למישהו יש רעיון על נושא מעניין

[shirshurit]

למישהו יש רעיון על נושא מעניין

לעשות עליו עבודה סמינריונית ברכישת שפה? חשבתי לעשות על רכישת ה' הידיעה בעברית אבל תפסו לי. רציתי לעשות על משהו שקשור התחביר-כי בזה אני טובה, אך המרצה-שמתמחה בפונולוגיה רוצה שגם אם מתעסקים בתחביר שזה יהיה משהו ששייך לכל התחומים שקשורים לרכישה (פונולוגיה, סמנטיקה), ולא רק תחביר. אשמח לשמוע תגובות

 

[שלמה יונה]

בג"ד כפ"ת בראש מילה

אף כי הולך ופוחת הדור המשתמש נכונה בכלל זה.

 

[גנגי]

בגדכפת

הוא נושא שלא נראה לי שיכול לשמש במחקר מסוג כזה מפני שאם ילידים לא יודעים להשתמש בו נכון, אין מה לבדוק אצל זה-מקרוב-באו. הייתי ממליצה, אם בגדכפת, לבדוק למשל את בגדכפת רק לאחר אותיות השימוש או ה' הידיעה, משהו ספציפי שמאפשר לך התמקדות פונטית בתוך הקשר דקדוקי. אפשר גם לבדוק צורות סמיכות לעומת צורות של שם + שם תואר, הן צורנית (האם משתמשים בהן נכון?) והן מבחינת יידוען (וזה משהו ספציפי בהחלט, לא רחב כמו כל נושא היידוע שהזכרת). אפשר גם לבדוק את מ' השימוש (מִ/מֵ) ואת שאר אותיות השימוש (שוג - נושא שעשוי להתקשר ליידוע וצריך לבדוק אם לא "תפסו" אותו כבר). אפשר גם לבדוק את כל עניין "את" בעברית (איך לומדי שפה חדשים משתמשים ב"את"), ומכאן להסיק מסקנות לגבי הבנתם את תפקידה בשפה. זה אמנם לא פונטי, אבל זה מעניין ביותר.

 

[shirshurit]

גם אני חשבתי על "את", זה נראה לי

מאוד מעניין. בקשר לצורות סמיכות, שם+שם תואר, זה נראה לי מאוד מעניין, אבל אני לא כל כך מבינה בזה, למרות שאני צריכה לחשוב על זה , זה רעיון טוב. ובקשר לאותיות השימוש- שוב, נשמע גם מאוד מאוד מעניין, ונראה לי שזה נושא שיהיה הרבה הבדלים(גם בשמות תואר). השאלה באמת אם זה תפוס. אני אשאל.באמת מעניין אם הם עושים עבודה על ה' היידוע בכלל, או על משהו ספציפי יותר.

 

[shirshurit]

בקשר לבגד כפת, דווקא בגלל שלא

משתמשים בו בצורה נכונה, או בכלל לא, הייתי שמחה לעשות מחקר סוציובלשני, ולראות את התוצאות.

 

[טשאפק]

זה חייב להיות ברכישת עברית?

יש לי נושא קצת מצומצם: מילים בינ"ל, (אוניברסיטה, כימיה וכדומה) שאותן מתעקשים הרוכשים לבטא בשפתם הקודמת. אפשר לבחון התמודדות של ילידי ישראל עם צורות פועל שיש בשפות אירופיות. (בדר"כ מצמצמים הכל לשלושה זמנים כמו בעברית) אבל אין בזה פונולוגיה.

 

[shirshurit]

זה נושא מעניין. אני צריכה לבדוק

עם המרצה. היא גם הציעה רעיון למחקר של משהו חדש, עצמאי שעוד לא נחקר בעבר, ואמרתי לה שזה קצת מפחיד אותי(כי ביננו, צריך חשיבה מאוד מקורית ועצמאית כדי ליצור מחקר חדש ולא להעתיק הכל מספרים). הרעיון שהיא הציעה דווקא מעניין מאוד. אולי אני אעלה אותו בפורום. זה מעניין כאן מישהו?

 

[גנגי]

ודאי!

 

[שלמה יונה]

כן.

 

[חוכא האִטלולי]

בטח משהו שכבר נחקר, אך בשל בדל

הסיכוי שלא, אני מציעו. באילו נסיבות פונטיות מבטאים בדיבור של ימינו את השווא בראש מילה על פי כללי הדקדוק, היינו כשווא נע (כלומר כצירה/סגול)? לדוגמה, במילים: מסוכן, נסיעה, ילדים, וזאת בניגוד ל-: צרור, קפוץ לי, שבה נא (הגשש) וכד'.

 

[מועצת חכמי אחלה]

זה רעיון נאה, אבל

אין לו דווקא קשר לומדי עברית חדשים (אלא לכלל דוברי העברית), ואם הבנתי נכון אוכלוסית-היעד של המחקר היא זו שעברית היא שפה נרכשת לה, ולא שפת-אם.

 

[danbros]

שפה נרכשת היא שפת-אם

יש להבחין בין למידת שפה ורכישת שפה: רכישת שפה נעשית בגיל צעיר, עד הגיל הקריטי, והשפה [לפחות ברוב המקרים] תיחשב לשפת האם של הרוכש. למידת שפה היא למידה המתבצעת אחרי הגיל הקריטי, ואז היא כבר תלויה בכשרון לשפות, בכח הרצון של הלומד וכדומה. בסמינר רכישת שפה אוכלוסית היעד של המחקר היא ילדים הרוכשים את שפת האם שלהם. דנ

 

[logmaster]

נושא לסמינריון

את יכולה לחקור גם רכישות מאוחרות כמו ו' החיבור וש' השעבוד. יש המון חומר על זה. ועוד משהו: העיצה הידידותית שאני יכולה לתת לך הוא שלעולם אל תתפתי ותכיני סמינריון על נושא שלא נחקר או לחלופין שאין עליו מספיק חומר. אולי תרגישי הערכה מצד המרצה אך מי שיצטרך להמודד מול הספרות הדלה זו את וחבל. מיכאלה (תואר ראשון בהצטיינות בחינוך מיוחד ובלשנות) אוניברסיטת תל אביב