למה תמיד אחרי החזרה רמת העצבים

[הדג של נועה]

למה תמיד אחרי החזרה רמת העצבים

למה תמיד אחרי החזרה רמת העצבים
שלי עולה, ובמקום להיות רגועה ונינוחה כמתבקש, אני פצצת אטום מהלכת על שתיים, בלתי נסבלית שרבה עם בעלי ודי כעוסה (הרבה מעבר לנדרש) על נועה. אני מרגישה כמו קפיץ מתוח שעומד להקרע בכל רגע נתון. חוץ מזה... עשו לי החזרת מוקפאים על טבעי, ומשלושת העוברים (היפים שהיו לי) שרד אחד והוא המיוחל שהוחזר, וכל זה ארע ביום א´ האחרון. אז תחזיקו לי מלא אצבעות, טוב? מצטערת על הקיטורים... ה-

של נועה

 

[לימי5]

כמה שאני מזדהה איתך!

למה תמיד אחרי החזרה רמת העצבים
שלי עולה, ובמקום להיות רגועה ונינוחה כמתבקש, אני פצצת אטום מהלכת על שתיים, בלתי נסבלית שרבה עם בעלי ודי כעוסה (הרבה מעבר לנדרש) על נועה. אני מרגישה כמו קפיץ מתוח שעומד להקרע בכל רגע נתון. חוץ מזה... עשו לי החזרת מוקפאים על טבעי, ומשלושת העוברים (היפים שהיו לי) שרד אחד והוא המיוחל שהוחזר, וכל זה ארע ביום א´ האחרון. אז תחזיקו לי מלא אצבעות, טוב? מצטערת על הקיטורים... ה-

של נועה

כמה שאני מזדהה איתך!
לי החזירו לפני 8 ימים 2 מוקפאים (ששרדו מתוך 5) ואני כ"כ עצבנית וכואב לי שבלי שאני ארצה אני צוווחת על שירי על כל דבר קטן , ורבה עם בעלי על כל פיפס. מזל שהוא מבין. הבטא ביום שישי והאמת שאני כבר מתחילה להרגיש את הסימנים הקבועיים והאופיינים לי....... מחזיקה אצבעות

 

[רוצה עוד 1]

דג ולימי - קיבלתן כוריגון?

למה תמיד אחרי החזרה רמת העצבים
שלי עולה, ובמקום להיות רגועה ונינוחה כמתבקש, אני פצצת אטום מהלכת על שתיים, בלתי נסבלית שרבה עם בעלי ודי כעוסה (הרבה מעבר לנדרש) על נועה. אני מרגישה כמו קפיץ מתוח שעומד להקרע בכל רגע נתון. חוץ מזה... עשו לי החזרת מוקפאים על טבעי, ומשלושת העוברים (היפים שהיו לי) שרד אחד והוא המיוחל שהוחזר, וכל זה ארע ביום א´ האחרון. אז תחזיקו לי מלא אצבעות, טוב? מצטערת על הקיטורים... ה-

של נועה

דג ולימי - קיבלתן כוריגון?
כוריגון הוא אחד הגורמים המובהקים ביותר להתנהגויות שתארתן. אוי איך שאני זוכרת את הימים הנאחסים האלה, של כמעט חוסר שליטה, עצבנות וכעסנות (ואחר כך אלפי התנצלויות ודמעות). האמת, הכי נוח אם אפשר להאשים את הכוריגון, אבל אם לא קיבלתן אותו לגרימת ביוץ או לתמיכה, אפשר בהחלט סתם להאשים את המתח או את הפרוגסטרון

קשה לבלוע את הרעיון שאנחנו צורחות ללא סיבה טובה על ילדינו היקרים (גם על האחרים, אבל בעיקר על הילדים). התהליך הקשה הזה שאנחנו עוברות מספק לנו במקרה הטוב תירוץ, גם אם קלוש. אם אפשר, אני ממליצה לבקש כמה שיותר עזרה בימים האלה, בין אם מבן הזוג, אמא, שכנה, בייביסיטר וכו', בעיקר כדי להקטין במעט את החיכוך. הכי חשוב לא לשכוח להתנצל (זה לגמרי לגיטימי ורצוי להתנצל בפני ילד כשהוא "חוטף" מנת צרחות בלי סיבה מספיק טובה), לנסות להסביר שלאמא קשה ובגלל זה לפעמים היא מאבדת את הסבלנות וכמובן להזכיר להם כמה הם אהובים וחשובים. מחזיקה אצבעות חזק חזק לשתיכן!!!!!!!

 

[לימי5]

תודה ../images/Emo24.gifאני בלי כוריגון כי

דג ולימי - קיבלתן כוריגון?
כוריגון הוא אחד הגורמים המובהקים ביותר להתנהגויות שתארתן. אוי איך שאני זוכרת את הימים הנאחסים האלה, של כמעט חוסר שליטה, עצבנות וכעסנות (ואחר כך אלפי התנצלויות ודמעות). האמת, הכי נוח אם אפשר להאשים את הכוריגון, אבל אם לא קיבלתן אותו לגרימת ביוץ או לתמיכה, אפשר בהחלט סתם להאשים את המתח או את הפרוגסטרון

קשה לבלוע את הרעיון שאנחנו צורחות ללא סיבה טובה על ילדינו היקרים (גם על האחרים, אבל בעיקר על הילדים). התהליך הקשה הזה שאנחנו עוברות מספק לנו במקרה הטוב תירוץ, גם אם קלוש. אם אפשר, אני ממליצה לבקש כמה שיותר עזרה בימים האלה, בין אם מבן הזוג, אמא, שכנה, בייביסיטר וכו', בעיקר כדי להקטין במעט את החיכוך. הכי חשוב לא לשכוח להתנצל (זה לגמרי לגיטימי ורצוי להתנצל בפני ילד כשהוא "חוטף" מנת צרחות בלי סיבה מספיק טובה), לנסות להסביר שלאמא קשה ובגלל זה לפעמים היא מאבדת את הסבלנות וכמובן להזכיר להם כמה הם אהובים וחשובים. מחזיקה אצבעות חזק חזק לשתיכן!!!!!!!

תודה

אני בלי כוריגון כי
הוחזרו מוקפאים. אני עם פרוגינובה +הפנינים. מחר הבטא אבל אין לי ציפיות... כבר יש סימנים

 

[אמאשל נתנאל]

כלכך מזדהה איתכן

תודה

אני בלי כוריגון כי
הוחזרו מוקפאים. אני עם פרוגינובה +הפנינים. מחר הבטא אבל אין לי ציפיות... כבר יש סימנים

כלכך מזדהה איתכן
החזרה שלי היתה לפני שבוע יום חמישי ואני פקעת עצבים אני לא מקבלת כוריגון אלא גסטון זריקות

 

[מתי11]

כלנית,הפעם זה מצליח../images/Emo57.gif

כלכך מזדהה איתכן
החזרה שלי היתה לפני שבוע יום חמישי ואני פקעת עצבים אני לא מקבלת כוריגון אלא גסטון זריקות

כלנית,הפעם זה מצליח

 

[הדג של נועה]

רוצה יקרה:

למה תמיד אחרי החזרה רמת העצבים
שלי עולה, ובמקום להיות רגועה ונינוחה כמתבקש, אני פצצת אטום מהלכת על שתיים, בלתי נסבלית שרבה עם בעלי ודי כעוסה (הרבה מעבר לנדרש) על נועה. אני מרגישה כמו קפיץ מתוח שעומד להקרע בכל רגע נתון. חוץ מזה... עשו לי החזרת מוקפאים על טבעי, ומשלושת העוברים (היפים שהיו לי) שרד אחד והוא המיוחל שהוחזר, וכל זה ארע ביום א´ האחרון. אז תחזיקו לי מלא אצבעות, טוב? מצטערת על הקיטורים... ה-

של נועה

רוצה יקרה:
מי צריך כוריגון כשהעצבים ברקיע גם בלי זה

. וברצינות- אני בלי כלום.... טבעי לגמרי