למי אכפת מהמשותקים והמוגבלים?
למי אכפת מהמשותקים והמוגבלים? בטח לא לממשלה- YNET מליאת הכנסת עסקה השנה כבר 3 פעמים בתקציב. כל המקרים התאפיינו בתנועת מלקחיים: העלאת נטל המס מחד, וקיצוץ בקצבאות ובגמלאות מאידך. אבל הפעם נראה שאטימות הלב שוברת כל שיא. במסגרת חוק ההסדרים ל-2003 מציעה הממשלה לקצץ בהטבת המס למי שהוריהם סובלים מנכות קשה ולהחילה על ילדים בלבד. למה זה קורה? הממשלה בחרה שלא לנמק. ומה יעשו הח"כים? נחכה ונראה שנת 2002 היתה שנה רעה מבחינות רבות. אתמקד רק בנקודת מבט אחת, ולא החשובה ביותר, זו של החקיקה התקציבית. בשנה נורמלית עוסקת הכנסת פעם אחת בחקיקה תקציבית - בסוף השנה, לקראת אישור התקציב של השנה הבאה. בשנת 2002 עסקה בכך הכנסת לא פחות מ-3 פעמים. בתחילת השנה עסקה הכנסת בחוק ההסדרים לשנת 2002, שאישורו נגרר עמוק לתוך שנה זו (עד ראשית פברואר). בחודש יוני נתבקשה הכנסת לדון שוב בתקציב, הפעם במסגרת חוק תוכנית החירום הכלכלית וכעת היא עוסקת בכך פעם שלישית, במסגרת הדיון בחוק ההסדרים לשנת 2003. גזרות, גזרות ועוד גזרות כל שלושת צעדי החקיקה האלה מתאפיינים בתנועת מלקחיים: העלאת נטל המס מחד, וקיצוץ בקצבאות ובגמלאות של המוסד לביטוח לאומי מאידך. הפגיעה מקיפה את כל הציבור, מהעשירון התחתון ועד לעשירון העליון. לעניים ביותר קוצצו הקצבה להבטחת הכנסה ודמי האבטלה, על העשירים הוטל "מס עשירים" ובוטלה התקרה לדמי ביטוח לאומי, והכל משלמים יותר מע"מ וסובלים מקיצוץ כפול בקצבת הילדים. מס על הטלפון הסלולרי, הגדלת הפרשת המעביד לדמי ביטוח לאומי, הקפאת שכר המינימום, הן רק חלק מהגזרות הנוספות שידענו בשנה זו, ואין לי ספק שהרשימה המלאה גדולה בהרבה. לאחר סדרה כזאת של גזרות, הלב נעשה גס בגזרות נוספות. פגיעה נוספת בעניים? קיצוץ נוסף לשכבות הביניים? את מי זה מעניין. אני מקווה שלא אחשד בקטנוניות, אך מכאן ואילך אתמקד בקיצוץ אחד, למעשה קיצוצון, העומד כעת לדיון במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003. למי איכפת מהורים נכים ומוגבלים סעיף 45 לפקודת מס הכנסה קובע: "יחיד תושב ישראל שהיו לו בשנת המס בן-זוג או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם, או ילד משותק, עיוור או מפגר, או שהיה לבן-זוגו הורה או ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן-זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל נטול יכולת". במילים פשוטות יותר, הסעיף מעניק הקלת מס בסך 340 שקל לחודש למי שיש לו הורה, בן-זוג או ילד הסובלים מנכות קשה מאוד. כעת באה הממשלה ומציעה שהקלת המס תינתן רק בגין ילד הסובל מנכות קשה מאוד. מי שיש לו הורה או בן-זוג הסובל מנכות קשה מאוד, לא יהיה זכאי להקלת מס זו החל משנת 2003. מה הסיבה לקיצוץ זה? חוק ההסדרים מלווה בדברי הסבר רבים לשינויים המוצעים בו, אך בעניין המניע לשינוי המונח לפנינו מי שניסח את דברי ההסבר מעדיף לשתוק. מי יודע – אולי נראה לו הקיצוץ כמובן מאליו, כזה שאינו דורש כל הסבר, ואולי חשב שדי בהסבר המופיע בתחילתו של חוק ההסדרים. הורים משותקים לא תורמים לצמיחה סעיף 1 לחוק ההסדרים אומר: "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ... במטרה לאפשר הגברת הצמיחה והתעסוקה, השגת יעדי התקציב, עמידה ביעד הגירעון לשנת הכספים 2003 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית". ואכן, מה יכולה להיות תרומתו של הורה משותק להגברת הצמיחה? כיצד יכול בן-זוג עיוור להשתלב ביעדי המדיניות הכלכלית? האם שקולה רווחתו של בן-זוג בלתי שפוי כנגד המטרה הנשגבה של עמידה ביעד הגירעון? אמנון רפאל ודוד אפרתי, בספרם "דיני מס הכנסה", מסבירים מדוע נוסף לפקודה סעיף 45, לפני 25 שנים: "זוהי, שוב, דוגמה לרצונו של המחוקק להקל את נטל המס אצל אלה שהגורל התאכזר להם ואשר דאגתם נתונה למי שאינם יכולים לתפקד באורח סדיר". עז רצוני להבין את מניעיה הנוכחיים של הממשלה, אך רפאל ואפרתי, שפקחו את עיני פעמים רבות, אינם עוזרים לי כעת. האם בחלוף השנים התרופפו הקשרים בין אדם להוריו, בין אדם לבן-זוגו, כך שדאגתו אינה נתונה להם עוד? אולי הפעם תרעד ידם של הח"כים מי ייפגע מהשינוי המוצע? עניים לא ייפגעו ממנו, משום שהכנסתם נמצאת מתחת לסף המס, ולכן הקלת מס אינה מועילה להם. גם העשירים לא יחושו בפגיעה, משום שהם מסוגלים לספוג אותה. אז מי כן? אלה הנמנים על החלק הנמוך של שכבת הביניים, בני העשירון הרביעי, החמישי והשישי בסולם ההכנסות, אלה יחושו היטב בפגיעה כאשר איתרע מזלם ולהם הורה או בן-זוג הסובלים מנכות קשה מאוד. מנהג ישראל הוא שהצעת חוק ההסדרים, שסעיפיה רבים מספור, אינה זוכה לדיון מעמיק. גדול עוד יותר החשש שההצעה לשינוי סעיף 45 לפקודה, שכולה רבע עמוד בהצעת חוק המשתרעת על-פני 108 עמודים, תעבור מבלי שאיש ירגיש בה. קטונתי מלומר לחברי הכנסת שלא יאשרו תיקון זה, שהשם "קלקול" יאה לו יותר. רק בקשה אחת לי לחברי הכנסת: כאשר אתם מצייתים למשמעת הקואליציונית ומניפים ידכם לאישור חוק ההסדרים, תרעד נא קצת היד המורמת, הרי לב אנוש פועם בקרבכם, הלא כן? דוד שי הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן-טק ומחבר הספר "שכר: תכנון, ניהול, חשבות" בהוצאת "סדן".
למי אכפת מהמשותקים והמוגבלים? בטח לא לממשלה- YNET מליאת הכנסת עסקה השנה כבר 3 פעמים בתקציב. כל המקרים התאפיינו בתנועת מלקחיים: העלאת נטל המס מחד, וקיצוץ בקצבאות ובגמלאות מאידך. אבל הפעם נראה שאטימות הלב שוברת כל שיא. במסגרת חוק ההסדרים ל-2003 מציעה הממשלה לקצץ בהטבת המס למי שהוריהם סובלים מנכות קשה ולהחילה על ילדים בלבד. למה זה קורה? הממשלה בחרה שלא לנמק. ומה יעשו הח"כים? נחכה ונראה שנת 2002 היתה שנה רעה מבחינות רבות. אתמקד רק בנקודת מבט אחת, ולא החשובה ביותר, זו של החקיקה התקציבית. בשנה נורמלית עוסקת הכנסת פעם אחת בחקיקה תקציבית - בסוף השנה, לקראת אישור התקציב של השנה הבאה. בשנת 2002 עסקה בכך הכנסת לא פחות מ-3 פעמים. בתחילת השנה עסקה הכנסת בחוק ההסדרים לשנת 2002, שאישורו נגרר עמוק לתוך שנה זו (עד ראשית פברואר). בחודש יוני נתבקשה הכנסת לדון שוב בתקציב, הפעם במסגרת חוק תוכנית החירום הכלכלית וכעת היא עוסקת בכך פעם שלישית, במסגרת הדיון בחוק ההסדרים לשנת 2003. גזרות, גזרות ועוד גזרות כל שלושת צעדי החקיקה האלה מתאפיינים בתנועת מלקחיים: העלאת נטל המס מחד, וקיצוץ בקצבאות ובגמלאות של המוסד לביטוח לאומי מאידך. הפגיעה מקיפה את כל הציבור, מהעשירון התחתון ועד לעשירון העליון. לעניים ביותר קוצצו הקצבה להבטחת הכנסה ודמי האבטלה, על העשירים הוטל "מס עשירים" ובוטלה התקרה לדמי ביטוח לאומי, והכל משלמים יותר מע"מ וסובלים מקיצוץ כפול בקצבת הילדים. מס על הטלפון הסלולרי, הגדלת הפרשת המעביד לדמי ביטוח לאומי, הקפאת שכר המינימום, הן רק חלק מהגזרות הנוספות שידענו בשנה זו, ואין לי ספק שהרשימה המלאה גדולה בהרבה. לאחר סדרה כזאת של גזרות, הלב נעשה גס בגזרות נוספות. פגיעה נוספת בעניים? קיצוץ נוסף לשכבות הביניים? את מי זה מעניין. אני מקווה שלא אחשד בקטנוניות, אך מכאן ואילך אתמקד בקיצוץ אחד, למעשה קיצוצון, העומד כעת לדיון במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003. למי איכפת מהורים נכים ומוגבלים סעיף 45 לפקודת מס הכנסה קובע: "יחיד תושב ישראל שהיו לו בשנת המס בן-זוג או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם, או ילד משותק, עיוור או מפגר, או שהיה לבן-זוגו הורה או ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן-זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל נטול יכולת". במילים פשוטות יותר, הסעיף מעניק הקלת מס בסך 340 שקל לחודש למי שיש לו הורה, בן-זוג או ילד הסובלים מנכות קשה מאוד. כעת באה הממשלה ומציעה שהקלת המס תינתן רק בגין ילד הסובל מנכות קשה מאוד. מי שיש לו הורה או בן-זוג הסובל מנכות קשה מאוד, לא יהיה זכאי להקלת מס זו החל משנת 2003. מה הסיבה לקיצוץ זה? חוק ההסדרים מלווה בדברי הסבר רבים לשינויים המוצעים בו, אך בעניין המניע לשינוי המונח לפנינו מי שניסח את דברי ההסבר מעדיף לשתוק. מי יודע – אולי נראה לו הקיצוץ כמובן מאליו, כזה שאינו דורש כל הסבר, ואולי חשב שדי בהסבר המופיע בתחילתו של חוק ההסדרים. הורים משותקים לא תורמים לצמיחה סעיף 1 לחוק ההסדרים אומר: "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ... במטרה לאפשר הגברת הצמיחה והתעסוקה, השגת יעדי התקציב, עמידה ביעד הגירעון לשנת הכספים 2003 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית". ואכן, מה יכולה להיות תרומתו של הורה משותק להגברת הצמיחה? כיצד יכול בן-זוג עיוור להשתלב ביעדי המדיניות הכלכלית? האם שקולה רווחתו של בן-זוג בלתי שפוי כנגד המטרה הנשגבה של עמידה ביעד הגירעון? אמנון רפאל ודוד אפרתי, בספרם "דיני מס הכנסה", מסבירים מדוע נוסף לפקודה סעיף 45, לפני 25 שנים: "זוהי, שוב, דוגמה לרצונו של המחוקק להקל את נטל המס אצל אלה שהגורל התאכזר להם ואשר דאגתם נתונה למי שאינם יכולים לתפקד באורח סדיר". עז רצוני להבין את מניעיה הנוכחיים של הממשלה, אך רפאל ואפרתי, שפקחו את עיני פעמים רבות, אינם עוזרים לי כעת. האם בחלוף השנים התרופפו הקשרים בין אדם להוריו, בין אדם לבן-זוגו, כך שדאגתו אינה נתונה להם עוד? אולי הפעם תרעד ידם של הח"כים מי ייפגע מהשינוי המוצע? עניים לא ייפגעו ממנו, משום שהכנסתם נמצאת מתחת לסף המס, ולכן הקלת מס אינה מועילה להם. גם העשירים לא יחושו בפגיעה, משום שהם מסוגלים לספוג אותה. אז מי כן? אלה הנמנים על החלק הנמוך של שכבת הביניים, בני העשירון הרביעי, החמישי והשישי בסולם ההכנסות, אלה יחושו היטב בפגיעה כאשר איתרע מזלם ולהם הורה או בן-זוג הסובלים מנכות קשה מאוד. מנהג ישראל הוא שהצעת חוק ההסדרים, שסעיפיה רבים מספור, אינה זוכה לדיון מעמיק. גדול עוד יותר החשש שההצעה לשינוי סעיף 45 לפקודה, שכולה רבע עמוד בהצעת חוק המשתרעת על-פני 108 עמודים, תעבור מבלי שאיש ירגיש בה. קטונתי מלומר לחברי הכנסת שלא יאשרו תיקון זה, שהשם "קלקול" יאה לו יותר. רק בקשה אחת לי לחברי הכנסת: כאשר אתם מצייתים למשמעת הקואליציונית ומניפים ידכם לאישור חוק ההסדרים, תרעד נא קצת היד המורמת, הרי לב אנוש פועם בקרבכם, הלא כן? דוד שי הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן-טק ומחבר הספר "שכר: תכנון, ניהול, חשבות" בהוצאת "סדן".
