למילתו

אילן 120

New member
למילתו

ת.ז אני אחד מבין המלווים של "יוצאים לחיים". נשוי,ואב ל-4 ילדים. יליד 1956 . מלווה את "יוצאים לחיים" מספר שנים. הינו חמישה ב"זולה" ליד שדות-ים. אופיר ומשה ז"ל,צופי שירלי.ואני אופיר הסביר שאורית,(פנפן כך הוא קרא לה בחיבה), אישתו,מנשואיו הטריים, לוותה אותו לאורך כל תקופת הטיפולים.ואין מצב שהיא לא תתלווה אליו למסע השייט המתוכנן בים הצפוני. לא עזרו כל הסברי.אופיר התעקש ולא הישאיר מקום לספק,יחד או לוא חד משמעי. מימי הקיבוץ במיוחד לא אהבתי את המילה "קריטריונים".למילה הזאת יצקו בקיבוץ את מיטב הרישעות שנים אחרי שעזבתי מצאתי את עצמי שותף ליצירה של תנאי קבלה,"קריטריונים". עבר זמן מאז,אופיר לא יצא למסע כי הוא נשאר לשמור על משה שחלה,שהיה ליד מיטת אופיר במחלתו, שניהם נדדו מכאן למקומות אחרים.ואנחנו שאהבנו נשארנו להתגעגע.מאוד. ולפעמים בלילה אני חושב לעצמי,שעל כל הקשיים הוספנו אז גם "תנאי קבלה". ועדיין בזהירות, פתיחות רחבה יותר ,וידיעה שבכל כלל יש יוצאים מהכלל,התשובה היא שיש יתרונות גדולים יותר מחסרונות בהגדרה של מסגרת. כדי להמחיש את העיניין,קבוצת הגיל של "יוצאים לחיים" היא קבוצה של צעירים בגילאי 20-30 ,זו טעות לדעתי להפוך את הקבוצה למסגרת פתוחה לגילאים שונים (20-50)למשל. אני משוכנע שאת יכולה להצטרף לפעילות של "יוצאים לחיים". זה לא הכלל,זה היוצא מהכלל,שהוא נכון יותר מהקביעה שנישואייך הפכו אותך ללא מתאימה למסגרת. ובהקשר הזה מילה על אורית שפירא, לא תמיד אנחנו רואים את הכל באותו אופן,ומפעם לפעם אנחנו מנהלים ויכחים לא פשוטים,(כך שאני כאן לא מטעם הסנגוריה) אבל הקבוצות שעושות היא ורחל באגודה הן ניסיון אמיתי ומוצלח(לדעתי) להתמודד בעבודה עם קבוצת גיל שרק בשנים האחרונות שמו לב שזו קבוצת גיל עם איפיונים מאוד משלה. החלק שבו מעורבים המלווים הוא ,פעילויות סופי השבוע,וגם המסע לים הצפוני,קראנו לקבוצות "יוצאים לחיים" צרי קשר.אל תשארי בבדידותך.
 

מיליתו

New member
תודה על ההתייחסות

בכל מקרה, קיבלתי כמה פידבקים מאנשים שמעדיפים שהקבוצה תמשיך להוות קבוצת רווקים בלבד. אין לי כוונה להצטרף לקבוצה שאני לא מתאימה אליה ואולי לקלקל בה משהו. הקבוצה כניראה נהדרת בשביל חבריה המוגדרים. אולי מישהו ירים את הנושא ויצור קבוצה שונה שתתאים לי. בינתיים, כניראה אצטרך למצוא מקורות תמיכה שונים.
 

אילן 120

New member
חבל,הגעת למסקנה שגויה

1.הגעת למסקנה שגויה,כתבתי והתכוונתי,את היוצא מהכלל שנכון שיהיה "ביוצאים לחיים".אל תוותרי. 2.דגנילי,אני חושב שהמכנה המשותף של אמהות ואבות לילדים שאחד מההורים חלה,ושהילדים עדיין לא בגרו,הוא מכנה משותף נכון להקמת קבוצות דומות במידה מסוימת לקבוצות "יוצאים לחיים".אני כמעט משוכנע שהוא מכנה משותף נכון יותר מאשר הרכב קבוצתי שכולל בני עשרים,רווקים,ובני שלושים וחמש,וארבעים בעלי משפחות. הצעתי,מתוך קירבה אישית לאנשים בגיל המדובר,שחלו,שננסה לבדוק איך אפשר לעשות מעשה וליצור משהו שלא קיים. את יודעת דגנילי,"מגיע לי" הוא אויב של צמיחה.ושיקום.אינני חייב לך דבר ועוד פחות אחרי אמירה שהיא יותר מרמז כאילו "יוצאים לחיים" הוא מין מועדון פנויים פנויות שהמכנה המשותף בו הוא "סטוץ". טעית בי,וטעית בגדול בהבנה של הדברים. לא מאוחר,אם במשהו פגעתי בך,לא התכוונתי.ואנסה להציע לך שוב את שהצעתי במסר אישי,אל תכעסי כל כך,תראי כמה זה "תוקע".אפילו העובדות לא מדויקות. לעצמי הייתי מבקש עוד זמן,עוד זמן ביום לכמה דברים שאינני מספיק. ועדיין,בשביל נטע,בת דודתי,ניקי,אישתו של דורון שהוא אחד המלוים ביוצאים לחיים,בשביל יעל,אמא של בת כיתה של ביתי,בשבילך אם תרצי,וגם בשבילי,"ויזיטור" אשמח לעזור לכל התארגנות שתבוא מתוך כוונה ורוח טובה תודה על ההקשבה.
 

דגנילי

New member
טוב, אני חייבת להגיב פה....

במיוחד לאור השרשור של אתמול.. אני פניתי לאילן/ויזיטור... כי מאוד רציתי להצטרף ל"יוצאים לחיים" - אני קראתי את הכתבה שנה שעברה בעיתון - וממש התרגשתי והתחברתי והרגשתי שאני זקוקה מאוד להצטרף לקבוצה. זה היה עוד לפני שהכרתי את הפורום.. עכשיו שאני פה, ואני רואה את הפניות ה"מקבלות" של אילן בכל פעם שהוא קורא על צעיר/צעירה שמבריאים - ומזמין אותם, פניתי אליו במסר אישי ברצון להצטרף, שהוא אמר לי שאין אפשרות, ביקשתי ולו להצטרף לפגישה אחת... אילן הזמין אותי להצטרף לטיול שבת, ואני התלהבתי מאוד - הודעתי לבעלי (אני נשואה + 3), שבשבת אני עם "האחים שלי". אבל אילן לא חזר.. ושחזר ירד מהעניין ולא הזכיר את זה, (כנראה הניח שברגע שיציע לי טיול - אני ארתע (כי בעל.... וילדים... ועוד 3... - זה בטח שלא מתאים לי) - אבל הוא לא מכיר אותי. חליתי בגיל 15 וחצי ונתקעתי איפשהו בגיל הזה.. בקיצור אני באיזשהו מקום מאוד נעלבתי וגם כעסתי והבעתי את זה, ואפילו אמרתי לו שהוא צריך להתבייש שאני צריכה להתחנן ככה ושהתייחס אלי ככה, (כי גם אחרי שכאילו ניכון להזמין אותי לטיול, המשיך לסרב שאגיע לקבוצה - ושוב לפגישה אחת). אני החלטתי להפסיק להתדיין איתו - ולהפסיק להתאכזב..ולרדת מזה, גם ככה יש לי קשר עם כולכם. וזה עושה לי טוב, ופגישת הפורום תשלים את זה. ואני לא צריכה טובות..
 

דגנילי

New member
ועוד משו..

אני מבינה את הקטע של הצעירים והרווקים... אבל אם קראתם לעצמכם "יוצאים לחיים" - שזה נשמע בשבילי - אנשים שחלו והבריאו ויוצאים לחיים. אז הקבוצה צריכה לכלול את כל היוצאים לחיים. ואם זאת קבוצה של צעירים רווקים - אז תשנו את השם: לרווקים שיוצאים לחיים. ואגב לא הייתה לי כוונה להגיע לקבוצה עם בעלי וילדי, או לדבר על החלפות חיתולים ובעיות נישואים.. אלא על מה שמדובר פה בעיקר בפורום. ואם אתם מדברים על רווקות ודייטים - יש לי ולמיליתו הרבה מה לייעץ לכם (ותאמינו לי שלא תשתעממו), פשוט נשמע לי שהפעילות ביוצאים לחיים היא צעירה ברוחה ולכן כל כך התעמקתי. ובקשר לשאר קבוצות התמיכה - לי ולמיליתו אין שום מקום להשתייך - אילן הציע לי את חוסן או שאני אחשוב אפילו להקים קבוצה לשכמותי.. אין לי כוונה להקים קבוצה, יש לי כוונה להשתייך. ובקשר לחוסן - אני הייתי בחוסן, וברחתי משם אחרי שנה כי זאת קבוצת תמיכה לאנשים שחולים ולמשפחות וגם לאנשים שהבריאו, האוירה מאוד כבדה ומבוגרת (אני הייתי בת 23), אבל כמהתי כל כך להזדהות ותמיכה.
 
כפרה- את הקבוצת תמיכה שלי ../images/Emo140.gif

חחחחח דגנייייי
אני ממש לא מרגיש צורך ללכת ל"יוצאים לחיים" מההתחלה - הפסיכולוגייה שלי היתה לצאת מהמחלה ומהסובב אותה, ולא להיכנס ולהישאב חזרה לחור השחור של טיפולים, כאבים, לחץ, ומיסכנות, [עוד בתחילת הטיפולים הציעו לי (העו"ס) לפנות ליוצאים לחיים כי שם אמצא את עצמי, לא הבנתי למה הוא לחץ עלי ללכת, האם נראיתי רע עד כדי כך? דוקא לדעתי הייתי חזק ומחוסן נפשית - מאוד] אבל עכשיו- לאחר שסיימתי ב"ה טיפולים וואלא אני לא יודע, כדאי ללכת? מה זה יתן לי להכיר מקרוב שוב אנשים מהמחלה ו"חוויות" שאני מנסה לשכוח... ובנוסף- כשמיליתו ודגנילי לא מתקבלות לשם (כאילו מה זה בכלל) אני ממש מרגיש לא שייך לשם - ואני רציני. בנתיים- לא הייתי ולא נפגשתי איתם, מקווה שלא אצטרך לזה, ושלא יצטרכו אותי אחרים - אלא שפשוט כולנו נבריא לחלוטין אמןןןןןןןןן
 

אילן 120

New member
משהו כאן לא מסתדר.

חייב לשאול אותך שאלה,תתעמק. אני קורא באדיקות,ונהנה מכל מה שאתה כותב כאן בפורום. והנוכחות שלך הפעילה והחשובה לא ממש מסתדרת עם מה שכתבת. כדי להסיר ספק אני לא חושב שלכולם צריך להתאים, ולהיות טעים, מרק עגבניות ,למשל. וחוץ מזה, גם לכל מי שזה טעים (מרק עגבניות)זה חייב להיות באותו זמן.
 
../images/Emo3.gif אני לא ממש מתוחכם

הייתי מעדיף מסר פרטי שתבהיר למה התכוונת. בכללי- ברור שכל מי שתורם לחולים או מי שחלו בסרטן כל פעילות כלשהיא מתקבלת בברכה ע"י כולם, החולים והסובב, זו פעילות של צדקה, מבורכת, פעילות חסד אמיתית. ברור שגם "יוצאים לחיים" היא חלק מהפעילויות המבורכות הללו. אני אישית- לא יודע עדיין מה עדיף לי, להמשיך הלאה עם עצמי ולא להיכנס חזרה לסביבת המחלה.. או להתמודד עם מה שעברתי (והאמת-עברתי כבר! די שכחתי מהכל
) לפגוש אנשים, להתרשם וכו'.. אני לא סגור על עצמי בקטע הזה עדיין. לא החלטתי כלום- ולכן לא יצרתי קשר כלל איתכם. נראה כבר מה יצא מהפגישה עם הרופאה מחרתיים... בכל מקרה- די נשמעתי מזלזל פה כלפי "יוצאים לחיים" בגלל היחס שלכם כלפי חולים אחרים בני אותו גיל, אך נשואים, ואני מדבר על מיליתו ודגנילי, קצת צבט לי בלב, ולכן נשמעתי כך. עימכם הסליחה, אבל דע לך שהיה עדיף לו היו קמים אנשים נשואים צעירים (בוא נאמר גילאי 23-35) בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן ויוצרים פעילות מקבילה לזו של "יוצאים לחיים" וככה לא הייתם נקלעים לסיטואצייה של רוגז כלפיכם מחד, ומאידך לא מתעלמים מחולים אחרים הזקוקים לסיוע ותמיכה חברתית שכל "חטאם" הוא היותם נשואים/ות. [וואלא- מגילה כתבתי פה... ממש טור לעיתון עם הבהרות והתנצלויות
] בכל מקרה כפרות-שרק תרגישו טוב כולכם
 

אילן 120

New member
זכיתי בחסד,ממש מתנת חיים.

יוני,אנימודה לך שאתה עונה,ומאפשר סוג של שיחה פתוחה. אגיד את דעתי. כל אחד בוחר את הדרך,והכילים ,מתוך ארגז כילים גדול,שמתאימים וטובים לו. אין דרך אחת, או סידרת שלבים סדורה ,שנכונה לכולם באותה המידה. היו כאלה שעברו סידרה של מפגשים מונחים באגודה ומשם היגיעו לפעילויות בסופי שבוע ולמסע בים הצפוני. ישנם ,שבאו דרך חבר או חברה,כתבה בעיתון,אמא אוהבת שעשתה את החיבור,היגיעו לאחת מהפעילויות,והמשיכו הלאה... וישנם גם כאלה שיום אחד אחרי הטיפול האחרון החליטו להתרחק מהסביבה הזאת כי זו דרכם להרגיש בריאים. כל הדרכים והכילים(הבאתי רשימה חלקית)טובות. מניסיון למדתי שלא לכולם מתאים לעבור סדנאת תמיכה באגודה,ובוודאי שלא לכולם מתאים לישון בשק שינה באוהל בדואי במידבר. ועוד למדתי,שמה שלא התאים מיד אחרי סיום הטיפולים,נהיה מתאים לפעמים שנה אחרי.או לא. אתה יודע יוני,כשקראתי בעבר את מה שכתבת תוך כדי הטיפולים, חשבתי שאנסה בזמן הנכון להציע לך שתבוא להיות איתנו. חשבתי שלאנשים עם חיוניות ואופטימיות כשלך יכולה להיות משמעות מעודדת ותומכת לאנשים אחרים בקבוצה. והרי בזה אני מאוד מאמין,לקבוצה,לפרטים מתוכה, יש יכולת להעצים ולהגדיל מאוד את כוחות הצמיחה שקיימים בכל אחד מאיתנו. לאושרי,אני זוכה ליראות.ולראות. זכיתי בחסד,ממש מתנת חיים. ועוד דבר,למדתי שלהודות זה כייף גדול. אני מבקש להודות שקיים פורום שמאפשר לי את השיחה הזאת איתך,ודרכך עם אחרים.תודה!
 
שמחתי לקרוא את דבריך...../images/Emo8.gif

אני בהחלט חושב ברצינות על מה שכתבת, בהחלט שווה לבדוק במה מדובר, אם אני יכול לעזור לאחרים או להיעזר בכם אז זה מצויין, למה לא בעצם... אני חושב חיובי על מה שכתבת כרגע. בהחלט.................. בקשר לפורום אני מזדהה עם כל מילה שלך ונדבר כבר....
 

ornusha

New member
היי יוני

אני לא יודעת אם יצא לי לכתוב בתקופה שנכנסת לפורום, אבל בכל מקרה קודם אני אגיד שלום. אני אורנה והיה לי הודג'קין (משפט ראשון טיפוסי לק. תמיכה
). כדי להיות שייך לקבוצה מסויימת לא צריכים להיות מסכנים וחלשים. גם אני הייתי בדיוק כמוך- הסממן היחיד שהראה עליי שאני חולה זה הקרחת. אבל שהציעו לי להיות ב"יוצאים לחיים" דווקא התלהבתי. ואולי בזה אנחנו שונים. אבל, גם לחזקים זה נותן הרבה. אני לא יכולה להגיד לך מה זה נותן, כי גם כל אחד לוקח מזה משהו אחר וגם כי אלו דברים שלא ניתן לתאר במילים. האם כדאי לך ללכת? וואלה.. לא יודעת. יש לך משהו להפסיד? אני יגיד לך שאני נורא לוקחת משם דברים טובים ולמרות שכולם מסביבך מסורטנים בקבוצה אתה לא מרגיש את זה. בהתחלה אולי זה הנושא המרכזי (בכל זאת אתה מצטרף לאנשים שהקשר היחיד שלך אליהם זה הסרטן) אבל במהרה אתה מגלה אנשים מקסימים וחברים חדשים והקשר ההתחלתי בינכים נשכח. המלצה שלי- כדאי. אבל בסופו של דבר זו החלטה שלך. וסליחה אילן או גלי, או כל מישהו שקורא את זה, אבל אתה יכול לנסות ואם אתה תרגיש שזה לא בשבילך (ואני די בטוחה שלא) תמיד אפשר "לצאת".
 

ihovav

New member
את מה שאני חושבת,

אני מניחה שאתם כבר יודעים. אין טעם שאחזור על זה שוב. (לא נראה לי שמיליתו מחפשת שיעשו לה טובה ויכניסו אותה לקב'. איזה מין הרגשה זו? צריך להיעשות שינוי כללי ב"סינון") ודגנילי כבר אמרה פה את שלי!
 

rubber duck

New member
משהו על יוצאים לחיים ולמה אני כבר

לא חלק מהפעילות הזו יוצאים לחיים היא קבוצה לבוגרי סרטן צעירים צעירים משמע בקבוצת גיל מסוימת עם מאפיינים ריגשיים מסוימים חלק מהמאפיינים הללו הם היותם רווקים בהיותי רווק הייתי חלק מהקבוצה וזה היה נכון עבורי אז מהתקופה שבה הייתי לפני הנישואין התחלתי להבין שאני כבר בפאזה אחרת בחיי החיים שלי השתנו מאד , קצב החיים השתנה וגם הזמן הפנוי הפך למשהוא אחר ולמעשה בראיה לאחור בכל מקרה הקבוצה סיימה את תפקידה עבורי את התמיכה לה הייתי זקוק בהיותי רווק התחילתי לקבל מזוגתי בתקופה שכבר היה ברור שאנו מתחתנים ומעבר לזה כמו שאילן יודע יש לי השגות מסוימות על פעילות יוצאים לחיים וביחד עם זה שנישאתי מצאת את עצמי מחוץ לפעילות שרון
 

lital_helmer

New member
בתןר אחת שהייתה ביוצאים לחיים

ולא מזמן התחתנה... האמת ש"עזבתי" את יוצאים לחיים עוד לפני שהתחתנתי..אולי פשוט נפלתי על קבוצה לא מתאימה. (גם אני הייתי באיזור המרכז עם אורית ב2003 אם אני לא טועה בשנה) אני יכולה להגיד בוודאות שהייתי מתאימה לאותה קבוצה גם היום. לאחר נישואי. קצת צורם לי העניין שלא ניתנת אפשרות להשתתף כלל גם אם מובעת כזו התעניינות ורצון (מצד מיליתו למשל). אני אישית הרגשתי קצת בצד בקבוצה שבה הייתי..ולא ממש הצלחנו להתגבש כולנו, נוצרו שם חבורות קטנות וסגורות וכנראה זו הסיבה העיקרית שלאחר שנסתיימו פגישות הקבוצה לא ממש שיתפתי פעולה עם השאר. אולי באמת אפשר לחשוב על הקמת קבוצה של צעירים וצעירות נשואים? אני יכולה לחשוב לפחות על עוד מישהו חוץ ממני שנראה לי שירצה להשתתף. יש לנו המון על מה לדבר! אני לא חושבת שב"גילי המופלג" (25) ו"נסיוני העשיר" (4 חודשים נשואה) אני שונה מאחת מחברי הקבוצה שבה הייתי! להפך! אני מראש מתנצלת על הנימה שלי כאן.
 

דגנילי

New member
יוני, יש לי משו אליך..../images/Emo140.gif

אני מאוד מבינה את זה שאתה מנסה להתנער מהמחלה - במיוחד שעכשיו אתה כבר אחרי, אתה רוצה לשכוח שהיא קיימת - ושזה יהיה משו מהעבר, לשכוח שזה היה קיים בכלל. אבל לפי דעתי זאת בריחה, לפחות מהנפש שלך. שהתלבטתי אם להיכנס פה לפורום, בעלי אמר לי, בשביל מה את צריכה את זה.. את כבר בריאה, למה לך להתעסק עם זה? תתמקדי בחיים הבריאים.. בסביבה בריאה.. אבל הרגשתי צורך עז להיכנס, אני מרגישה כל כך קרובה אליכם.. וזה מרגיש לי נהדר בלב, גם אם לפעמים קשה לי וכואב לי לשמוע על עוד אנשים שחולים ואנשים שבמצב לא טוב.. וגם אם כואב לי ואני בוכה או אפילו חושבת על מיקרים פה לאחר הקריאה.. אני מרגישה נפשית שזה עושה לי טוב. וזה שזכיתי להכיר אותך ועוד אנשים מדהימים פה - זה כבר שווה לי!! אני חושבת שכדאי לך לנסות את "יוצאים לחיים" - לפחות לנסות.
 

rubber duck

New member
זה לא שאת שונה אבל הנסיבות שונות

אני יכול להגיד בתור מי שנשוי כשנתיים שזה מאד משנה את הסטטנדרטים פתאום הזוגיות הופכת למרכז ואח"כ הילד הופך למרכז וכו לטעמי קבוצת נשואים טריים יחסית אחרי סרטן בהחלט היתה נותנת מגוון רב יותר וגם יכולה להציע פעילויות שונות המתאימות למגזר מעט שונה שרון
 
למעלה