מבחינה אבולוציונית זה מובן שרגשות שליליים כמו פחד וכעס ישפיעו יותר חזק כי הם חיוניים להישרדות, והם עזרו לזהות סכנה ולהגיב במהירות.
ככה שהמוח שלנו בנוי להגיב מהר יותר ובצורה חזקה יותר לרגשות שליליים, כי הם מפעילים את האמיגדלה (מרכז הפחד) שגורמת לדריכות מיידית.
וגם מיד משתחחר ההוררמון קורטיזול (הורמון לחץ), שמגביר ערנות וזיכרון, ולכן רגשות שליליים נתפסים כמשמעותיים יותר.
ומה שיוצא מכל זה שיש כזה דבר שנקרא הטיית השליליות שהמוח בנוי לשים לב יותר לדברים שליליים כדי למנוע סכנות עתידיות לכן חוויות שליליות נחרטות בזיכרון בצורה חזקה יותר.
וזה מעגל קסמים שאנו נוטים לשלילייות. ומשתפים זאת.
ואז נוצרת עוד שליליות עד שאנו מוצפים בשליליות.
במקום להסתכל על הטוב שיש בנו.
וזו השאלה, האם זה אפשרי לחפש את הטוב, למרות הכעס והפחד שמוציא אותנו מדעתנו
ככה שהמוח שלנו בנוי להגיב מהר יותר ובצורה חזקה יותר לרגשות שליליים, כי הם מפעילים את האמיגדלה (מרכז הפחד) שגורמת לדריכות מיידית.
וגם מיד משתחחר ההוררמון קורטיזול (הורמון לחץ), שמגביר ערנות וזיכרון, ולכן רגשות שליליים נתפסים כמשמעותיים יותר.
ומה שיוצא מכל זה שיש כזה דבר שנקרא הטיית השליליות שהמוח בנוי לשים לב יותר לדברים שליליים כדי למנוע סכנות עתידיות לכן חוויות שליליות נחרטות בזיכרון בצורה חזקה יותר.
וזה מעגל קסמים שאנו נוטים לשלילייות. ומשתפים זאת.
ואז נוצרת עוד שליליות עד שאנו מוצפים בשליליות.
במקום להסתכל על הטוב שיש בנו.
וזו השאלה, האם זה אפשרי לחפש את הטוב, למרות הכעס והפחד שמוציא אותנו מדעתנו