למה קשה לי להסתכל בעיניים *פריקה*

The Heretic

New member
למה קשה לי להסתכל בעיניים *פריקה*

כי שמסתכלים לי בעיניים אני לא יכולה לעשות כלום בשביל להסתיר מה אני חושבת, את החוסר בטחון שלי.
אם אני מנסה להיות חזקה אני משדרת כעס.
אני מתביישת כי מצליחים לראות את הבן אדם שאני,
ומן הסתם להישפט בעיני המתבונן.
עד עכשיו, ולא שזאת הסיבה, אלא רק דוגמא לכך, שסיפרתי בקבוצה;
שאיזה גבר אחד שנמשך אלי, חזר בו אחרי שנעץ בי מבט חודר שהספיק לראות הכול. את ההיפך ממה שהוא חשב.
כמה עצוב.
ובכל זאת,
אספקט נוסף זה שיש לי בעיה בעיניים שהן מרצדות ללא שליטתי, קוראים לזה ניסטגמוס וזה מלידה.
כשהייתי קטנה אחותי אמרה לי שחברות שלה חשבו שאני אוטיסטית. אני מניחה שזה לא תרם כל כך לדימוי העצמי. ממ גם המשקפיים לא ממש מועילים במקרה הזה.

בנוסף, אנשים רואים שאני נראית כמו חרא וזה משפיל אותי.
בעיקר גברים.
וגם כנראה שאני אחד האנשים הכי שופטים בעולם אנשים שאני לא מכירה, שלא מעניינים אותי בשיט ואין לי קשר איתם, אני ארד להם על הנשמה. או להיפך, מאחלת מוות בייסורים קשים לאלה שעוברים (עוברות) את השפיטה (פשיטה) שלי.
ולבסוף, המצב שאין לי זכות לשפוט כי אני במצב כנראה יותר גרוע משל כולם.
 

hemorrhoid

New member
היי

ראיתי את ההודעה שלך והייתי פשוט חייב להתייחס למשהו ספיציפי שאולי את מאמינה בו אבל הוא פשוט לא נכון... אנשים לא יכולים לקרוא את המחשבות שלך ולא משנה איפה הם מסתכלים לך.....
אני לא יודע איך זה נראה כשאת קוראת את זה "מהצד" אבל זאת האמת. עד כדי כך פשוט. ואפילו אם נניח תגידי שאת דווקא כן מצליחה לקרוא מחשבות של אנשים אחרים - עדיין בן האדם הממוצע לא יכול!!

המקסימום מקסימום שכן יכול לקרות כשמסתכלים לך בעיניים זה שיראו שאת ביישנית. אולי זה לא מה שהיית רוצה - אבל זה לא סוף העולם. סה"כ אם את באמת ביישנית אז בכל מקרה זה יתגלה בשלב מסויים, נכון? וזה לא בהכרח אומר שאת חלשה, אם את באמת חושבת על זה לעומק... חוץ מזה, אני לא אומר שאת צריכה להיות מרוצה מזה, אבל להיראות כועסת מדי כנראה שלא פותר את הבעיה. רק יוצר בעיה אחרת.

אבל שוב, אלא אם כן מדובר באיזה מתקשר שיודע לדבר עם רוחות או משהו - אנשים לא באמת יכולים "לקרוא" אותך מסתם להסתכל לך בעיניים. הם בטח לא יכולים לדעת מה אכלת לארוחת בוקר, מה באמת את חושבת עליהם, ומי הבחור שבו את מעוניינת.
 

The Heretic

New member
כן, חבל שאי אפשר לקרוא מחשבות


אבל רואים מה אתה מרגיש שבמקרה זה בשבילי זה שקול. אני לא יודעת מה מישהו אכל לארוחת בוקר, אבל אוכל לדעת עם משהו טעים.
ביישנות מבחינתי שווה חוסר בטחון שווה מגרעה. אולי תוכיח לי אחרת?
הכעס לא מובע בכוונה, זה הנסיון להסתיר את החוסר בטחון וזה מה שיוצא.

זה שהם לא קוראים את המחשבה "אני לא שווה כלום" הם מרגישים אותה וזה אותו דבר מבחינתי.

(אני מלכה והכי טובה בכל העולם הזה!* תיקון לחשיבה חיובית [סתם, צוחקים
])
 

Lady Stark

New member
היי יקירה

ביישנות לדעתי היא תכונה מקסימה. אני אישית מסוקרנת מאנשים שלא מביעים את עצמם מהר ותמיד נחמד שיש מולך אדם שלוקח זמן לקלף את השכבות שלו ולהבין אותו.
ממליצה לך לא לכעוס על הביישנות שלך אלא לקבל אותה, בידיעה שהיא חלק ממך וזה ממש בסדר.
הקבלה שלה תקל עליך ליצור קשר עין בקצב שמתאים לך. אני לא חושבת שצריך לכפות על עצמנו מצבים לא נעימים לנו בקצב מהיר מדי.
וגם, המון אנשים חוששים ליצור קשר עין. אומרים שהעיניים הן חלון לנפש, וזה נכון, אבל דרך מבט לעינייך אנשים לא קוראים אותך. הם בסך הכל מנסים לראות אם יש מולם אדם שאפשר לסמוך עליו. כולם מחפשים את זה באחרים, יקירתי. את לא לבד בעניין הזה.
 

The Heretic

New member
הי תודה לך

אני חושבת שמה שמסקרן זהה המסתוריות, לא הבישנות עצמה.
ואת צודקת שהקבלה תעזור, עובדים על זה

אגב, זה השיעורי בית שהייתי צריכה לעשות לקבוצת מיומנויות חברתיות.
כולם מחפשים את זה, נכון. וזה בדיוק מה שמונע ממני.
 

hemorrhoid

New member
את עדיין מגזימה לגבי איך שאת מעריכה את

היכולות של אנשים אחרים.
מה לא קרה לך אף פעם שניסית לרמוז משהו למישהו, אבל בלי להגיד, והוא/היא לא הבינו? חבל שלא הסתכלו לך בעיניים - אצלך ישר היו יכולים לדעת! ;)

תאמיני לי אם רק היית יודעת כמה פעמים קיוויתי שישימו לב שאני מרגיש רע ויגידו לי "לך לך הביתה תנוח רואים שאתה לא משהו היום, תחזור כשתרגיש יותר טוב... לא נחייב אותך בימי חופש כי אתה באמת מרגיש רע". אבל זה אף פעם לא קרה..... אם אתה לא מפזר מלא טישו ומשתעל על כולם גם לא בטוח שזה יקרה.
אנשים שאת מכירה ומכירים אותך יהיו פחות רגישים לסימנים ושינויים קטנים בך, אם נגיד יום אחד את מרגישה יותר גרוע מבשאר ויש לך מבט יותר "עצוב" לא בטוח שכולם ישימו לב - זה לפחות הניסיון האישי שלי. איפה שאולי כן שמים לב זה בזמן הרושם הראשוני, לכן כולם יודעים שלפני פגישות חשובות/דייטים/ראיונות עבודה כן צריך להקפיד ולהתכונן כמה שאפשר.

לגבי האנשים שאת חושבת שמרגישים את זה ש"את לא שווה כלום" כי זה מה שאת חושבת באותו הרגע, כדאי מאוד שתחשבי על זה שאולי הם בכלל רואים בך סנובית כי את לא יוצרת איתם קשר עין...

ובהמשך למה שליידי כתבה, אנשים שמסתכלים לך בעיניים לא בהכרח מנסים למצוא שם משהו. הם לא מנסים לפגוע בך או למצוא את החולשות שלך ולהשפיל אותך - זה פשוט הרגל לא מודע ואצל הרוב זה קורה אוטומטית. בכל מקרה אל תשכחי אנשים חייבים להסתכל לאנשהו. ולגבייך, פעם קראתי קצת על שפת גוף ואני חושב שהיה כתוב שם שכשמדברים עם מישהו זה בסדר גם להסתכל על הפנים באופן כללי וזה לא יראה "מוזר" לאדם השני (לא בטוח שהוא בכלל ישים לב). ככה שאם את לפעמים מרגישה שלא בנוח להסתכל ישר בעיניים תדעי שיש אופציות טובות אחרות.
 

The Heretic

New member
תראה, אני מבינה מה אתה אומר ומסכימה

שזה לא תמיד.
אבל יש ויש מבטים. בחנויות, זרים ובוסים אני יכולה להסתכל ולהגיד מה שצריך,
אבל כשזה מתחיל להיות אישי, זה כבר קשה.
בכל זאת, רואים הרבה דברים בעיניים חח.
אבל כן, לא הכל.
 
למעלה