em28
Well-known member
למרות התפקיד המרכזי שמשחקות הרשתות החברתיות כמו פייסבוק ואפליקציות המסרים כמו טלגרם במערכות הבחירות האחרונות, זה לא הציל אותנו מהצפת ה-SMSים של המפלגות.
כמעט כל אזרח במדינה מופצץ בסמסים רבים, מסקרים ועד קישורים לסרטונים או פוסטים שונים.
את המספרים המפלגות משיגות ממאגרים שונים ומשונים.
החל באפליקציות לניהול הבחירות כמו אלקטור, שאליהן פעילי מפלגות מזינים מספרי טלפון ועד מאגרי טלפונים שמסתובבים בשוק החופשי
וניתנים לרכישה בחצי שקל לרשומה, לעתים גם פחות, הרבה פחות.
הבעיה היא שאף אחד לא אוהב לקבל SMSים פרסומיים גנריים, ואנחנו נוטים להתעלם מהם.
אבל אם השולחים מוסיפים טוויסט אישי, הם יכולים להגדיל את הסיכוי שנלחץ עליהן.
טל שניידר חשפה היום (רביעי) ב"זמן ישראל" שהליכוד משתמש ברשימות הכוללות לא רק מספרים
אלא גם שמות ואף שמות חיבה, שקשה להאמין שנאספו מפנקס הבוחרים, או ממאגר רשמי או מסחרי.
מבדיקה מתברר שהמקור הוא למעשה אפליקצית השיחות המזוהות Truecaller, שמותקנת אצל עשרות אלפי אזרחים, אם לא יותר.
בעת ההתקנה טרוקולר אוספת את ספר הטלפונים של המשתמש - שמות וטלפונים ומכניסה אותם למסד הנתונים שלה.
כאשר אותו משתמש מקבל שיחה ממספר לא מזוהה, Truecaller משווה את המספר למספרים שקיימים במסד הנתונים שלה,
ומאפשרת לו לזהות מי מתקשר אליו, אפילו אם כאמור, מדובר בשיחה ראשונה.
מדובר באפליקציה מאוד נוחה ומועילה, במיוחד למי שלא דואג לספר טלפונים מסודר.
ואולם, היא דורשת מחיר גבוה מאוד - ספר הטלפונים המלא של כל משתמש.
מדובר בפגיעה פוטנציאלית בפרטיות כיוון שלא רק שהיא חושפת את המשתמש, אלא את כל אנשי הקשר שלו, מבלי שהם אפילו מודעים לכך.
מפתח עם מספיק ידע וניסיון יכול לכרות, כנגד רשימת טלפונים שיש לו את השמות שמופיעים באפליקצית Trucaller ובכך ליצור רשימה לא רק של טלפונים אלא גם של שמות שצמודים לטלפונים האלו.
איך אנו יודעים שהליכוד השיג את רשימת השמות מ-Truecaller?
כיוון שכל אחד יכול לקבוע איך שמו יראה ב-Truecaller. כל מה שיש לעשות זה לפתוח חשבון באפליקציה ולשנות את השם המוצג.
כך למשל משתמש אחד שינה את שמו ל״אלוהים״ בחשבון שלו. הסמס שהוא קיבל מתנועת הליכוד היה תחת השם ״אלוהים״.
האם מדובר בפרקטיקה חוקית?
עו״ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני רשת ופרטיות, הסביר כי מפלגה לא יכולה לאסוף שמות ופרטים נוספים
ממאגרים פתוחים בלי הסכמת האנשים שפרטיהם כלולים באותם מאגרים.
מלבד זאת, לא משנה כיצד נאסף המידע האישי, מפני שחוק הגנת הפרטיות קובע כי גורמים שאוספים מידע אישי
מחויבים להבהיר במהלך איסוף המידע לאיזה מטרות הוא צפוי לשמש.
"אם אני סיפקתי מידע למטרה מסוימת, הרי שאסור יהיה להשתמש בו למטרה אחרת", הדגיש.
מדוברות הליכוד נמסר בתגובה: הטענה שקרית.
כמעט כל אזרח במדינה מופצץ בסמסים רבים, מסקרים ועד קישורים לסרטונים או פוסטים שונים.
את המספרים המפלגות משיגות ממאגרים שונים ומשונים.
החל באפליקציות לניהול הבחירות כמו אלקטור, שאליהן פעילי מפלגות מזינים מספרי טלפון ועד מאגרי טלפונים שמסתובבים בשוק החופשי
וניתנים לרכישה בחצי שקל לרשומה, לעתים גם פחות, הרבה פחות.
הבעיה היא שאף אחד לא אוהב לקבל SMSים פרסומיים גנריים, ואנחנו נוטים להתעלם מהם.
אבל אם השולחים מוסיפים טוויסט אישי, הם יכולים להגדיל את הסיכוי שנלחץ עליהן.
טל שניידר חשפה היום (רביעי) ב"זמן ישראל" שהליכוד משתמש ברשימות הכוללות לא רק מספרים
אלא גם שמות ואף שמות חיבה, שקשה להאמין שנאספו מפנקס הבוחרים, או ממאגר רשמי או מסחרי.
מבדיקה מתברר שהמקור הוא למעשה אפליקצית השיחות המזוהות Truecaller, שמותקנת אצל עשרות אלפי אזרחים, אם לא יותר.
בעת ההתקנה טרוקולר אוספת את ספר הטלפונים של המשתמש - שמות וטלפונים ומכניסה אותם למסד הנתונים שלה.
כאשר אותו משתמש מקבל שיחה ממספר לא מזוהה, Truecaller משווה את המספר למספרים שקיימים במסד הנתונים שלה,
ומאפשרת לו לזהות מי מתקשר אליו, אפילו אם כאמור, מדובר בשיחה ראשונה.
מדובר באפליקציה מאוד נוחה ומועילה, במיוחד למי שלא דואג לספר טלפונים מסודר.
ואולם, היא דורשת מחיר גבוה מאוד - ספר הטלפונים המלא של כל משתמש.
מדובר בפגיעה פוטנציאלית בפרטיות כיוון שלא רק שהיא חושפת את המשתמש, אלא את כל אנשי הקשר שלו, מבלי שהם אפילו מודעים לכך.
מפתח עם מספיק ידע וניסיון יכול לכרות, כנגד רשימת טלפונים שיש לו את השמות שמופיעים באפליקצית Trucaller ובכך ליצור רשימה לא רק של טלפונים אלא גם של שמות שצמודים לטלפונים האלו.
איך אנו יודעים שהליכוד השיג את רשימת השמות מ-Truecaller?
כיוון שכל אחד יכול לקבוע איך שמו יראה ב-Truecaller. כל מה שיש לעשות זה לפתוח חשבון באפליקציה ולשנות את השם המוצג.
כך למשל משתמש אחד שינה את שמו ל״אלוהים״ בחשבון שלו. הסמס שהוא קיבל מתנועת הליכוד היה תחת השם ״אלוהים״.
האם מדובר בפרקטיקה חוקית?
עו״ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני רשת ופרטיות, הסביר כי מפלגה לא יכולה לאסוף שמות ופרטים נוספים
ממאגרים פתוחים בלי הסכמת האנשים שפרטיהם כלולים באותם מאגרים.
מלבד זאת, לא משנה כיצד נאסף המידע האישי, מפני שחוק הגנת הפרטיות קובע כי גורמים שאוספים מידע אישי
מחויבים להבהיר במהלך איסוף המידע לאיזה מטרות הוא צפוי לשמש.
"אם אני סיפקתי מידע למטרה מסוימת, הרי שאסור יהיה להשתמש בו למטרה אחרת", הדגיש.
מדוברות הליכוד נמסר בתגובה: הטענה שקרית.
