למה קבוצות ההרזיה מלאות באנשים?

[ורדה דודי]

למה קבוצות ההרזיה מלאות באנשים?

קבוצות ההרזיה שעוסקות במדידה, שקילה, בונוסים, תפריטים, קלוריות או נקודות מלאות באנשים.
הן פונות למכנה מסויים שמשותף לכולם - הרצון לרזות כאן ועכשיו.
אנשים באים, מרזים, חוזרים למשקל הקודם או "רק" מעלים חלק, מאשימים את עצמם שלא החזיקו מעמד, שכח הרצון שלהם חלש ו...חוזרים לקבוצה או מחפשים קבוצה אחרת.
למה?
מה הקסם בסגנון הזה?

 

[קשר חדש]

אני חושבת שיש כמה סיבות

1. יש נשים שאוכלות לא בריא/בכמויות גדולות מתוך חוסר מודעות. לנשים הללו, ללכת לקבוצה ולשמוע מה מציעים שם (ללכת לפי תפריט/ לרשום נקודות) זה חידוש. הן הולכות ומקבלות מדי שבוע טיפים שהן לא הכירו קודם. יכולות לשאול שאלות.
2. יש נשים שבאות לקבוצה כדי שיהיה מישהו חיצוני שישקול אותם, שהם יתנו לו דין וחשבון. זה מגביר מבחינתם את מידת המחוייבות שלהם. הרבה פעמים אני שומעת נשים אומרות, אני לא אוכל עכשיו שטויות, כי לא נעים לי מ-X (שם המדריכה בקבוצה).
3. יש נשים שהולכות לקבוצות הללו, כמפגש חברתי. הולכות כמה חברות ביחד, ועל הדרך לא יזיק להן לרדת במשקל.
4. יש נשים שמבחינתם הקבוצה וההשתתפות בה היא דרך חיים. ככה הם מרגישות שהן שומרות על המשקל. שהן עדיין בעניינים. גם אחרי שהן סיימו את הירידה, הן ממשיכות באדיקות לבוא. איזשהו פחד, שבלי הקבוצה, הן תעלנה במשקל.
5. יש נשים שהולכות מסקרנות. רואות שמישהי ירדה המון במשקל. שואלות אותה "איך עשית את זה" היא נוקבת בשם הקבוצה, אז גם הן נרשמות. אולי גם להן יצליח בשיטה הזאת.

 

[ורדה דודי]

ניתוח מרתק

אני חושבת שהקפת את כל המגוון:
ידע
מיקוד שליטה חיצוני
חברתי
חוג לכל החיים
הוכחה חברתית של הצלחה ונהיית ה"עדר".
מעניין שבכל המרכיבים שכתבת אין מיקוד שליטה פנימי, רכישת הרגלים נכונים, שינוי גישה לאוכל.
גם אני לא שומעת אנשים מדברים על הכיוון הזה.
מעניין כי בכל זאת זה מה שמאפשר בסוף להגיע לש"מ עם האוכל למי שאיבד את זה בדרך

 

[קשר חדש]

אני חושבת שלא ניתן לדעת איפה מוקד השליטה

מי שהולכת לקבוצה, כדי ללמוד שיטה חדשה, לא יודעת מה השיטה. יתכן שהשיטה מדברת על שינוי הרגלים/שינוי גישה לאוכל/מיקוד שליטה פנימי. עד שלא מגיעים לקבוצה, ממילא לא יודעים בדיוק מה השיטה.
גם מי שהולכת לקבוצות כמו שומרי משקל או חלי ממן, שאפשר בהן לדעת מראש מה השיטה, הולכת כדי לשנות את ההרגלים שלה באוכל ולעבור לאכול לפי השיטה החדשה, להחזיר לעצמה, באמצעות השיטה, את השליטה על מנגנון האכילה.
אבל, יש גם מקרים שבהם באמת מדובר על מיקוד שליטה חיצוני.
במיקוד שליטה פנימי, האשה מרגישה שהמעשים שלה משפיעים על התוצאות. יש לה מוטיבציה לעשות ולקבל תוצאות. לכן מי שהולכת לקבוצה, כדי ללמוד דרכים חדשות, ניתן לטעון עליה שהיא בעלת מיקוד שליטה פנימי ומעוניינת לחזק אותו. עצם ההליכה, ההצטרפות לקבוצה, ההתמדה בקבוצה, הניסיונות לבצע את הנלמד בקבוצה, מעידים על מיקוד השליטה הפנימי.
לעומת זאת, מי שהולכת לקבוצה, כדי שהקבוצה "תחזיק אותה" בעצם מעבירה את האחריות לתוצאות למישהו חיצוני (לקבוצה). האמונה שלה שהיא יכולה לבד נפגעת ואז בעצם מיקוד השליטה הוא חיצוני.

אגב, העניין הטריקי הזה, עם מיקוד השליטה, רלוונטי גם לטיפול פסיכולוגי/להדרכות הורים ולא רק לייעוץ דיאטה/אורח חיים בריא. לעיתים הורים הולכים כדי לקבל כלים לטפל במצב שנוצר עם הילדים שלהם. רוצים לחזק את מוקד השליטה שלהם. לצאת ממצב חוסר האונים. להרגיש שהם יודעים איך להתנהג כדי להגיע לתוצאות הרצויות להם. ואז, התלות במטפל, דווקא מחלישה אותם. הם מעבירים את השליטה בסיטואציה למטפל.

 

[kagome10]

זה מקובל חברתית, אופנתי

פעם היה אופנתי להיות שמנה, אז האביסו כלות לפני חופתן. היום אופנתי להיות רזה...
חוץ מזה, אנשים אוהבים קבוצות. רוב האנשים גם מעדיפים להתאמן בקבוצה.
&nbsp

 

[Ron W]

לדעתי פחות קשר להרזיה יותר לצורך חברתי

בחברה (ואף לעצמם) רוב השמנים חשים מתוסכלים
מעצם המפגש הם מורידים את רמת התסיכול ונהנים מליגיטמציה
הרי במפגש הם גילו מוטיבציה לרזות..
האשמה עצמית דוקא טובה כדי להסיק מסקנה כלשהיא
מאידך הם זוכרים שהצליחו כך בעבר ומה שעבד פעם יצליח שוב
אולי יותר טוב פעם שניה ושלישית.
כל התחלה צ"ל מבורכת לדוגמא לשמור חצי יום ביום הראשון
למחרת עד הערב ורק ביום השלישי עד השינה
כנ"ל פעילות גופנית להתחיל פעמיים בשבוע ולהוסיף עד ליום יום
להוציא יום מנוחה אחד בשבוע. בוא אפשר גם לחרוג קצת בתזונה.