גלי גלי בואי אגלה לך ../images/Emo8.gif
לא לשים לב, נחת עליי מצב רוח טוב... אז ככה: אני גרה מזה שנה וחצי באזור בוסטון, מסצ'וסטס, עם בעלי שעובד פה. אני שמחה לשמוע שאת בריאה - טפו טפו טפו ושתשארי ככה!! הסיפור שלי מאד חדש : לפני כמה חודשים גיליתי גוש קטן בשד ימני בבדיקה עצמית. מכיון שהגוש הזה לא היה שם קודם לכן- פניתי לגניקולוג שלי שהפנה אותי לממוגרפיה ואולטרסאונד. עברתי למפקטומי שאחריה התברר שהגוש הוא סרטני , טסתי לארץ לאחר כעשרה ימים כדי להרגיע את המשפחה. כשחזרתי - בסוף ינואר עברתי ניתוח שני להוצאת בלוטות שנמצאו נקיות מסרטן. וזהו. עכשיו ממתינה שהצלקות יחלימו ונתחיל הקרנות. בעקרון אני אמורה לעבור 25 הקרנות , סדרה של 5 ימים בשבוע, 5 שבועות + שבועיים של הקרנות מרוכזות למקום עצמו היכן שהיה הגידול. חוץ מזה הפנו אותי לבדיקה גנטית, אני לא יודעת כמה זה רלוונטי לסוגים אחרים של סרטן אבל בסרטן השד הגן הדפוק עובר בתורשה, אמרו שחשוב לעשות את הבדיקה עבור אחותי ואמא שלי... ביום שני יש לנו פגישה במכון לחקר הסרטן פה בבוסטון עם איזה מומחית גדולה שתגיד לי שהיא ממליצה גם לעשות כימותרפיה מן הסתם, למרות שדעות הרופאים חלוקות לגבי המקרה שלי (אם לתת או לא לתת). אחד הדברים המיידים שהרגשתי אחרי שגילו אצלי את הסרטן הוא רצון לסיים מערכות יחסים ש"לא עובדות" יותר. אנשים לא תמיד מבינים את הצורך הזה לעשות שינוי באורח החיים ובדפוסי התנהגות אחרי שקורה לך המשבר הזה. את יכולה להזדהות עם הצורך הזה לעשות שינוי ?
