אני אתחיל כי כבר הכנתי משהו../images/Emo9.gif
כפיר, היום אתה בן 29. היום אתה מסכם 29 שנים, שניה לפני שאתה מחליף קידומת, רציתי להגיד לך כמה דברים. הפעם הראשונה ששמעתי כפיר אפשטיין הייתה לפני שנה וחצי. קול גברי ועמוק, עם מילים שלא עברו לידי, אהבתי את זה. לא הרבה אחר כך הכרתי אותך, האדם שמאחוריי חתיכת הנייר שנמצאת בתוך הפלסטיק של האלבום. הכרתי בנאדם שלא מפסיק לתת, ולחלק טוב. בנאדם שבחיוכים שלו יכול לשנות מצבי רוח, ובשירים שלו פורט על הרגש ומעצב אותו כמו שהיה רוצה. הייתי ב3 הופעות שלך בקיץ הזה, מהופנטת, הפכת ימים רעים לטובים יותר, שימחת אותי כשסיימתי תקופה, כשהייתה לי יומהולדת, בהתחלות ובסופים. וגם לא בהופעות, להקשיב לשירים שלך, שפשוט לא יכולים סתם לעבור בשאפל, צריך להקשיב. להקשיב ולא לשמוע. היום אתה סוגר 29 שנים של יצירה, חיוך ואהבה, ואני פה כדי להגיד לך שלא עברת את הכל לחינם. הפכת את השנה וחצי האחרונות למלאות בצבע וחום, ציפייה להופעות, כאב על זה שאתה מופיע במרכז, ואהבה גדולה. כבר אמרתי לך את זה הרבה פעמים, מבחינתי פתחת לי דלת לעולם שהיה לי מוזר להכנס אליו. עולם שבו האמן מדבר איתך בגובה העיניים, בשקט, ויש לך את ההזדמנות לראות איך הוא מרגיש. וראיתי, בכל הופעה, איך החיוך שלך מתפרס על הפנים כשאתה רואה שכולם מזמזמים לעצמם בשקט, וכן, מחייכים שהם שרים את "עצוב", כי ככה זה, אתה לא יכול להשאר אדיש לפלא הזה, הפלא הזה שקוראים לו אתה. חווית הרבה בשנה האחרונה, אושר, חיזוקים וגם כאב ואובדן, כולי תקווה שתקח הכל איתך הלאה, תלמד מהכל ואף פעם לא תפחד להגיד מה שיש לך להגיד, כי זה הקסם שבך. אין לי מספיק מקום בהודעה כדי לכתוב כמה אני מודה לך ומוקירה לך על שיחות, והודעות קצרות, ושירים בהופעות, והופעה אחת בפרנקלין שהפכה את השנה הזאת, השנה ה16 בחיי, למשמעותית יותר. תודה לך גם שגרמת לי להכיר את הבנות האלה, את המשפחה הזאת, את פורום כפיר אפשטיין - 1851, כי בלעדיהן אני חצי בנאדם. בלעדיהן... אני בעצם כלום. מאחלת לך רק אהבה, יצירה ובריאות בריאות בריאות, ושתזכה להופיע בחיפה. אוהבת הרבה יותר ממה שאוכל לספר, יעל.