זבנג
זבנג הוא קומיקס מסחרי להחריד, וכקומיקס מסחרי שאחראי עליו בד"כ אדם אחד בלבד וצריך לצאת כל שבוע, אתה לא יכול לצפות ממנו שיעפיל לשיאים רוחניים ורעיוניים. מעבר לזה, זבנג הוא קומיקס להמונים, חד וחלק. לא להמונים אוהבי הקומיקס, להמונים. הוא מתפרסם במעריב לנוער, שזה אולי אחד העיתונים הנקראים ביותר ע"י בני נוער בארץ, וכל שבוע הוא אמור לעטר את שלושת העמודים האחרונים שלו; זה חתיכת תיק, ואני חושבת שאורי פינק מתמודד עם זה בצורה מעוררת הערכה. אמת, הזבנג של פעם, לפני שהוא הפך להיות קצת יותר ממוסחר (אמא, תקני לי יומן ומחברת ועפרון ובובת פרווה מתנפחת של גל!) היה טוב יותר, משעשע יותר, פחות "מפגר". אבל כיום אורי פינק נוגע בנושאים שאולי לא נוגעים לליבך או ברומו של עולם, אבל הם כן מצליחים מדי פעם להעלות חיוך על פניהם של כמה מאות בני נוער. וגם אם לא, לפחות יש לנו על מה להתלונן. דרך אגב, אם תמצא עבודות של פינק שלא קשורות ישירות לזבנג שמתפרסם במעריב לנוער, תראה שיש בהן הרבה יותר. לסיום, הערה קטנה: אתה אולי מאוד אוהב מנגה וזה מאוד נחמד, אבל העובדה שפינק לא אוהב מנגה לא הופכת אותו לאדיוט, והעובדה שאני לא אוהבת את האימפרסיוניסט החביב עליך, לא הופכת אותי למטומטמת. נקודה למחשבה. אביב.