זה לא הכי חשוב
יש לזה חשיבות כלשהי, אחרת לא היינו כ"כ דואגים לבגרויות שלנו. ציונים זה לא סוף העולם, זה בטוח. תמיד אפשר לשפר כמו שויקי אמרה, ואם לא משפרים- אפשר לחיות גם ככה. שכן שלי מורה לנהיגה. אני בספק אם יש לו תעודת בגרות, אגב. ידע בסיסי בהרבה דברים אין לו. הוא כל הזמן מבקש מאבא שלי שיעזור לו לתקן דברים [או אפילו לסדר את הערוצים בטלויזיה, כשכתוב הכל במדריך]. אבל מה? הוא ממש מסודר בחיים. לפני שבוע הוא קנה דירה רביעית... יש גם בדיחה בסגנון שאני כבר לא זוכרת בדיוק איך היא הולכת, אבל משהו כזה- מלח [sailor, לא salt
] מפליג באיזו אונייה שיש עליה פרופסור מכובד. המלח עבד כל החיים שלו בים, הוא לא יודעת שפות, לא מתמטיקה, לא פיזיקה, ולא שומדבר כזה. הפרופסור כל החיים שלו למד, הוא יודע שלל שפות, הוא מעולה בפיזיקה, ומה לא. לילה אחד המלח רץ לחדרו של הפרופסור המכובד, ודופק על הדלת בעצבנות. -אדוני, פיזיקה אתה יודע? -כן -ולטינית? -גם כן. -וגיאוגרפיה? -כן -ולשחות, אדוני, אתה יודע? -לא -אז כנראה שכל הידע שלך לא יעזור לך עכשיו, כי פרצה בספינה שריפה וכולם חייבים לנטוש אותה. אז מה שחשוב, בעצם, הוא לדעת להסתדר עם הידע שכן יש לך, ולא לדאוג למה שאין. לא?
