למה שלא נפתח שרשור לכבוד ט"ו בשבת

  • פותח הנושא powo
  • פורסם בתאריך

powo

New member
למה שלא נפתח שרשור לכבוד ט"ו בשבת

וזאת סיבה טובה להשוויץ בסמל שרכשתי השבוע.סמל אות הצמח.בקצרה מישהו יזם .וחשב אם יש אות הספורט .אז למה שלא יהיה אות הצמח.ומכאן הגיע הסמל.הוא יצא בשנים 46.47.48.והיצרן היה שמואל קרצמר'

 

hadi orr

New member
לפני כ-4 שנים עשיתי שירשור בנושא על סיכה זו והנה הסיפור של

פרופסור שאול לדני (אני לא יודע איך לעשות חיבור לשירשור אז העתקתי את מה שנכתב. משוכנע שיש מוכשרים שיצליחו להעתיק את השירשור לכאן).

ואחת מהסיכות הגביע הקדוש + סיפור של פרופסור שאול לדני.
h a d i 1956
<< ההודעה הנוכחית
02/11/2013 | 13:45

אני שמעתי את הסיפור על סיכה זו כבר לפני מספר שנים. ואת הסיפור מאחורי הסיפור
וגם ראיתי סיכה זו היתה באחת התערוכות של לדני באוניברסיטת בן גוריון.

תיאור הסיכה:
בסיכה כתוב אות הצמח תשז (ברור שהתשז למרות שאין גרשיים - " - הכוונה לשנת תש"ז 1946-1947)
מצויירים שלושה פרחים / צמחים המתארים 3 עונות בארץ - החצב המבשר את בוא הסתיו, את הכלנית שנמצאת אצלנו באמצע החורף והן את החרצית/סביון שנמצאת באביב.
כמו כן אם תשימו לב מצד ימין ושמאל יש את האותיות "ש" ומצידו השני "ק". כלומר יצור של קרצמר !!!!

ועכשיו לסיפור של פרופסור שאול לדני.
באחד הימים בביקור בשוק (כמעט כל יום שישי שאין צעדה שאול בשוק) שאול מצא סיכה שרשום עליה אות הצמח תשז (זהה לסיכה הזו). לא הכיר לא ידע וקנה (כמו רובנו)
ועכשיו התחיל בתהליך זיהוי ואיתור משמעות הסיכה.
שאול הכיר את אות הספורט (עדין מכיר ועדין ממשיך בגיל 78 להשתתף בצעדות בארץ ובעולם !!!! בשנים טובות שאול עושה בצעידה יותר קילומטרז ממה שאני עושה באוטו !!!!).
ולא הכיר את אות הצמח. רצה לדעת לאיזה אירוע הסמל נעשה, מי עשה, מדוע וכו.

הרים טלפון לפרופסור משה פינטוס שיצא לגימלאות מהפקולטה לחקלאות ברחובות ובזמנו כתב ספר על ההיסטוריה של המחקר החקלאי בארץ ישראל.
לא הכיר ולא ידע וגם חיפש בירחון השדה מאותה תקופה ולא מצא. פינטוס הפנה את שאול לאחר
שאול פנה לדר' נעמי לוין בוטנאית וכנ"ל התשובה היתה זהה. והופנה לאחר
משם פנה שאול לדר' דובי סיטון איש צמחי הרפואה ותלמידו של פרופסור זייציק מהאוניברסטיה העברית והופנה לאחר והופנה לאחר ....
כמאתיים וחמישים !!!!!!!!!!!! שיחות טלפון פרופסור שאול לדני קיים !!!!!!!!!!! 250 !!!!!!!!!!!
בזמנו ששאול סיפר לי על כך נשמע לי מטורף (ועדין נשמע לי מטורף) אבל כאשר אני עשיתי מחקר על מזרחי (פורצלן לעניים) (לא עושה השוואה . לחלוטין לא) והתברר לי כי שלום מזרחי נפטר וכי לבנו קוראים ברוך גם אני הרמתי טלפונים הזויים במקצת לאנשים בארץ שקוראים להם ברוך מזרחי ושאלתי אם הם הבנים של שלום מזרחי. אז נראה לי כי שאול היה שפוי !!!!!!!!

בסופו של תהליך של כמאתים וחמישים שיחות לאנשים שעסקו בשנים הללו בבוטניקה, חינוך ארכיון וכו פרופסור שאול לדני הגיע לאדם בשם אוריה בן-ישראל.
בשיחת הטלפון אוריה זה ענה: אני מכיר את העובדות. "אות הצמח" הוא אות משלים ל"אות הספורט" שיזם מורה הטבע יהונתן אגוזי בבית החינוך בגבעתיים.
כמו כן אוריה ידע כי אגוזי כתב רשימה על המבצע בירחון אורים שהיה הירחון לפני הד החינוך של הסתדרות המורים.
לאחר שיחה זו שאול איתר את הטלפון של יהונתן אגוזי והתקשר מידית אליו.
יהונתן אגוזי הופתע מהשיחה שמישהו מתעניין כשישים שנה לאחר שפעל לעשיית יוזמה חינוכית זו.
יהונתן אגוזי סיפר כי כמורה לטבע בבית ספר בורוכוב בגבעתיים רצה להנחיל לתלמידים בקיאות בהכרת צמחי ארץ ישראל. על פי הדוגמה של מבחני הכושר והענקת "אות הספורט".
הוא הגה רעיון של עריכת מבחנים לזיהוי צמחים והענקת האות ("אות הצמח") למצליחים במבחן.
כמו באות הספורט הדרישות לא היו יותר מדי גבוהות. מערכת המבחנים שהוכנה דרשה ידיעה מינימלית שהלכה וגברה עם גיל התלמיד. בכיתה ג היו התלמידים צריכים לזהות 30 צמחים. בכיתה ד 40 צמחים עד 120 צמחים בכיתה י"ב..
את המבצע הוא התחיל בבית ספרו בשנת תש"ו לאחר אירגון תערוכת פרחים שבסיומה תחרות זיהוי.
הוא עיצב את הסמל עם חצב כלנית וסביון כמאפיינים של פרחי בר בשלוש עונות. והזמין אישית את יצור הסמל בבית היציקה של קרצמר בירושלים.
על הסיכה הראשונה היה מוטבע תש"ו. ושנה אחרי כן ה"ו" הוחלפה ב"ז". בתש"ח היה צריך כבר לבצע שטנץ חדש ולכן עשה ללא ציון השנה.
לאחר בדיקה נוספת שאול מצא בעזרת הספרנית אורה כהן מבית ברל את הכתבה מבחן אות הצמח בבת הספר בשכונת בורוכוב.
הכתבה תומכת בסיפור של יונתן אגוזי אבל מוסיפה פרטים שבמרחק השנים כנראה נשכחו.
בכתבה החתומה על ידי חנה נמליך, יצחק אריאל ויהונתן אגוזי נאמר כי הרעיון על עריכת "אות הצמח" בדומה למבחן "אות הספורט" הוצע שנתיים לפני כן ע"י זאב ורלינסקי וכי בתש"ו, על פי יוזמה של חנה נמליך, קבלו על עצמם צחנכים ומורים לטבע להפעיל את מערכת ההדרכה ומבחן "אות הצמח". המערכת כללה הדרכה, כרטיסיות, טיול בוטני, תערוכה ובסופה מבחן. שאול גם איתר ילד (בעזרתו של חברנו דובוש ז"ל) אשר השתתף הוא כתלמיד במבחן.

לא יאומן.

והנה אתמול הזדמן לי לרכוש את האות הצמח והיום אני יכול לומר כי אני בעליו הגאה של אות הצמח לאחר שיש לי אות הספורט גם כן.

סמל מקסים. לדעתי. וסיפור עוד יותר מקסים. כל הכבוד.

סיכת אות הפרח תשז

מקווה שנהנתם מהסיכה וביחוד מהסיפור.
 
תודה שהעלית שוב את הסיפור. מעניין מאד.

אגב, רק לאחרונה הבנתי שברוך מזרחי שנרצח בזמנו בדרכו לחברון עם משפחתו, הוא אותו ברוך מזרחי שלך. הבן של.
 

powo

New member
היי הדי.אז גם אני בעליו של הסמל הזה

לא זכורה לי הכתבה הזאת.קראתי אותה לפני מספר ימים דרך האתר של לידרמן.סיפור מרתק.וקיבלתי את המחקר על מגש של כסף.תודה
 

כ חיים

New member
ד"ר שאול לדני כבר סיפר את סיפור "אות הצמח"

כאשר עשה מחקר והתחקה אחר מקורו וטיבו של סמל זה לאחר שהשיגו.
סמל יפה בעיצוב נהדר כיאה לאומנים מבית קרצ'מר.
 

rachelea

New member
אחד הסמלים היפים שראיתי. תתחדש ותהנה

ותוספת לשרשור לט"ו בשבט, סביבון מתאים לחג.
חג מלבלב לכולם!

 

powo

New member
תודה למפרגנים.באמת סמל יפה.וגם הסיפור מאחוריו מעניין.תודה

 

hadi orr

New member
אם ט"ו בשבט אז ט"ו בשבט. קק"ל במהלך השנים מעבר לפעילותה

המיועדת והמיוערת, פירסמה אלפי פריטים מרשימים. הנה כמה מהם וגם מאמר "קצר" שכתבתי ומופיע בפייסבוק שלי.

ט"ו בשבט. אין יותר מאשר הקשר האמיץ שבין ט"ו בשבט לקרן הקיימת לישראל. בעבר במסגרת מאמרים** שלי (שהאחר מופיע בהמשך למאמר זה בפייסבוק שלי) בנושא קק"ל התיחסתי לנקודות שונות של קק"ל, הפעם אתיחס לנושא הקופה הכחולה בעיקר דרך סיפרוני קק"ל. כידוע כל המאמרים שלי מלווים בצילומי פריטים אשר נמצאים באוספיי האישיים.

בשנת 1924 נכתב בספרון הקרן הקימת לישראל מאת ז. קוטלר על עיקריה, פעולותיה, תעודותיה בעתיד הקרוב: הציונית המדינית מאז הולדתה לא פסקה אף אינה פוסקת מליצור ערכין לאומיים. היא החרידה את היהדות כולה מקיפאון תרדמתה – תרדמה תחת שירת הנכאים של הגיטו מצד זה ושירת הקסמים של ההתבוללות מצד שני. היא נטעה מושגים חדשים בקרבנו, יהודי הגלות, קצרי השגה ודלי המעוף. היא הוסיפה יתר אמץ למחשבה היהודית, קראה דרור לרגש היהודי. ועל כולם היא הקימה מוסדות מוצקים המשמשים לה נקודות אחיזה בטוחות בעבודתה הקשה יום יום. את הכנסיה הציונית, ההסתדרות, הבנק ובזמן האחרון גם את קרן הקרנות היא קרן היסוד. בין כל המוסדות האלה מצטיין אחד המאיר באור יקרות מיוחד, אור של גאולת הגוף והנשמה גם יחד, והמושך אליו את כל הלבבות בישראל "הקרן הקימת לישראל". בו, במוסד זה, בסיסמאתו ובפעולותיו יום יום, מצא העם (לפחות הטובים והנאמנים שבו) את נשמת נשמתו הלאומית, את תמצית הטוב והנעלה בתנועת הגאולה שלנו. בו מצא גם את הדרך הנכונה לגאולת העם, דרך איטית אך בטוחה של גאולת אדמת ישראל שעל אחרי שעל.

הצעתו של פרופסור צבי שפירא* בקונגרס הראשון, היה רעיון הקרן (קק"ל) פשוט ומובן (והכרחי בעיניו) שהוא לא מצא לנחוץ להרבות במילים עליו.
אסוף יאספו כסף מכל היהודים אשר בעולם – מן העשירים ומן העיניים – לשם יסוד קרן יהודית כללית.
שני שליש מהקרן הזאת יהיו לקרן קרקעות, ומותר להוציא אותן רק לשם רכישת קרקעות ליהודים, והשליש האחרון יש להוציא על שמירת הקרקע הנרכשת ועבודה, ואף לשם מטרות יהודיות כלליות אחרות הדומות בחשיבותן לאלה.
את האדמה הנרכשת אין להוציא בשום זמן מרשותה של הקרן ואסור למכור אותה ליהודים יחידים ורק להחכירה מותר, אולם לזמן לא יותר מ-49 שנים, וזה על פי חוקים ותקנות מיוחדות אשר יסדרו ויתקנו.

נורא פשוט. בואו יהודים טובים אספו אגורה לאגורה מהעשיר ומהעני בקופסה הכחולה וכך נוכל לקנות אדמה אשר לא תצא מרשות קק"ל לעולם ותשמש את היהודים בארץ ישראל.

הרצל אמר "עכשיו אנו יכולים לגשת אל הגשמת התוכנית שהציע פרופסור צבי שפירא המנוח לקונגרס הראשון. יצירת קרן קימת לאומית... העם יהיה לא רק המייסד של הרכוש לשם מטרה זו, אלא בעליה לעולם ועד. ועל ידי כך יימנע שימוש לא נכון שלא כמטרות המיסד."

ח. קליינמן שהוא היה הראשון שיזם את קופסאת הקרן הקיימת שנודעה לימים "הקופסה הכחולה" שנמצאה כמעט בכל בית יהודי כותב, שבועות אחדים לאחר הקונגרס החמישי, את המכתב הבא לעורך "די וולט", הבטאון של ההסתדרות הציונית בו הוא מספר על יוזמתו להעמדת קופסה למען "קרן לאומית". והנה מכתבו: "בהתאם למימרה פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול, התקנתי לאחר פירסום החלטת הקונגרס בעיניין ייסוד הקרן הקיימת לישראל, "קופסה ארצי-ישראלית", והדבקתי עליה פתק עם כתובת "קרן לאומית" וקבעתיה במקום מתאים במשרדי. התוצאה היתה מזהירה, לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי משרד הציוניים, אני מציע, איפוא, לאסוף בדרך זו תרומה לקרן הקיימת וממך, אישי העורך, אני מבקש לפרסם דברי אלה ברבים, למען יגיעו לידיעת החברים לדעה."

בספרון הפקדון שמובא (כולו בפייסבוק וכאן באופן חלקי) בתמונות שמצורפות למאמר זה בכריכה מודפס "משלוח מנות לילדי ישראל מאת הקרן הקימת לישראל ירושלם" ובדף הפנימי הראשון מצויירת הקופסה ומעליה כתוב: "הקופסא. אם יקבל כל יהודי קופסא בביתו ויפקדנה יום יום אפילו בפרוטה אחת, אז אפשר לאסוף בכל שנה למעלה ממליון לירה לגאולת ארץ אבותינו. יהודי ! היש לך קופסת קרן הקימת בביתך? האם אתה פוקד אותה יום יום?." בדף האחורי קיים מכתב. תלמידים יקרים! הודות לעבודתכם הנמרצה והמתמדת לטובת הקרן הקיימת לישראל, והודות לתרומות אשר כל יהודי ויהודי נותן, הן בקופסא והן בימי שמחה וחג, גאלה קרן הקימת לישראל כ-250000 דונם קרקע, אשר עליה נוסדו כ-35 ישובים חדשים בעיר ובכפר. הקרן הקימת שולחת לכם משלוח מנות זה, לכבוד חג הפורים, ומקוה שאחרי החג, בשובכם לבית הספר, תחזירו כמנהג ישראל, משלוח מנות לגאולת הארץ. המורים יאספו את תרומות התלמידים ויביאו אותן לתעודתן. בברכת הגאולה הועד המקומי של הקרן הקיימת לישראל בירושלים

בנוסף מאמר זה מלווה בתמונות מתוך ספר באנגלית הקופסה הכחולה (Blue Box The Bold) הספר מלווה באיורים נחמדים של הקופסה הכחולה.

*פרופסור צבי שפירא (1898-1840)נולד בליטא. הוסמך לרב וזמן קצר שימש ברבנות. אחר כך התחיל להשתלם בלימודים כלליים. יצא לברלין. ידע נדודים רבים ורק בשנת 1880 הוא קיבל תואר למתמטיקה ובשנת 1887 מונה לפרופסור שלא מן המניין למתמטיקה העליונה באוניברסיטה בהידלברג בגרמניה. צבי שפירא הצטרף לתנועת חובבי ציון מראשיתה. הוא השתתף בקונגרס הציוני הראשון והביא את הצעתו על יסוד קרן הקימת לישראל. הקונגרס החליט באופן עקרוני על יסוד הקרן ומסר לועד הפועל להביא תכנית מעובדת לקונגרס הבא. שפירא הביא הצעה נוספת על יסוד אוניברסיטה בירושלים ענין שהטיף לו כ-15 שנים לפני כן. בזמן ההכנות לקונגרס הציוני השני, בהיותו בוועידת ציוני גרמניה בקאלן, חלה ומת.









































































 
למעלה