטרוניקה חדשנית, אבל אין לו הרבה מאפייני פרוג אחרים. אבל אטום הארט מאת'ר למשל, לדעתי כן נוטה לפרוג. זה אולי לא "פרוג מובהק" כמו אחרות בתקופה, אבל יש בו משהו מן הסגנון, בהחלט. וזו לא העלבה, אין צורך להדוף את זה כל פעם כעלבון אישי: אמנם היו המון בתקופה שיצאו מפרופורציה, עשו דברים פלצניים וכו והוציאו לז'אנר שם רע; אבל עם זאת היו כמה להקות מוצלחות מאוד ואלבומים שנחשבים עד היום (ובצדק לטעמי האישי) כיצירות מופת במוסיקה המודרנית.
 

pink floydror

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo70.gif

מילים כדורבנות טלי !!!!
 

N a V e

New member
פינק פלויד נגעה בפרוג ללא ספק

יש קשר מאסיבי בין חריגת המוסכמות המוזיקליות של פינק פלויד וחריגת המוסכמות המוזיקליות של הפרוג.בדארק סייד יש מס' קטעי מעבר מקצבים שמזכירים את מעבר המקצבים של להקות כמו קינג קרימזון או יס(פרוג מובהק). AMH נוגע בפרוג אפילו יותר:בעיקר ביצירת הנושא.ההתנסות בשלב הזה של פינק פלויד הזכירה את ההתנסות של ג'נסיס,קאמל וג'טרו טאל. אך פינק פלויד התנסתה גם בדברים "מעבר" לחריגה של הפרוג,כמו בצלוחית המלאה בסודות,שהוא אולי אלבומם הפסיכודלי ביותר,ואני חושב שגם הפסיכודלי ביותר שהעולם ידע.אלא אם מישהו כאן רוצה להאיר את עיניי.
 

יישי

New member
בוודאי ש

פינק פלויד נגעה בפרוג. אני לא מבין מדוע ציפציף מתנגדת כלכך לרעיון הזה-אולי בגלל האופן שבו היא או אנחנו מגדירים את הפרוג, ואם זה ככה אז חבל להתווכח.
 
למעלה