שלום לך, נשיקה...איזה כיף להתנשק...
ברוכה הבאה... לפי דעתי, לפי דעתם... לפי דעתו.. זה ממש לא ה``אישיו``! קודם כל - אני מקווה שאין מדובר כאן על מקרה מוגזם של עודף משקל. שאז זו בעייה רפואית שיש לתת עליה את הדעת ולהעזר ברופאים. ועכשיו שתי שאלות: * האם את אוהבת את הגוף שלך כמו שהוא? אם התשובה היא כן - אין לך מה לחפש להרזות, דלגי על ההמשך, נשיקות וביי... * האם נוח לך בתוך הגוף שלך? אם התשובה היא כן - כנ``ל... אבל.. אם אחת התשובות הן ``לא`` אז יש טעם להמשיך לקרוא... לרזות.. זה לא דבר שמחליטים יום אחד בשביל ``לרצות`` את דעתו של מישהו, ואין דבר כזה ``זבנג וגמרנו`` - כמו שהרבה אירגונים מנסים למכור ל``עמך``.. נטייה להשמנה זה מצב ביוכימי כלשהו של המערכת. אם רוצים לצאת ממנו לתמיד.. לא נעים לי לגלות לך (ולכולם) .. אין מנוס מ.. שמירה תמידית! (דהיינו - כל החיים!) (ה``ידע`` נובע מעבודה סימינריונית במסגרת תואר שני בביוכימיה). האם את מוכנה לזה? כי אם לא - חבל שתתחילי - זה עלול להסתיים בעלייה נוספת על מה שכבר יש. ועכשיו.. שורת המחץ... הבקרה על רקמות השומן נעשית על ידי הורמונים שנקבעים, במידה רבה, מהמצב הנפשי! אסתרוגנים, אדרנלינים למינהם. משמעות האינפורצמיה הזו היא שאם רוצים לשנות משקל ביעילות, צריך לעשות שינוי נפשי! להיות מרוצים מהחיים, מעצמינו... והכי הכי חשוב: לא להלחיץ את המערכת. הלחצה גוררת בעקבותיה עלייה במשקל לאחר מעשה, למשקל גבוה מההתחלתי.... ואם את רוצה - אוכל לנדב כמה עצות מעשיות... שלב ראשון: לחשוב שזה הדבר הכי טוב לנו מבפנים. לדעת שאנחנו רוצים את זה, שזה נחוץ לנו לצורך הרגשה כללית יותר טובה. לא בשביל להיות יותר יפה.. אלא בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמי... שלב שני - לדעת שהגוף שלנו ``לא מאמין לנו`` ולכן צובר אנרגיה לעיתות מצוקה. לכן יש לערוך במשך זמן ממושך.. עד שמתרגלים.. צעדים בוני אמון: ארוחות מסודרות וק ב ו ע ו ת. מינימום שלש ביום... וחסל סדר נישנושים... אפילו אם הם דלי קלוריות. כשהגוף מתרגל - הוא ``בוטח בנו`` ומפסיק לאגור מאגרי אנרגיה (=שומנים) מיותרים. וכמובן כמובן, יש להרבות בשתייה.. שלב שלישי: כאן ידובר על אימון להקשבה פנימית: לסיים לאכול רגע לפני ששבעים. נורא חשוב!.. אנחנו בד``כ מאביסים את עצמינו - הרבה מעבר לצורך האמיתי של הגוף! ללמד את הגוף לאט לאט לזהות את הצורך האמיתי למזון - ולא להתבלבל עם צורך במזון אחר - נפשי או רוחני... שלב רביעי - אם אין מניעה רפואית - אין לאסור על עצמינו מאכלים מסויימים. זה גורר פיתוי עז וגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בפניה. ואז.. כשעוברים על ה``חוק``.. נשבר התהליך.. מותר לאכול הכל.. אבל במידה.. (למשל - עוגה.. פעם בשבוע..)
ושלב אחרון וטריוויאלי... מאזן האנרגיה... (הדבר שרק בו מתמקדים רוב המעוניינים לרזות.. ולכן לא הולך להם בסוף..) א. להכניס פחות מקורות אנרגיה.. להשתדל שהמאכלים שיבואו אל פינו יהיו דלי קלוריות.. אם רוצים לזרז את התהליך.. אבל! יש להשמר מלאכול באופן לא מאוזן.. שאז ייצא שכרך בהפסדך... ההסבר ל`הפסד` ארוך... אז תרשי לי לדלג.. אבל זה מה זה חשוב!!! ב. להוציא יותר אנרגיה - דהיינו - לעשות ספורט... זהו. בהצלחה.. נ.ב. אל תשקלי.. תמדדי היקפים. זוהי משמעותו האמיתית של התהליך, המשקל עלול לרמות...