למישהו יש מחבת?
אני צריכה מחבת! שמישהו ישאיל אותו אולי עם איזה בומבה על הראש אני אתעורר מהחלום הזה... דיי אנחנו כבר אחרי והגיע זמן לפרוס כנפיים הלאה. אבל הטיפולים האלו יותר קשים ולטווח ארוך. תמיד אמרו סרטן השד שום כלום ניתן לטפל ציק צאק זה עובר... אז ניתוח. הקרנות למזל שלי הגוף שלי לא היו גרורות אחרת. היתי מתה מהכימותרפיה. טיפול הורמונלי.... לטווח ארוך. נשמע מבטיח וטוב. אז נשבר לי שאני נראת טוב כי הפנים מההורמונים נהיות יפות. ונשבר לי שכל הגוף כואב לי ואין עצם בגוף שלא כואב לי. וכשכולי נפוחה כמו בלון ואי אפשר לקחת סיכה ולנפץ ופוף חוזרת לנורמל בשניות. כואב לי בנשמה בפנים וכואב לי בחוץ על מה שהיה ושלא יהיה. וכן זו שעת האבל הפרטית שלי. ואין אני מבקשת רחמים.כי אני חיה קימת ונושמת בגוף של זומבי. העיקר שאני חיה. ושלילדים שלי יש אמא. אולי בעצם פטיש יעיר אותי הכי חזק.... שאפשר אני כבר לא אהיה כמו פעם. אני צריכה להתמודד עם מה שיש עכשו ומה שיהיה אחר כך. הקש ששבר אותי היום. לא הטיפול השביעי של הברזל דרך הוריד ולא הקידוחים שקודחים בי. אלא דוקא הראומטולוג. אני חולה בפיברומילגיה זו תסמונת התשישות הכרונית אחותה למעשה. שכל הגוף כואב לך ואתה מתעייף בקלות כל מאמץ מכניס אותך למיטה. בגלל 2 ההורמונים יש לי החרפה ואין מה לעשות. הטיפול במחלה הזו משתנה וכדור שלא רציתי קודם לקחת אהיה חיבת לקחת. מי שאמרה שהרכבת הזו דוהרת כל הזמן אין לה מושג כמה היא צדקה... שינויים שינויים... ושום שינויים כמו חיילים בסרט נע ממסלול למסלול.... אז בנות יקרות שלי ואפילו בנים. מי שאמר שזה כלום סרטן השד ואיזה מזל שזה עבר טעה. זה בעצם רק תהליך אחד ארוך.... וצריך לאסוף כוחות.....אולי יש סופרמרקט מיוחד? שבו נוכל לקנות כוחות. בנתיים שואבים מכאן את כל הכוחות ואת התמיכהשאנחנו נותנים אחד לשני כאן. ואם יש מחבת או פטיש בסביבה נא להעביר אלי במהירות... לפני ...... נכתב ברגע של חולשה וצלילות.... איתכם הסליחה מחר תזרח שוב השמש ויום חדש יגיע היום היה חשוך לי. נאנוש רמבו שונצנגר בקרב בין טומקסי לזולדקס(מזל שהחוש הומור שלי חי)
אני צריכה מחבת! שמישהו ישאיל אותו אולי עם איזה בומבה על הראש אני אתעורר מהחלום הזה... דיי אנחנו כבר אחרי והגיע זמן לפרוס כנפיים הלאה. אבל הטיפולים האלו יותר קשים ולטווח ארוך. תמיד אמרו סרטן השד שום כלום ניתן לטפל ציק צאק זה עובר... אז ניתוח. הקרנות למזל שלי הגוף שלי לא היו גרורות אחרת. היתי מתה מהכימותרפיה. טיפול הורמונלי.... לטווח ארוך. נשמע מבטיח וטוב. אז נשבר לי שאני נראת טוב כי הפנים מההורמונים נהיות יפות. ונשבר לי שכל הגוף כואב לי ואין עצם בגוף שלא כואב לי. וכשכולי נפוחה כמו בלון ואי אפשר לקחת סיכה ולנפץ ופוף חוזרת לנורמל בשניות. כואב לי בנשמה בפנים וכואב לי בחוץ על מה שהיה ושלא יהיה. וכן זו שעת האבל הפרטית שלי. ואין אני מבקשת רחמים.כי אני חיה קימת ונושמת בגוף של זומבי. העיקר שאני חיה. ושלילדים שלי יש אמא. אולי בעצם פטיש יעיר אותי הכי חזק.... שאפשר אני כבר לא אהיה כמו פעם. אני צריכה להתמודד עם מה שיש עכשו ומה שיהיה אחר כך. הקש ששבר אותי היום. לא הטיפול השביעי של הברזל דרך הוריד ולא הקידוחים שקודחים בי. אלא דוקא הראומטולוג. אני חולה בפיברומילגיה זו תסמונת התשישות הכרונית אחותה למעשה. שכל הגוף כואב לך ואתה מתעייף בקלות כל מאמץ מכניס אותך למיטה. בגלל 2 ההורמונים יש לי החרפה ואין מה לעשות. הטיפול במחלה הזו משתנה וכדור שלא רציתי קודם לקחת אהיה חיבת לקחת. מי שאמרה שהרכבת הזו דוהרת כל הזמן אין לה מושג כמה היא צדקה... שינויים שינויים... ושום שינויים כמו חיילים בסרט נע ממסלול למסלול.... אז בנות יקרות שלי ואפילו בנים. מי שאמר שזה כלום סרטן השד ואיזה מזל שזה עבר טעה. זה בעצם רק תהליך אחד ארוך.... וצריך לאסוף כוחות.....אולי יש סופרמרקט מיוחד? שבו נוכל לקנות כוחות. בנתיים שואבים מכאן את כל הכוחות ואת התמיכהשאנחנו נותנים אחד לשני כאן. ואם יש מחבת או פטיש בסביבה נא להעביר אלי במהירות... לפני ...... נכתב ברגע של חולשה וצלילות.... איתכם הסליחה מחר תזרח שוב השמש ויום חדש יגיע היום היה חשוך לי. נאנוש רמבו שונצנגר בקרב בין טומקסי לזולדקס(מזל שהחוש הומור שלי חי)
