למה?

[TuBoreg]

למה?

לא חשוב כמה עברתי לא חשוב מה אני עושה תמיד ישאר בי המשהו הזה.. הצד עם החרדה שכמה שאני מנסה לא הקשיב לו תמיד מתישהו צועק. וזה הכי קורה שאני רואה בכל מני מקומות את האנשים שהיו איתי בבצפר הקודם כמו פלאשבק הכל חוזר.. לפעמים אני שואל אם יש בכלל טעם להלחם בזה.. ותמיד יש קול שאומר לי "כן!" אבל עדיין זה מלחמה קשה. לא יודע כמה זה מדבר אליכם לא יודע כמה זה קשור למשהו.. הייתי צריך לכתוב

 

[טלי גולן]

היי ../images/Emo118.gif

קודם כל, טוב שכתבת! בשביל זה אנחנו כאן.

אני שמחה לשמוע שיש בך קול שאומר לך שיש טעם להלחם בחרדה. זה נכון שזו מלחמה קשה, אבל זו בהחלט מלחמה ששווה להלחם, ושאפשר לנצח בה.

גם אם הצד הזה של החרדה, שאתה מספר עליו, מנסה להכתיב לך מה לעשות, מה שחשוב זה שאתה מנסה לא להקשיב לו. זו בדיוק הדרך לנצח את החרדות

כל פעם שאתה מצליח לא להקשיב לחרדה ולא לעשות מה שהיא אומרת לך, החרדה הולכת ונחלשת. ככל שאנחנו מתנגדים לה יותר, היא נעשית קטנה יותר. ואז, גם אם היא עדיין מנסה להשמיע את הקול שלה ולהכתיב לנו מה לעשות, היא כבר כל-כך קטנה וחלשה, שאנחנו מצליחים להתנגד לה בקלות, בלי שהיא תגרום לנו סבל. אתה כותב שהחרדה באה בעיקר כשאתה רואה את האנשים שהיו איתך בבית הספר הקודם, ואז הכל חוזר כמו פלאשבק. אתה יכול לספר למה אתה מתכוון? טלי