למי שיש קצת זמן פנוי ורוצה לעזור

  • פותח הנושא yno1
  • פורסם בתאריך

yno1

New member
למי שיש קצת זמן פנוי ורוצה לעזור

כתבתי סיפור קצר, ואני מעוניין להפוך אותו לסירטון (שהכתוביות ירוצו על רקע איורים עם מוזיקה). הבעיה היא שאני לא יודע לצייר
חשבתי על ציורים בשחור לבן ברמה של סקיצה (טיפה יותר, צריך להעביר קצת רגשות). אני אשמח גם אם תעזרו לי לחלק את הסיפור למספר פריימים עיקריים שכל פריים יהיה תמונה (נראה לי צריך לצאת לפחות 6-7 תמונות). הנה הסיפור: בעיירה קטנה, חיי אדם פשוט למדי- שקט, נחמד, נשוי ואב לשני ילדים מקסימים. אותו אדם חיי חיים ממוצעים לגמרי, ניהל חיי משפחה מאושרים, ולמרות שלא היה עשיר גדול- הוא אהב את החיים שלו והיה מאושר. רק דבר אחד היה שונה באותו אדם, מאין שריטה קטנה, מנהג שאימץ במשך השנים ולא היה בכוחו להרפות ממנו. פעם בחודש, היה יוצא למסע אישי ברגל, לנהר מבודד הרחק מעבר להרים שהקיפו את עיירתו. בתום המסע, היה נוהג להכין מספר סירות קטנות משטרות הכסף שהיו בכיסו ולאחר מכן השיט אותן במימיו של הנהר וצפה בסירות הירוקות שנסחפו להן ונעלמו בזרם. אכן מנהג מוזר למידי, אבל רק כך האיש היה מאושר. אך המסע בן השלושה ימים היה קשה מאוד והיווה פגיעה ממשית בגופו ובבריאותו- הוא נעקץ רבבות פעמים ע"י חרקים משונים והארס שהצטבר בגופו פגע באיברים חיוניים, הוא נאלץ לעבור דרך ביצות מזוהמות שהאוויר בסביבתן היה רווי ברעלים, הוא נפצע פעמים רבות במהלך הטיפוס על המצוקים, פניו הושחטו מרוב צלקות וכמובן שרוב שיניו היו שיני זהב, מכיוון שעם כל מעידה במידרון התלול הוא השאיר כמה שיניים מאחור. למרות הכל, האיש לא היה מוכן לוותר על מסעו החשוב, בלעדיו הוא לא היה שלם ולא בא על סיפוקו. וכך המשיך האיש לצאת מידי חודש למסעו בן השלושה ימים והשיט את סירות הכסף שלו בנהר. בשלב מסויים כאשר משפחתו של האיש כבר החלה לדאוג למצבו, הוחלט שהאיש יתחיל להפגש עם פסיכיאטר שיטפל בו. הפסיכיאטר עמל קשות על-מנת לעזור לאיש האומלל- הוא הציע לו לתרום את הכסף לעניים ואולי כך ירגיש את אותו סיפוק, אולי לתרום אותו לאנשים חולי סרטן שזקוקים לכסף נואשות, הוא אפילו הציע לו כל חודש לצאת ולבזבז את הכסף על יום כיף עם המשפחה, אחרי הכל משלושה סירות בלבד העשוית משטרות של 50 דולר, אפשר לארגן חופשה מהנה ביותר. האיש ניסה הכל,אך שום דבר לא סיפק את יצרו כמו עשיית סירות קטנות משטרות הכסף והשטתן בנהר, ולכן המשיך לצאת למסעו החודשי. אותו מנהג משונה, חסר כל תועלת והיגיון, החריב לאט לאט את חייו של האיש עד שהוחלט לאשפז אותו בבית חולים לחולי נפש, שם קרס לבסוף גופו וליבו נדם. ועכשיו ההסבר: סיפורו של האיש האומלל אימיתי לחלוטין, חוץ מכמה פרטים קטנים שעוותו- האיש לא נהג להשיט את כספו בנהר, הוא נהג לשרוף אותו, או יותר נכון לקנות בו חפיסת סיגריות מידי יום. הרעלים שנמצאים בסיגריות הם אלו שפגעו באיבריו הפנימיים ולא הארס של החרקים. הפיח של הסיגריות הוא שהחריב את ריאותיו ולא הגזים של הביצות. היו אלו קמטים שחרשו את פניו ולא צלקות. גם היו אלו הסיגריות שהרסו את שיניו ולא המעידות במידרונות התלולים. אך הכי עצוב, האיש לא אושפז בבית חולים לחולי נפש, אלא עוד ועוד אנשים החלו לאמץ את המנהג המוזר וחסר ההיגיון שלו. מה אתם חושבים? שווה את הטירחה? נראה לי יכול לצאת משהו ממש נחמד.
 
למעלה