בסדר.. apology accepted.. ../images/Emo24.gif ונאום! ../images/Emo41.gif
ועוד היתה לי עוד שורת מחץ להוסיף!
תראי.. גם אני לא כזה אופטימי ושמח כמו שאני נשמע או נראה.. גם לי יש רגעים קשים ואולי לא פחות קשים משלך- ואולי אפילו יותר ובצדק. אבל לפחות ברגע שאני כותב לכם ואני נותן מעצמי, אז אני שמח וברגע זה טוב לי!
וברגע הזה וגם קצת אחרי אני מאושר רק מעצם המחשבה שאולי עזרתי לאחרים! וברגע הזה יש לי גם אהבה לעצמי ולאחרים.. את מבינה את זה? אנשים פשוט לא קולטים ולא מבינים.. שאין אנשים מושלמים ושמחים כל הזמן.. גם בבלוג שלי מידי פעם דאגתי ליידע את הקוראים בדברים העצובים בחיי, אבל הבנתי שזה פשוט לא אני ולא בא לי להתבכיין בפומבי.. זה לא טוב לי ולא טוב לאף אחד.. כי מה שאנחנו מתמקדים בו גודל, ולמה לי להכניס מחדש את השליליות לחיי? עדיף כבר לספר לאחרים מה שכן טוב, ואם לא, אז לא לכתוב כלום לכמה זמן, מה יש? במילא כל אחד צריך לחיות את חייו, ולא דרך חיים של מישהו אחר!
בגלל זה חשוב שלא רק אנשים כמוני "שמחים ואופטימיים" כביכול, צריכים לנסות להבין ולהתחשב ברגשות של מי שקשה להם להיות שמחים, וקל להם יותר להתייאש ולהיות ציניים ולהתבכיין ולהתלונן וכ'ו (שזה גם בסדר!!) אלא גם לאותם אנשים שכרגע במצב כמו שלך, לנסות להבין שגם בנו אסור לפגוע, ושגם אנחנו פגיעים
באותה מידה בדיוק!! ואולי אפילו יותר? כי איך את יודעת מה עובר עלי? אולי הכתיבה הזאת מצילה אותי? אולי זה מה שעוזר לי להתגבר על הבעיות והכאבים בחיי? לכל אחד יש את התרופה שלו ואסור- אני חוזר
אסור! לבקר אף אחד! זה לא התפקיד שלנו לשפוט! עכשיו קראתי מה שכתבת לי בפורום ההוא שלא היה לך כוח לקרוא מה שכתבתי, אז לא אלאה אותך יותר מידי (אני כותב את זה למען אחרים שקוראים ויקראו בעתיד..) רק אוסיף את מה שהיה חשוב לי לומר לך מקודם שעוד הייתי קצת עצבני.. זה ציטוט נורא יפה שחשבתי עליו שאני דווקא גאה בו.. ובעצם בזכותך למדתי הרבה.. וגם שחררתי קיטור שהיה חשוב לי ורציתי להוציא- אז תודה לך!
"הסיבה שלדיכאונים רע היא פשוט כי לא אכפת להם מאף אחד- כולל מעצמם! והסיבה שלאנשים הטובים והאוהבים רע היא שאכפת להם יותר מידי, מאותם אנשים שלא אכפת להם מאף אחד ולא יודעים להעריך ולומר תודה, על כל העזרה והעבודה הקשה וההקרבה שהאכפתיים עושים למענם
כל הזמן! אז לאנוכיים רע
מחוסר אכפתיות ואהבה לאחרים, ולטובים רע
מעודף נתינה והקרבה לאחרים שלא יכולים להעריך, ופחות מידי אהבה ותשומת לב ומודעות לצרכים של עצמם!" -גיל בר-און (רק שידעו מאיפה זה התחיל!) חה חה!
וזהו זה לנאום של היום.. סיימתי לכתוב בפורומים לזמן הקרוב.. המון אהבה ותודה על השיעור! ובאמת סלחתי לך על הכל! הכל לטובה!
אופטימי כמוני הא? דרך אגב זאת לא אופטימיות.. זה לראות את האמת והאהבה בכל מקום.. זה כל העניין.. לראות שתמיד אלוהים עוזר לנו, שום דבר ואף אחד לא לרעתנו, הכל נועד בשביל ללמוד אותנו משהו, שנגדל ונתפתח.. בדיוק כמו שכתבתי מקודם.. ללמוד על אהבה ללא תנאי, אין דרך אחרת!
וזה כולל גם אותי!! ש
מותר לי להיות מי שאני בכל מקום ובכל מצב! ואם יש אנשים שכועסים רק בגלל שהרשיתי לעצמי להראות את האושר והשמחה שלי, אז זאת בעייה שלהם ולא שלי! אני לא חייב לשרת את כולם! רק את עצמי, ואלו שאני יודע שבאמת צריכים וזקוקים לעזרה שלי.. ויודעים להעריך. אלו שאלוהים מכוון אותי אליהם.. וגם בזה נזכרתי בזכותך והכנות שלך.... (למרות שהיה יכול להיגמר אחרת לגמרי, אבל בחרתי להפוך את זה למשהו יפה..) אז הנה עשית משהו טוב? זה לא מרגיש טוב?
וזהו זה באמת להיום!!
באהבה, גיל