למילים שלנו יש כוח רב ליצור את המציאות שלנו.
את זה אני מניחה, כולם כבר יודעים.
המחשבות, או יותר מדויק האמונות שלנו, מה שחקוק אצלנו בתת מודע, הם אלה שגם עוזרים ליצירת המציאות כפי שהיא.
אם נניח אני מדבדחת ואומרת משהו עצמי שהוא כלל לא נכון, שאני גם לא מאמינה בו.
האם גם אז למילים יש כוח עליי?
אתן דוגמא: אם אני חושבת על עצמי שאני ממש חכמה, אין לי איזה אישיו עם העניין. בשיחה עם חברים יוצא לי לצחוק על עצמי ולהגיד, כן זה קרה לי כי אני ממש בלונדינית טיפוסית.... האם גם כאן יש השפעה?
ועוד שאלה, אם אני באמת לא טובה במשהו, ברור לי שיש מליון דברים בהם אני טובה ואיפילו מצוינת, אבל התחום הזה אני באמת לא הכי טובה.
אם אני מעידה על עצמי שאני לא טובה בזה, האם לא כדאי להשתמש במילים אני לא טובה, אלא לנסח את זה אחרת, כמו אני רוצה ללמוד על הנושא הזה עוד? או שזה בסדר להגיד את האמת כפי שהיא? הרי אנחנו לא מושלמים, ומן הסתם שבחלק מהדברים אנו טבים ובחלק פחות.
מה דעתכם?
את זה אני מניחה, כולם כבר יודעים.
המחשבות, או יותר מדויק האמונות שלנו, מה שחקוק אצלנו בתת מודע, הם אלה שגם עוזרים ליצירת המציאות כפי שהיא.
אם נניח אני מדבדחת ואומרת משהו עצמי שהוא כלל לא נכון, שאני גם לא מאמינה בו.
האם גם אז למילים יש כוח עליי?
אתן דוגמא: אם אני חושבת על עצמי שאני ממש חכמה, אין לי איזה אישיו עם העניין. בשיחה עם חברים יוצא לי לצחוק על עצמי ולהגיד, כן זה קרה לי כי אני ממש בלונדינית טיפוסית.... האם גם כאן יש השפעה?
ועוד שאלה, אם אני באמת לא טובה במשהו, ברור לי שיש מליון דברים בהם אני טובה ואיפילו מצוינת, אבל התחום הזה אני באמת לא הכי טובה.
אם אני מעידה על עצמי שאני לא טובה בזה, האם לא כדאי להשתמש במילים אני לא טובה, אלא לנסח את זה אחרת, כמו אני רוצה ללמוד על הנושא הזה עוד? או שזה בסדר להגיד את האמת כפי שהיא? הרי אנחנו לא מושלמים, ומן הסתם שבחלק מהדברים אנו טבים ובחלק פחות.
מה דעתכם?
