למיכל

[amore]

למיכל

שלחתי לך תשובה מקווה שקבלת אותה.במידה ואת חושבת שזה יביא תועלת לפורום אשמח שתפרסמי אותה.

 

[מיכל@בר]

אני אשתול את הכתבה כאן, המייל שלך

הגיע אלי בג´יבריש ועם וירוס

זה למה לא הבנתי אם כן או לא.... תודה.

 

[מיכל@בר]

מאחר ודיברנו כאן עם האיש היקר הזה

על הלם קרב, וככל שדיברנו, הבנו יותר אבל בעצם (וכאן אני עוברת לגוף יחיד) מסתבר שלא הבנתי כלום, עד שקראתי את הכתבה הזו ואחרי הכתבה בTV.

 

[אחת מהצד]

אז אני מבינה שקשרתי נכון.

קראתי את הכתבה אחה"צ והיה לי כמעט וודאי שמדובר בך איש אמיץ שכמוך

 

[מיכל@בר]

גם דעתי שהוא אמיץ אמיתי האיש הזה...

 

[sad]

כתבה קשה מאד, נוגעת ללב, מעבירה

את חיי היום יום הקשים בחץ ישיר לבטן אני כועסת איתם -וזו לא פעם ראשונה, לא נושא ראשון, ולא מאמינה שזה אחרון, שבו ה"מוסד": הצבא, משרד הביטחון מפקירים, זונחים, לא עוזרים, נותנים להרגיש מושפלים למי שמגיע שיתנו לו יד וכתף והרבה כבוד תחזיקו מעמד אנשים יקרים ומיוסרים

 

[מיכל@בר]

הרגשתי כמוך, sad , כשקראתי את הכתבה

וחשבתי על הנשים של.. ובכלל, על האתגרים וההתמודדויות היומיומיות שצריכים להם כוחות נפש אדירים כדי לעמוד בהם.

 

[מיכל@בר]

יומיומיים התכוונתי.... כנראה שמחצות

ואילך משתבשים אצלי ההבדלים בין המינים

 

[tear]

כאילו לחיות לים החיים

אני קוראת עכשיו את הכתבה על הלומי קרב, ופשוט הדמעות חונקות, איך אנשים צעירים ובתחילת חייהם, פשוט נמחק להם כל העתיד שחיכה להם. לחיות ולא להרגיש את זה, הכי נורא. ולנשותיהם, פשוט מדליה לאומץ והסבלנות וההקרבה.

 

[מיכל@בר]

והאהבה.....

 

[tear]

טעות:לים=ליד