למישהו יש נסיון בחזרה לארץ עם בן/בת זוג זר?

[weddi]

למישהו יש נסיון בחזרה לארץ עם בן/בת זוג זר?

קודם כל, איך משכנעים אותם?
ודבר שני לגבי חבלי קליטה: עבודה, שפה וכו'

 

[בקר12]

אם הם לא יהודים תנסי אולי בפורום

"זוגות מעורבים"

 

[weddi]

היא יהודיה

 

[בקר12]

לא יודע איפה אתה גר

אבל במדינות רבות הסוכנות היהודית מעסיקה שליחי עליה שזו מטרתם.
כדאי לפנות אליהם ואולי לשגרירות הישראלית כדי לקבל הנחיות וםרטים לגבי הזכויות שמגיעות לעולים חדשים.

 

[weddi]

אני מכיר את הסוכנות

ואנחנו מכירים את הזכויות
היא עדיין לא "מתה" לעבור לארץ אפילו שהיא מאד אוהבת את הארץ
רציתי לדעת אם למישהו יש ניסיון בזה, במחינת חבלי קליטה במיוחד שפה ותעסוקה. אני יודע שיש אולפן ויש קצת עזרה במציאת עבודה, אבל רציתי לקבל פרספקטיבה אישית מאנשים שעשו את זה, איך היה בתכלס

 

[בקר12]

השאלות שלך קצת כללית לטעמי

הנסיון, הרקע השאיפות ויכולת ההתמודדות של כל אחד היא שונה ולא משנה באיזה סוג של הגירה מדובר.
יש כאלה שמרוצים ויש כאלה שלא. אז מה בדיוק תלמד מהם?
הכי חשוב לדעתי להיות ממוקד בשאלות כמו האם היא יכולה לעבוד במקצוע זה וזה במקום זה וזה.
בלי לפרוט לפרוטות מעשיות יהיה קשה לכם לעשות החלטה רציונלית

 

[נינה לי]

האם היא ביקרה בארץ בעבר? מה דעתה על ישראל?

משימה לא פשוטה. יש כמובן הרבה שאלות: קודם כל, האם אתה בטוח ברצון שלך לחזור לארץ? ואם כן, מה העמדה שלה בעניין? אדישה, מתעבת, מוכנה לנסות לתקופה מוגבלת?
יש לנו חברים שעלו לארץ אחרי שנים רבות שבהן ניסה הבעל לשכנע את אשתו. הם עכשו כאן, ומרוצים מאוד, וגם הילדים שלהם הגיעו, אבל זה היה מפעל חיים ממש...

 

[weddi]

היא מאד אוהבת את הארץ ומאד אוהבת לבקר שם

היא טוענת שאם אני מאד רוצה היא מוכנה לבוא בשבילי אבל אפשר לראות שהיא לא שמחה מזה. יש לה פה עבודה טובה, יש לנו בית נחמד וחיים לא רעים. כמו כן, היא מודעת לקושי בחיים בארץ, קושי במציאת עבודה, קניית דירה וכו'. היא קצת נרתעת המנטליות שם וגם נשבעה שלעולם היא לא תנהג שם.
אני מניח שהמכשול הרציני מבחינתה זה לוותר על החיים הטובים פה ולעבור לארץ

 

[בקר12]

הגירה (גם לארץ) לא דבר קל

לא הייתי ממליץ על מהלך כזה עבור "מישהוא" - אם זה לא באמת בא ממנה זה יכול בסוף לפגוע ביחסים בינכם.

 

[weddi]

השאלות כלליות כי ציפיתי לתשובה כללית

אם ומתי שנחליט על זה, השאלות יהיו יותר ממוקדות
אבל הצדק עמך, הסיבה שבגינה אני לא בארץ היא מכיוון שהיא לא ממש רוצה. אני בטוח שאם אני אגיד שזהו, הולכים ארצה, היא תסכים אבל היא תהיה אומללה שם. בגלל זה אני מנסה למצוא נקודות אור במהלך כזה שאולי אוכל להציג לה וייגרמו לה להרגיש אחרת כלפי מעבר כזה

 

[נינה לי]

מגורים במקום שיש בו עולים נוספים מארץ המוצא

מקלים בדרך כלל על המעבר. אני גרה בעיר בשרון שיש בה הרבה דוברי אנגלית, וחלקם, יש להודות, עדיין מתקשים בעברית אחרי שנים רבות בארץ.
מצד שני, הקבוצה מאוד עוזרת להם והם מרגישים יותר מחוברים למקום. אז חפשו מקומות כמו מודיעין, רעננה וכו'.
ותכל'ס: אתה צודק שאם תהיה עבודה טובה ופרנסה, היא תהיה הרבה יותר מאושרת ותרצה להישאר.
האם שמעתם על ארגון 'נפש בנפש'? הם עוזרים לעולים מצפון אמריקה. נסה ליצור איתם קשר. הם מנסים לעזור בחיפוש תעסוקה וכיו"ב.

 

[weddi]

תודה!

לא שמעתי על הארגון הזה, אבל ממבט קצר באינטרנט הוא נראה יעיל מאד

 

[שמוליק דגן]

ביקור בארץ כתיירת זה לא כמו לבוא ולהתגורר בה

באופן קבוע, עם ניסיונות התערות בחברה, בפוליטיקה, ומה שרק.....

בעיקר למי שנולד וגדל בארה"ב, קשה מאד להתערות בארץ.
אולי ממקומות אחרים זה יותר קל.

וכל זה תקף לגבי כל מדינה בעולם.

 

[arofer]

איזה מזל שהיא יהודיה...זה יחסוך לה הרבה

צרות בשמוקרטיה הישראליתzz

 

[calimero and friends]

לשכנע בדבר כל כך גדול זה בעייתי

בין השאר כי כבר נשמע שהיא הסכימה "בעבורך", יותר מזה אי אפשר באמת, לאור העובדה שהיא מכירה את ישראל על נקודות האור והחושך שלה. אני הייתי קופצת לפורום זוגות מעורבים, יש שם כמה שבני הזוג שלהם ממדינות נוחות למדי ועברו לישראל, אולי יוכלו להאיר את עיניך לגבי נקודות התמודדות, בלי קשר לקשיים הטכניים שלא יהיו רלוונטיים לגביך.


התשובות שלי מסתמכות על הנחה (כך הבנתי מהתשובות שלך למטה) שהיא מצפון אמריקה/איים בריטיים, יש לי בזה נסיון עבר ספציפי מלפני עשור בערך, חלק עוד בטח רלוונטי. שווה לבדוק פעמיים מן הסתם.

אם אני זוכרת נכון, כדי לעשות עליה צריך להביא למשרד הפנים תעודת לידה+תעודת נישואים של ההורים+כל הוכחה להסטוריה היהודית של המשפחה. אם הורים/סבים גרו בישראל בעבר, להביא מסמכים לזה ומדובר בעניין של דקות.

אם תחליטו לעבור, ההמלצה הראשונה שלי היא להגיע ישירות לתל-אביב. בהנחה שאתם בשנות העשרים/שלושים מוקדמות, למישהי חדשה בישראל, התחבורה שמתאפשרת בסופי שבוע, סוגי העבודות וגיל האוכלוסיה בתל-אביב משנים את צורת החיים לגמרי. מה גם שיש לפחות שני פאבים שבהם אפשר לשבת ולהרגיש יחסית בבית. זה גם לא מזיק שאפשר ללכת לים ברגל.

לגבי עבודה זה מאוד תלוי בתחום וברמת הנסיון. הייתי משקיעה את הזמן בהתחלה באולפן עברית, שם היא גם תכיר קצת אנשים במצב דומה לשלה, וזו עוד סיבה טובה לנסות לגור בת"א אם אפשר. אחר-כך אפשר ללכת למשרד התעסוקה (לא זוכרת איך קוראים לזה) למשרד לאקדמאים, אולי יהיו להם רעיונות. בסופו של דבר, אחרי הצעדים האלו, יהיה מדובר בחיפוש עבודה כמו כל ישראלית.

עוד דבר שמומלץ בתקופה ההתחלתית, אם מתאפשר, זה "חוגים" למיניהם, כדי שתקופת האבטלה לא תעבור בבטלה בבית. אם היא מתנדבת/מתעסקת בספורט/תחביב אחר, כדאי ליצור קשר עם ארגונים בישראל עוד לפני שעוברים וליצור קשרים שידעו שהיא מגיעה, זה מאוד עוזר.


מילה לגבי צה"ל, אני לחלוטין לא יודעת מה המצב לגבי בנות/בעשור האחרון/בת כמה היא, אבל כדאי לוודא מה הנוהל לגבי עולות חדשות מבחינת גיוס. נכון לאז ולבנים, היתה תקופת גיוס קצרה (וחסרת תועלת לכל המעורבים בדבר) בגיל 24 שפגעה בקליטה באופן קשה, אם יש נוהל שכולל גיוס, אולי כדי לחכות עד אחרי הגיל הרלוונטי.



אני בהחלט לא ממליצה לעבור (לכל מקום, לא רק לישראל) עם מישהי שלא ממש רוצה את זה. גם לכאלה שרוצים לעבור יש תקופה לא קצרה של אומללות מובנית בצעד כזה.

 

[weddi]

תודה על המידע

אני כרגע לא ממהר לעבור כל עוד היא לא שמחה עם זה. אולי בהזמנות אחרת כשנצטרך שינוי (אם אחד מאיתנו יפוטר מהעבודה או משהו כזה), אני אעלה את זה שוב. אנחנו גם בתהליכי התאזרחות במדינה בה אנו מתגוררים, אז כמובן שעד שלא תהיה אזרחות, לא נחזור לארץ (רק כדי שיהיה לאן לברוח כשאני אדפוק את הראש בקיר על זה שחזרתי)
אם וכשזה יהיה רלוונטי, אני אצור איתך קשר, לקבל פרטים נוספים

 

[נינה לי]

בהצלחה

מאחלת לכם להגיע לארץ מתוך בחירה ולא בגלל פיטורים.

 

[calimero and friends]

אין לי פרטים נוספים

היות והנסיון שלי הוא מלפני עשור בערך, מה שכתבתי זה פחות או יותר כל מה שאני זוכרת. כמו שכתבתי - אם זה יהיה רלוונטי - פורום זוגות מעורבים יהיה הרבה יותר יעיל.