תגובה לטענותיך...
נתחיל בהבהרה קצרה... ראש תנועת בית"ר הוא זאב ז'בוטינסקי והאדיאולוגיה הביתר"ית מבוססת הלכה למעשה על תורותו של ז'בוטינסקי. האם בית"ר עסקה בחינוך אידיאולוגי בלבד? ובכן, ממש לא נכון. נתחיל בפלוגות הגיוס של בית"ר. הם פעלו בשנות ה20 וה30, ואיגדו למעלה מ200 בני נוער שעסקו בייבוש ביצות, בנייה והגנה על מושבות, בין הבולטות, פלוגת הכותל ופלוגת ראש פינה. בפולין, לבית"ר היה כוח עצום לפני הקמת המדינה, 180 אלף בני נוער אשר הגנו על יהודים בכל רחבי המדינה וסגרו חשבונות עם אנטישמים למניהם, וקראו לעלייה המונית של היהודים לפני שיגיע אסון כבד על עם ישראל (ז'בוטינסקי הבין את העתיד לבוא, עם עליית היטלר לשלטון ב1933 והזהיר באותה שנה מפני אסון כבד). אפריל 1943, האצ"י - ארגון צבאי יהודי, הורכב בעיקר מבית"ר, הרווזיוניטסים וברית החייל - היה לארגון הגדול המחומש ביותר במרד גטו ורשה, כאשר הנאצים הגיעו לחסל את הגטו סופית ואת כל מי שישב בתוכו. אחרי קום המדינה בית"ר נכנסה למשבר, המטרה העיקרית - הקמת המדינה - הושגה, והיה צורך בעיצוב מחדש של מטרות התנועה. כעת, הפעילות עברה בעיקר למשקי חירות בית"ר ולחינוך אידיאולוגי, בשנים האחרונות המאבקים הפנימיים הגיעו לרמות כאלה שפירקו לחלוטין את ההנהגה הראשית ובעקבותיה, עזיבה ופירוק של מעוז"ים רבים. משקחי חירות בית"ר - שם כללי לפלוגת הגיוס של בית"ר וכל פעילות ביתר"ית להקמת יישובים בארץ ישראל, הנה הרשימה ע"פ סדר כרונולוגי: קמת טיומקין, נחלת ז'בוטינסקי, נורדיה, משמר הירדן, מבוא ביתר, משגב דב, חוסן, עמיקם, אביאל, גבעת ניל"י, בר גיורא, רמת רזיאל, אמציה, צור נתן, דקלה, ארגמן, נחל סיני, דיתית, ברוכים, חד נס, שעל, צורית, מעלה שומרון, חומש, גילון, ברקן, מעלה עמוס, בית אריה, שקד, שקף, כוכב יאיר, אדורה, תלם, סלעית, שערי תקווה, גנים, עלי זהב, חרמש, כדים, קדר. לאחרונה, משקי חירות בית"ר אוחדה עם האיחוד החקלאי, עקב חולשתה הרבה של בית"ר. נעבור לחלק השני, האידיאולוגי. תנועת הנוער בית"ר אכן מחנכת לערכים לאומיים, אך האם זאת לאומנות לשמה? אני חושב שאפשר למצוא עשבים שוטים פה ושם, אך בדיקה קצרה תראה לך, שלמרות כוחה הקטן של בית"ר - חלקים נרחבים מהכנסת הם יוצאי תנועת בית"ר. החל מראש הממשלה אהוד אולמרט, שרת החוץ ציפי לבני ועד לחלק נכבד מרשימת הליכוד. האם הם נחשבים בעינייך כלאומניים קיצוניים? חבל שאינך מתמצא באידיאולוגיה הביתר"ית או בתורת ז'בוטינסקי, תנועת בית"ר אומנם דוגלת בשוק חופשי, אך יחד עם זאת, תומכת נלהבת במדיניות רווחה. מלבד זאת שאנחנו עוסקים לא מעט בתנועת בית"ר בפעילות התנדבותית (אריזה ואיסוף מזון בעיקר), תנועת הנוער בית"ר דוגל בעיקרון חמשת הממ"ים: מזון, מלבוש, מרפא, מחנך, מחסה. חמשת הממ"ים מסכמים את המחויבות של המדינה כלפי האזרחים שלה. לגבי פעילותה של בית"ר, בשנים האחרונות, כמו רוב תנועות הנוער, בית"ר עברה לעסוק בעיקר בנושא החברתי ובנושא הביטחוני ומפעל ההתיישבות - ורוב המאמץ נמצא בתחומים האלו. מהתרשמות שלי, רוב חברי בית"ר תמכו בזכותה של הקהילה ההומו-לסבית לצעוד בירושלים, ואף אני התווכחתי עם רבים בפורום בתפוז על הנושא. הפרדת הדת מהמדינה הוא נושא מסובך, ראשית, תנועת הנוער בית"ר היא מעורבת. כלומר, תנועת נוער שפתוחה לדתיים וחילוניים כאחד ואכן ישנו דיון פנימי אמיתי, אך הנושא הזה אינו "חם" כמו פעם - עניין מסורבות הדת קשור לבעייתיות של הקשר בין דת ומדינה. עניין העובדים הזרים, אינו "חם" כמו פעם, ולכן גם הנוער אינו נמשך במיוחד לעניין, ותקן אותי, מה כבר עשו תנועות הנוער האחרות? ומה כבר אפשר לעשות בעניין? לגבי הפלשנתאים, אני לא יודע מה היה קורה אילולא היו תנועות אחרות בארץ. במצב היפותטי שבו רק בית"ר קיימת, סביר להניח שהיינו יוצאים להגנת זכויותיהם של הפלסטינים. (על העניין נכתב מספיק ע"י זאב ז'בוטינסקי, ערבי הארץ יוכלו לחיות לצד היהודים ולהינות משוויון זכויות מלא. ז'בוטיסנקי אף היה תומך נלהב של הרעיון "ראש ממשלה שיהודי, סגן ערבי"). אפילו אני מוצא את עצמי מתרעם כלפי האטימות והאכזריות שממשלת ישראל מפגינה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, אבל יש מספיק אנשים שיצאו להגנתם של הפלשתנאים במיקומו, אני עסוק יותר בהגנה על המתיישבים היהודים. מוטיב של החיים הטובים לצד הפלשנתאים מופיע בשירים רבים בבית"ר, ואני מצטט מאחד מהשירים האהובים ביותר עליי ובבית"ר בכלל: "שם ירווה לו משפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני כי דגלי גדל טוהר ויושר יטהר שתי גדות ירדני שתי גדות לירדן- זו שלנו, זו גם כן." מתוך- שמאל לירדן, נכתב ע"י זאב ז'בוטינסקי ב1929.