למי שזוכר את המקרה שלי...
אז ככה... למי שלא, תזכורת קצרצרה... הסיפור שלי הוא של הבחור שנמאס לו ממני כי אני צינית, בקצרה.... אז מה שהיה היום זה ככה- הגעתי לעבודה, נפגשנו, אמרנו מה העניינים, הוא ממש חייך אליי והכל נראה נחמד וורוד....הייתי בטוחה שיש עתיד, אמרתי לו שנפתח דף חדש, הוא הסכים בחיוך... אבל, איך ששוב הגעתי לאיפה שהוא היה, הוא בא ללכת, פתאום היו לו דברים לעשות... אז אמרתי לו שאם לא היינו רבים, אז לא היו לו דברים לעשות... ואז הוא אמר לי ש"די, נגמר, היתה ידידות נחמדה וזהו..." אז שאלתי אותו אם הוא רציני והוא אמר לי שהוא מדבר בשיא הרצינות, אז אמרתי לו שהבנתי....והלכתי... אני לא יודעת מה לעשות....הוא באמת שונא אותי...אני כ"כ לא רואה איך זה הולך להשתנות...
אז ככה... למי שלא, תזכורת קצרצרה... הסיפור שלי הוא של הבחור שנמאס לו ממני כי אני צינית, בקצרה.... אז מה שהיה היום זה ככה- הגעתי לעבודה, נפגשנו, אמרנו מה העניינים, הוא ממש חייך אליי והכל נראה נחמד וורוד....הייתי בטוחה שיש עתיד, אמרתי לו שנפתח דף חדש, הוא הסכים בחיוך... אבל, איך ששוב הגעתי לאיפה שהוא היה, הוא בא ללכת, פתאום היו לו דברים לעשות... אז אמרתי לו שאם לא היינו רבים, אז לא היו לו דברים לעשות... ואז הוא אמר לי ש"די, נגמר, היתה ידידות נחמדה וזהו..." אז שאלתי אותו אם הוא רציני והוא אמר לי שהוא מדבר בשיא הרצינות, אז אמרתי לו שהבנתי....והלכתי... אני לא יודעת מה לעשות....הוא באמת שונא אותי...אני כ"כ לא רואה איך זה הולך להשתנות...
