למה

[natalieov]

למה

למה כל הזמן צריך לרצות את אמא ולהביא לה ציונים טובים והכל רק כדי לגרום לה שקט ונחת... למה אני לא יכולה להיות אני ושהיא תקבל אותי ככה ולא תשגע אותי כל החיים רק ללמוד וללמוד... אוףףףףףףףף שונאת לימודים!!!!! במיוחד כשכל החיים משווים אותי לאחים הגאונים שלי...

 

[יעל עיני]

אין לי תשובה ../images/Emo4.gif אבל..

אולי זאת הדרך שלה להראות לה שאיכפת לה ממך? אולי היא לא יודעת להראות את הדרך בצורה אחרת? ניסית פעם לדבר איתה? להגיד לה שזה פוגע בך שאת רודפת אחרי הציונים בשבילה ולא בשבילך? שקשה לך עם זה? לא להאשים אותה, רק לדבר איתה...

 

[natalieov]

יעל...

קודם ל תודה על התגובה... ניסיתי הכל... דיברתי איתה מלא, אני כל הזמן מנסה להסביר לה והיא לא מבינה... אפילו הפסיכולוגית שלי דיברה איתה וזה לא עוזר... היא לא עושה את זה בכוונה לכן היא לא מבינה שהיא פוגעת... ואני רוצה לרצות אותה, כי אחרי הכל כל האחים שלי מוצלחים אני לא רוצה להיות השונה... וזה קשה לי עם הלחץ הזה... אני לא ישנה טוב בגלל זה... ועכשיו אני עולה ל י'ב ואני כל כך מפחדת שאני לא אצליח להביא לה את הציונים האלה... את יכולה לעזור? יש לך רעיון?

 

[יעל עיני]

רעיונות...

היי, אני לא יודעת אם אני יכולה לעזור, אבל אנסה. אני חושבת שאני הייתי מבקשת מאמא שלי שתבוא איתי ביחד לפסיכולוגית שלי. אני גם הייתי מבקשת (בעדינות כמובן), שבשבילי וגם בשבילה שתלך לטיפול כלשהו. מהקישור לבלוג שלך, הבנתי שאת יתומה מאב. יכול להיות, שזאת הדרך שלה להתמודד עם האובדן שלה. לגבי "כל האחים שלי מוצלחים". מוצלחים זה שיפוט. זה איך אנחנו רואים את הדברים. אני בטוחה שאת מאוד מוצלחת. ציונים (טובים או גרועים) לא מעידים על על המידה בה את מוצלחת. את מוזמנת גם להפנות אותה לאתר שלי, אולי המאמרים שלי בנושא "לדעת להקשיב" ועוד, ידברו אל ליבה ויפתחו את ההבנה שלה אליך. מקווה שעזרתי בדרך כלשהי, אם לא, אשמח להמשיך ולהתלבט איתך. בהצלחה. יעל

 

[natalieov]

יעל...

תודה שאת מנסה לעזור... זה עושה לי טוב... אמא שלי כבר הייתה בשיחה עם הפסיכולוגית גם איתי וגם בלעדיי... ודיברנו על זה אבל זה לא ממש עוזר... אני כבר לא הולכת לפסיכולוגית ואני בחרתי בזה למרות שאני רוצה לדבר ולספר עוד הרבה דברים שמפריעים לי אבל אני לא אוהבת את הפסיכולוגית הזאת... היו לי עוד 5 לפניה... ואי פשוט לא מתחברת אליהן... זה שהיא משגעת אותי תמיד ומלחיצה אותי בקשר ללימודים זהה תמיד היה... אני לא חושבת שזה קשור לאבא שלי... אבל מעצבן אותי שאני תמיד צריכה להראות לה ציונים כדי להרגיש שאני ילדה טובה ומביאה לה נחת... ואצל אבא זה לא היה ככה... הוא אהב אותי תמיד ולא משנה מה... ועכשיו אני לא מסוגלת לחזור ללמוד אחרי מה שעבר עליי... וי'א הייתה לי שנה קשה ולחוצה מאוד... וכמעט התמוטטי...ואני פוחדת כל כך מ י'ב... מצטערת שכתבי הרבה... אני מפסיקה...

 

[יעל עיני]

את מוזמנת לכתוב כמה שאת מרגישה

צורך לכתוב... בדיוק בשביל זה המקום הזה קיים. לגבי הפסיכולוגים- אני מאוד מבינה אותך. אני חושבת שגם אני עברתי איזה 5 (או יותר) עד שמצאתי פסיכולוגית שבה התאהבתי, ואיתה נשארתי 3 שנים והיא מאוד עזרה לי. אם חשוב לך לקבל טיפול, אז תמשיכי לנסות ולחפש. אולי מתאים לך טיפול אלטרנטיבי ולא בהכרח פסיכולוגי? אני לא מצדיקה את אמא שלך, אבל נראה לי, שזאת הדרך שלה להביע את האיכפתיות שלה ממך (כמה שזה נשמע אבסורדי

). יכול להיות מאוד, שכילדה, ככה התייחסו אליה גם, והיא לא יודעת דרך אחרת להתייחס. אמא שלך רוצה לשנות דברים? היא מבינה שזה מפריע לך? ולגבי יב'. נכון, זאת אכן שנה לא קלה. היא בעיקר לא קלה בגלל הלחץ הפסיכולוגי שמלווה בעובדה שזו השנה האחרונה. אני זוכרת שכשאני הייתי ביב', קיבלתי החלטה שאני מורידה הילוך, ומה שאני לא אצליח, או לא יהיה לי מספיק חשוב, אני אעשה אח"כ השלמה (ואכן כך עשיתי). אני יודעת שאת חשה קושי לעשות את זה, כי הציונים הם עבור אמא שלך ופחות עבורך, אבל את בגיל שבו את יכולה לקחת אחריות על החיים שלך ולעשות את מה שטוב לך. את ילדה טובה! התפקיד שלך הוא לא להביא לאמא שלך נחת, אלא להביא לעצמך נחת! נכון, קשה לנו להגיע למצבים האלו, וזה לא תמיד קל ללמוד, אבל אנחנו כילדים צריכים להבין שהאחריות על החיים שלנו היא שלנו, והאחריות על החיים של ההורים שלנו היא של ההורים שלנו ולא שלנו. אנחנו כאן כדי להמשיך ולתמוך בך, ולראות אולי כן נוכל לעזור לך ולאמא שלך. (את רואה, גם אני כתבתי הרבה..

). תמיד איתך. יעל.

 

[natalieov]

איזה כיף שיש לי אותך!!!

את נורא מעודדת... תודה... אני כבר התייאשתי מהפסיכולוגים ולא ניראה לי שאני אמצא בסוף מישהי... זה סתם מוציא ממני המון אנרגיות... וויתרתי על זה... אמא שלי... היא כזאת ותמיד תישאר... בילדות לא עשו לה ככה... ההורים שלה נפטרו שהיא הייתה צעירה והיא לא המשיכה ללמוד כדי לטפל באחים שלה... היא רוצה שאנחנו נלמד וניהיה מוצלחים... אני לא יודעת למה היא רוצה את זה... אבל רק דרך זה אני מרגישה שהיא תתגאה בי... זה דבר שאני בחיים לא אעשה לילדים שלי... זאת הרגשה נוראית שתמיד צריך לרצות את אמא... ואם לא אז אני מרגישה חרא... אני חייבת להיות כמו האחים שלי... אני גם ככה מרגישה שאני זאת שמביאה הכי הרבה בעיות... (יש עוד המון דברים שאת לא יודעת... ואולי אשתף אותך אם תרצי...)... אוףףף ברגעים כאלה בא לי לברוח... מה שבטוח שאחרי התיכון אני לא הולכת ללמוד משהו ראלי... גם אם היא תשגע אותי... לפחות בזה אני החלטית... בנתיים אני חייבת לעשות את זה בשבילה... יהיה בסדר בסוף... נכון? ותודה לך שאת כאן בשבילי...

 

[יעל עיני]

בסוף תמיד בסדר!../images/Emo24.gif

החוכמה היא שיהיה בסדר עכשיו. לפי מה שאת מתארת, אמא שלך משליכה עליך ועל האחים שלך את כל החלומות שהיו לה ולא התגשמו. זה מאוד טבעי, גם אם מאוד עצוב. היא רוצה לאפשר לך את מה שלה לא התאפשר. אני מניחה, שהיא רואה בעובדה שהיא לא למדה הסבר להמון דברים אחרים שקרו לה בחייה (חלקם קשורים וחלקם לא). יחסים בין אמא לבת הם בדרך כלל יותר מורכבים מאשר יחסים בין אמא לבן, ואם את גם ה"מרדנית" בבית, אז על אחת כמה וכמה (מנסיון...

). מזל שאחרי בית הספר יש צבא ואח"כ- אלוהים גדול. כל כך הרבה דברים יכולים להשתנות. אני תמיד כאן בשבילך, לכל דבר. יעל.