אם ט"ו בשבט אז ט"ו בשבט. קק"ל במהלך השנים מעבר לפעילותה
המיועדת והמיוערת, פירסמה אלפי פריטים מרשימים. הנה כמה מהם וגם מאמר "קצר" שכתבתי ומופיע בפייסבוק שלי.
ט"ו בשבט. אין יותר מאשר הקשר האמיץ שבין ט"ו בשבט לקרן הקיימת לישראל. בעבר במסגרת מאמרים** שלי (שהאחר מופיע בהמשך למאמר זה בפייסבוק שלי) בנושא קק"ל התיחסתי לנקודות שונות של קק"ל, הפעם אתיחס לנושא הקופה הכחולה בעיקר דרך סיפרוני קק"ל. כידוע כל המאמרים שלי מלווים בצילומי פריטים אשר נמצאים באוספיי האישיים.
בשנת 1924 נכתב בספרון הקרן הקימת לישראל מאת ז. קוטלר על עיקריה, פעולותיה, תעודותיה בעתיד הקרוב: הציונית המדינית מאז הולדתה לא פסקה אף אינה פוסקת מליצור ערכין לאומיים. היא החרידה את היהדות כולה מקיפאון תרדמתה – תרדמה תחת שירת הנכאים של הגיטו מצד זה ושירת הקסמים של ההתבוללות מצד שני. היא נטעה מושגים חדשים בקרבנו, יהודי הגלות, קצרי השגה ודלי המעוף. היא הוסיפה יתר אמץ למחשבה היהודית, קראה דרור לרגש היהודי. ועל כולם היא הקימה מוסדות מוצקים המשמשים לה נקודות אחיזה בטוחות בעבודתה הקשה יום יום. את הכנסיה הציונית, ההסתדרות, הבנק ובזמן האחרון גם את קרן הקרנות היא קרן היסוד. בין כל המוסדות האלה מצטיין אחד המאיר באור יקרות מיוחד, אור של גאולת הגוף והנשמה גם יחד, והמושך אליו את כל הלבבות בישראל "הקרן הקימת לישראל". בו, במוסד זה, בסיסמאתו ובפעולותיו יום יום, מצא העם (לפחות הטובים והנאמנים שבו) את נשמת נשמתו הלאומית, את תמצית הטוב והנעלה בתנועת הגאולה שלנו. בו מצא גם את הדרך הנכונה לגאולת העם, דרך איטית אך בטוחה של גאולת אדמת ישראל שעל אחרי שעל.
הצעתו של פרופסור צבי שפירא* בקונגרס הראשון, היה רעיון הקרן (קק"ל) פשוט ומובן (והכרחי בעיניו) שהוא לא מצא לנחוץ להרבות במילים עליו.
אסוף יאספו כסף מכל היהודים אשר בעולם – מן העשירים ומן העיניים – לשם יסוד קרן יהודית כללית.
שני שליש מהקרן הזאת יהיו לקרן קרקעות, ומותר להוציא אותן רק לשם רכישת קרקעות ליהודים, והשליש האחרון יש להוציא על שמירת הקרקע הנרכשת ועבודה, ואף לשם מטרות יהודיות כלליות אחרות הדומות בחשיבותן לאלה.
את האדמה הנרכשת אין להוציא בשום זמן מרשותה של הקרן ואסור למכור אותה ליהודים יחידים ורק להחכירה מותר, אולם לזמן לא יותר מ-49 שנים, וזה על פי חוקים ותקנות מיוחדות אשר יסדרו ויתקנו.
נורא פשוט. בואו יהודים טובים אספו אגורה לאגורה מהעשיר ומהעני בקופסה הכחולה וכך נוכל לקנות אדמה אשר לא תצא מרשות קק"ל לעולם ותשמש את היהודים בארץ ישראל.
הרצל אמר "עכשיו אנו יכולים לגשת אל הגשמת התוכנית שהציע פרופסור צבי שפירא המנוח לקונגרס הראשון. יצירת קרן קימת לאומית... העם יהיה לא רק המייסד של הרכוש לשם מטרה זו, אלא בעליה לעולם ועד. ועל ידי כך יימנע שימוש לא נכון שלא כמטרות המיסד."
ח. קליינמן שהוא היה הראשון שיזם את קופסאת הקרן הקיימת שנודעה לימים "הקופסה הכחולה" שנמצאה כמעט בכל בית יהודי כותב, שבועות אחדים לאחר הקונגרס החמישי, את המכתב הבא לעורך "די וולט", הבטאון של ההסתדרות הציונית בו הוא מספר על יוזמתו להעמדת קופסה למען "קרן לאומית". והנה מכתבו: "בהתאם למימרה פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול, התקנתי לאחר פירסום החלטת הקונגרס בעיניין ייסוד הקרן הקיימת לישראל, "קופסה ארצי-ישראלית", והדבקתי עליה פתק עם כתובת "קרן לאומית" וקבעתיה במקום מתאים במשרדי. התוצאה היתה מזהירה, לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי משרד הציוניים, אני מציע, איפוא, לאסוף בדרך זו תרומה לקרן הקיימת וממך, אישי העורך, אני מבקש לפרסם דברי אלה ברבים, למען יגיעו לידיעת החברים לדעה."
בספרון הפקדון שמובא (כולו בפייסבוק וכאן באופן חלקי) בתמונות שמצורפות למאמר זה בכריכה מודפס "משלוח מנות לילדי ישראל מאת הקרן הקימת לישראל ירושלם" ובדף הפנימי הראשון מצויירת הקופסה ומעליה כתוב: "הקופסא. אם יקבל כל יהודי קופסא בביתו ויפקדנה יום יום אפילו בפרוטה אחת, אז אפשר לאסוף בכל שנה למעלה ממליון לירה לגאולת ארץ אבותינו. יהודי ! היש לך קופסת קרן הקימת בביתך? האם אתה פוקד אותה יום יום?." בדף האחורי קיים מכתב. תלמידים יקרים! הודות לעבודתכם הנמרצה והמתמדת לטובת הקרן הקיימת לישראל, והודות לתרומות אשר כל יהודי ויהודי נותן, הן בקופסא והן בימי שמחה וחג, גאלה קרן הקימת לישראל כ-250000 דונם קרקע, אשר עליה נוסדו כ-35 ישובים חדשים בעיר ובכפר. הקרן הקימת שולחת לכם משלוח מנות זה, לכבוד חג הפורים, ומקוה שאחרי החג, בשובכם לבית הספר, תחזירו כמנהג ישראל, משלוח מנות לגאולת הארץ. המורים יאספו את תרומות התלמידים ויביאו אותן לתעודתן. בברכת הגאולה הועד המקומי של הקרן הקיימת לישראל בירושלים
בנוסף מאמר זה מלווה בתמונות מתוך ספר באנגלית הקופסה הכחולה (Blue Box The Bold) הספר מלווה באיורים נחמדים של הקופסה הכחולה.
*פרופסור צבי שפירא (1898-1840)נולד בליטא. הוסמך לרב וזמן קצר שימש ברבנות. אחר כך התחיל להשתלם בלימודים כלליים. יצא לברלין. ידע נדודים רבים ורק בשנת 1880 הוא קיבל תואר למתמטיקה ובשנת 1887 מונה לפרופסור שלא מן המניין למתמטיקה העליונה באוניברסיטה בהידלברג בגרמניה. צבי שפירא הצטרף לתנועת חובבי ציון מראשיתה. הוא השתתף בקונגרס הציוני הראשון והביא את הצעתו על יסוד קרן הקימת לישראל. הקונגרס החליט באופן עקרוני על יסוד הקרן ומסר לועד הפועל להביא תכנית מעובדת לקונגרס הבא. שפירא הביא הצעה נוספת על יסוד אוניברסיטה בירושלים ענין שהטיף לו כ-15 שנים לפני כן. בזמן ההכנות לקונגרס הציוני השני, בהיותו בוועידת ציוני גרמניה בקאלן, חלה ומת.