רחל, בהצלחה למחר!!!!למי שמעוניינת
לראות תמונות של ענבל, שרשרתי סט של השווצות כאן
ענבל מקסימה!!!רחל, בהצלחה למחר!!!!
ושבקרוב תשוויצי עם התמונות של אחיה או אחותה!!!
פשוט מקסימה!!!!!!למי שמעוניינת
לראות תמונות של ענבל, שרשרתי סט של השווצות כאן
תודה!!!פשוט מקסימה!!!!!!
מתוקה אמיתית. יש לך בהחלט במה להשוויץ! ושוב, שיהיה בהצלחה מחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
רחל,אני חושבת שראיתי את המתוקה שלךתודה!!!
אני לא מאמינה שההחזרה מחר! זה פשוט יקרה! הייתי קצת לחוצה כי הייתי צריכה לקבל תשובה לבדיקת PAP וזה התעכב והתעכב וחשבתי שלא יסכימו לעשות לי את ההחזרה או יותר גרוע, שהתשובה תגיע ברגע האחרון ותהיה לא טובה (כבר היתה לי פעם דלקת שבגללה דחינו הזרעה) וכרגע דיברתי עם המרכז לבריאות האישה, הבדיקה הגיעה והיא תקינה!!! עכשיו הדבר היחיד שעלול להעיב על השמחה הוא שהעוברים לא ישרדו את ההפשרה, אבל מכיוון שיש לנו 2 מבחנות של 4, הסיכוי לכך קלוש. אני לא מאמינה שזה מגיע. כבר אמרתי שאני לא מאמינהאחרי שבפעם הקודמת נסחבנו שנתיים עד שהגענו לIVF, עכשיו להגיע לזה תוך מספר שבועות מועט זה ממש לוקסוס! נראה עכשיו כמה טיפולים יקח עד להריוןרחל
יו, אני לא מאמינה!!!רחל,אני חושבת שראיתי את המתוקה שלך
הייתי היום באסותא וראיתי תינוקת מתוקה על הידיים של אחת האחיות, וזיהיתי את ענבל מהתמונה! האחות אמרה שזו ילדה של מטופלת שהגיעה להחזרה...ממש התרגשתי! האם זו אכן היא ? איך היה לך? אנא עדכני
רחל מה שלומך?תודה!!!
אני לא מאמינה שההחזרה מחר! זה פשוט יקרה! הייתי קצת לחוצה כי הייתי צריכה לקבל תשובה לבדיקת PAP וזה התעכב והתעכב וחשבתי שלא יסכימו לעשות לי את ההחזרה או יותר גרוע, שהתשובה תגיע ברגע האחרון ותהיה לא טובה (כבר היתה לי פעם דלקת שבגללה דחינו הזרעה) וכרגע דיברתי עם המרכז לבריאות האישה, הבדיקה הגיעה והיא תקינה!!! עכשיו הדבר היחיד שעלול להעיב על השמחה הוא שהעוברים לא ישרדו את ההפשרה, אבל מכיוון שיש לנו 2 מבחנות של 4, הסיכוי לכך קלוש. אני לא מאמינה שזה מגיע. כבר אמרתי שאני לא מאמינהאחרי שבפעם הקודמת נסחבנו שנתיים עד שהגענו לIVF, עכשיו להגיע לזה תוך מספר שבועות מועט זה ממש לוקסוס! נראה עכשיו כמה טיפולים יקח עד להריוןרחל
שיהיה המון בהצלחה ושיעבור בקלותלמי שמעוניינת
לראות תמונות של ענבל, שרשרתי סט של השווצות כאן
מלאכיתלמי שמעוניינת
לראות תמונות של ענבל, שרשרתי סט של השווצות כאן
רחללמי שמעוניינת
לראות תמונות של ענבל, שרשרתי סט של השווצות כאן
ענבל מקסימה ושיהיה מחר בהצלחה!!!למי שמעוניינת
לראות תמונות של ענבל, שרשרתי סט של השווצות כאן
עדכונים על ההחזרהלמי שמעוניינת
לראות תמונות של ענבל, שרשרתי סט של השווצות כאן
בהצלחהעדכונים על ההחזרה(ארוך!)
טוב, אז זהו, זה מאחורי! ביום חמישי הגננת הקפיצה אותנו מוקדם כי ענבל הקיאה ושלשלה. מכיוון שהייתי שלושה ימים בבית בגלל גב תפוס, בעלי נרתם למשימה ולקח אותה מוקדם מהגן ולרופא. יש לה וירוס. בערב והודיעו מתי לבוא להחזרה רק ב21:30. היא התקשרה ואמרה לי לבוא ב12:00 אז שאלתי מי מבצע את ההחזרה, והיא אמרה לי "ביקשת את משיח, לא?" ואני אמרתי לה שלא, אני מטופלת ע"י הצוות (וחשבתי לעצמי שאם כבר הייתי מבקשת מישהו ספציפי - תמורת תשלום כמובן - אז זה היה רק לב-רן). אז היא אמרה לי להמתין ואח"כ אמרה לי לבוא ב7:00. אני לא הבנתי למה כ"כ מוקדם והיא אמרה שבגלל שיש כנס והרופא צריך לצאת ב9:00 לכן ביקש שיבואו מוקדם, ואצלנו זה מוקפאים אז צריך לקחת בחשבון את הזמן של ההפשרה. זה ממש סיבך אותנו כי כבר בדינו "סיפור כיסוי" לסבתא של ענבל כדי שתשמור עליה, אבל עכשיו אין סיכוי שנוכל להביא אותה כ"כ מוקדם (הם גרים בקצה השני של איזור המרכז). לאחר תחינות רבות הסכימו שנגיע ב7:30, ובלית ברירה באנו עם ענבל. אבל מה? היה שווה כי התורן של הצוות היה לא אחר מאשר לב-רןכשהגענו הכל היה בסדר, דפק כמו שעון וענבל התנהגה די יפה בהתאם לנסיבות... היא כבר הרגישה יותר טוב, ההקאות נפסקו והשלשול נעשה פחות תדיר. האחיות התלהבו ממנה. לי היה קצת לא נעים להסתובב עם תינוקת במחלקת IVF אבל מצד שני זה יכול להיות עידוד לכך שיש הצלחות. בכל מקרה לא היתה לנו ברירה אז לא התעסקנו במחשבה על כך. לפני שנכנסנו לחדר ההחזרות דיברנו בינינו על כמה נחזיר, אז בעלי רצה שניים, אני רציתי שלושה כי זה מוקפאים וסיכמנו שנהיה יותר חכמים כשנדע כמה שרדו את ההפשרה ואיך הם נראים. האחיות הציעו לשמור על ענבל כשנכנסנו להחזרה, היא קיבלה צעצועים מתנה והתנהגה יפה. בעלי אמר שלא היה לה נעים לבכות כי לא הכירה אף אחד... מלאך או לא מלאךנכנסנו לחדר, לב-רן היה מקסים כרגיל ומשרה אווירה רגועה. היו שלושה עוברים ששרדו את ההפשרה, נראו לא רע בכלל - באחד שרדו 8 תאים מתוך 8, בשני 7 מתוך 7 ובשלישי 6 מתוך 7. אני רציתי את שלושתם, בעלי בסוף התרצה כשאמרתי לו שכואב לי הרופא כבר התחיל עם הפרוצדורה. הרופא הסכים איתי שבגלל שלמוקפאים סיכויים יותר נמוכים לא נורא אם נחזיר שלושה. אח"כ שכבתי בחדר ושלחתי את בעלי לעשות סיבוב עם ענבל כדי שלא תשתעמם. כעבור שעה הלכנו הביתה. חשבתי שאני אנוח אבל מה אומר לכם? עד סוף הערב כבר הרמתי את ענבל וביום שבת טיילנו כרגיל ואפילו עשיתי לענבל אמבטיה. הבוקר הוצאתי את הכלבות. נראה, אם אני אקלט הפעם אז זה יוכיח שהמנוחה לאחר ההחזרה זה מיתוס. הדבר היחיד שמחזיק אותי ממאמצים מיותרים ומכריח אותי להתכופף נכון זה כאב הגב שעוד לא עבר. זהו, תאחלו לי בהצלחה! רחל
מתרגשת בשבילךעדכונים על ההחזרה(ארוך!)
טוב, אז זהו, זה מאחורי! ביום חמישי הגננת הקפיצה אותנו מוקדם כי ענבל הקיאה ושלשלה. מכיוון שהייתי שלושה ימים בבית בגלל גב תפוס, בעלי נרתם למשימה ולקח אותה מוקדם מהגן ולרופא. יש לה וירוס. בערב והודיעו מתי לבוא להחזרה רק ב21:30. היא התקשרה ואמרה לי לבוא ב12:00 אז שאלתי מי מבצע את ההחזרה, והיא אמרה לי "ביקשת את משיח, לא?" ואני אמרתי לה שלא, אני מטופלת ע"י הצוות (וחשבתי לעצמי שאם כבר הייתי מבקשת מישהו ספציפי - תמורת תשלום כמובן - אז זה היה רק לב-רן). אז היא אמרה לי להמתין ואח"כ אמרה לי לבוא ב7:00. אני לא הבנתי למה כ"כ מוקדם והיא אמרה שבגלל שיש כנס והרופא צריך לצאת ב9:00 לכן ביקש שיבואו מוקדם, ואצלנו זה מוקפאים אז צריך לקחת בחשבון את הזמן של ההפשרה. זה ממש סיבך אותנו כי כבר בדינו "סיפור כיסוי" לסבתא של ענבל כדי שתשמור עליה, אבל עכשיו אין סיכוי שנוכל להביא אותה כ"כ מוקדם (הם גרים בקצה השני של איזור המרכז). לאחר תחינות רבות הסכימו שנגיע ב7:30, ובלית ברירה באנו עם ענבל. אבל מה? היה שווה כי התורן של הצוות היה לא אחר מאשר לב-רןכשהגענו הכל היה בסדר, דפק כמו שעון וענבל התנהגה די יפה בהתאם לנסיבות... היא כבר הרגישה יותר טוב, ההקאות נפסקו והשלשול נעשה פחות תדיר. האחיות התלהבו ממנה. לי היה קצת לא נעים להסתובב עם תינוקת במחלקת IVF אבל מצד שני זה יכול להיות עידוד לכך שיש הצלחות. בכל מקרה לא היתה לנו ברירה אז לא התעסקנו במחשבה על כך. לפני שנכנסנו לחדר ההחזרות דיברנו בינינו על כמה נחזיר, אז בעלי רצה שניים, אני רציתי שלושה כי זה מוקפאים וסיכמנו שנהיה יותר חכמים כשנדע כמה שרדו את ההפשרה ואיך הם נראים. האחיות הציעו לשמור על ענבל כשנכנסנו להחזרה, היא קיבלה צעצועים מתנה והתנהגה יפה. בעלי אמר שלא היה לה נעים לבכות כי לא הכירה אף אחד... מלאך או לא מלאךנכנסנו לחדר, לב-רן היה מקסים כרגיל ומשרה אווירה רגועה. היו שלושה עוברים ששרדו את ההפשרה, נראו לא רע בכלל - באחד שרדו 8 תאים מתוך 8, בשני 7 מתוך 7 ובשלישי 6 מתוך 7. אני רציתי את שלושתם, בעלי בסוף התרצה כשאמרתי לו שכואב לי הרופא כבר התחיל עם הפרוצדורה. הרופא הסכים איתי שבגלל שלמוקפאים סיכויים יותר נמוכים לא נורא אם נחזיר שלושה. אח"כ שכבתי בחדר ושלחתי את בעלי לעשות סיבוב עם ענבל כדי שלא תשתעמם. כעבור שעה הלכנו הביתה. חשבתי שאני אנוח אבל מה אומר לכם? עד סוף הערב כבר הרמתי את ענבל וביום שבת טיילנו כרגיל ואפילו עשיתי לענבל אמבטיה. הבוקר הוצאתי את הכלבות. נראה, אם אני אקלט הפעם אז זה יוכיח שהמנוחה לאחר ההחזרה זה מיתוס. הדבר היחיד שמחזיק אותי ממאמצים מיותרים ומכריח אותי להתכופף נכון זה כאב הגב שעוד לא עבר. זהו, תאחלו לי בהצלחה! רחל
גם אנחנו לקחנו את עידןעדכונים על ההחזרה(ארוך!)
טוב, אז זהו, זה מאחורי! ביום חמישי הגננת הקפיצה אותנו מוקדם כי ענבל הקיאה ושלשלה. מכיוון שהייתי שלושה ימים בבית בגלל גב תפוס, בעלי נרתם למשימה ולקח אותה מוקדם מהגן ולרופא. יש לה וירוס. בערב והודיעו מתי לבוא להחזרה רק ב21:30. היא התקשרה ואמרה לי לבוא ב12:00 אז שאלתי מי מבצע את ההחזרה, והיא אמרה לי "ביקשת את משיח, לא?" ואני אמרתי לה שלא, אני מטופלת ע"י הצוות (וחשבתי לעצמי שאם כבר הייתי מבקשת מישהו ספציפי - תמורת תשלום כמובן - אז זה היה רק לב-רן). אז היא אמרה לי להמתין ואח"כ אמרה לי לבוא ב7:00. אני לא הבנתי למה כ"כ מוקדם והיא אמרה שבגלל שיש כנס והרופא צריך לצאת ב9:00 לכן ביקש שיבואו מוקדם, ואצלנו זה מוקפאים אז צריך לקחת בחשבון את הזמן של ההפשרה. זה ממש סיבך אותנו כי כבר בדינו "סיפור כיסוי" לסבתא של ענבל כדי שתשמור עליה, אבל עכשיו אין סיכוי שנוכל להביא אותה כ"כ מוקדם (הם גרים בקצה השני של איזור המרכז). לאחר תחינות רבות הסכימו שנגיע ב7:30, ובלית ברירה באנו עם ענבל. אבל מה? היה שווה כי התורן של הצוות היה לא אחר מאשר לב-רןכשהגענו הכל היה בסדר, דפק כמו שעון וענבל התנהגה די יפה בהתאם לנסיבות... היא כבר הרגישה יותר טוב, ההקאות נפסקו והשלשול נעשה פחות תדיר. האחיות התלהבו ממנה. לי היה קצת לא נעים להסתובב עם תינוקת במחלקת IVF אבל מצד שני זה יכול להיות עידוד לכך שיש הצלחות. בכל מקרה לא היתה לנו ברירה אז לא התעסקנו במחשבה על כך. לפני שנכנסנו לחדר ההחזרות דיברנו בינינו על כמה נחזיר, אז בעלי רצה שניים, אני רציתי שלושה כי זה מוקפאים וסיכמנו שנהיה יותר חכמים כשנדע כמה שרדו את ההפשרה ואיך הם נראים. האחיות הציעו לשמור על ענבל כשנכנסנו להחזרה, היא קיבלה צעצועים מתנה והתנהגה יפה. בעלי אמר שלא היה לה נעים לבכות כי לא הכירה אף אחד... מלאך או לא מלאךנכנסנו לחדר, לב-רן היה מקסים כרגיל ומשרה אווירה רגועה. היו שלושה עוברים ששרדו את ההפשרה, נראו לא רע בכלל - באחד שרדו 8 תאים מתוך 8, בשני 7 מתוך 7 ובשלישי 6 מתוך 7. אני רציתי את שלושתם, בעלי בסוף התרצה כשאמרתי לו שכואב לי הרופא כבר התחיל עם הפרוצדורה. הרופא הסכים איתי שבגלל שלמוקפאים סיכויים יותר נמוכים לא נורא אם נחזיר שלושה. אח"כ שכבתי בחדר ושלחתי את בעלי לעשות סיבוב עם ענבל כדי שלא תשתעמם. כעבור שעה הלכנו הביתה. חשבתי שאני אנוח אבל מה אומר לכם? עד סוף הערב כבר הרמתי את ענבל וביום שבת טיילנו כרגיל ואפילו עשיתי לענבל אמבטיה. הבוקר הוצאתי את הכלבות. נראה, אם אני אקלט הפעם אז זה יוכיח שהמנוחה לאחר ההחזרה זה מיתוס. הדבר היחיד שמחזיק אותי ממאמצים מיותרים ומכריח אותי להתכופף נכון זה כאב הגב שעוד לא עבר. זהו, תאחלו לי בהצלחה! רחל
יו, עשית לי עכשיו מה זה טוב!!!גם אנחנו לקחנו את עידן
בלית ברירה להחזרה, ובאותה החזרה גם הצלחנו להרות!!! אז אולי זה סימן... ורדה
||רחל של ענבלעדכונים על ההחזרה(ארוך!)
טוב, אז זהו, זה מאחורי! ביום חמישי הגננת הקפיצה אותנו מוקדם כי ענבל הקיאה ושלשלה. מכיוון שהייתי שלושה ימים בבית בגלל גב תפוס, בעלי נרתם למשימה ולקח אותה מוקדם מהגן ולרופא. יש לה וירוס. בערב והודיעו מתי לבוא להחזרה רק ב21:30. היא התקשרה ואמרה לי לבוא ב12:00 אז שאלתי מי מבצע את ההחזרה, והיא אמרה לי "ביקשת את משיח, לא?" ואני אמרתי לה שלא, אני מטופלת ע"י הצוות (וחשבתי לעצמי שאם כבר הייתי מבקשת מישהו ספציפי - תמורת תשלום כמובן - אז זה היה רק לב-רן). אז היא אמרה לי להמתין ואח"כ אמרה לי לבוא ב7:00. אני לא הבנתי למה כ"כ מוקדם והיא אמרה שבגלל שיש כנס והרופא צריך לצאת ב9:00 לכן ביקש שיבואו מוקדם, ואצלנו זה מוקפאים אז צריך לקחת בחשבון את הזמן של ההפשרה. זה ממש סיבך אותנו כי כבר בדינו "סיפור כיסוי" לסבתא של ענבל כדי שתשמור עליה, אבל עכשיו אין סיכוי שנוכל להביא אותה כ"כ מוקדם (הם גרים בקצה השני של איזור המרכז). לאחר תחינות רבות הסכימו שנגיע ב7:30, ובלית ברירה באנו עם ענבל. אבל מה? היה שווה כי התורן של הצוות היה לא אחר מאשר לב-רןכשהגענו הכל היה בסדר, דפק כמו שעון וענבל התנהגה די יפה בהתאם לנסיבות... היא כבר הרגישה יותר טוב, ההקאות נפסקו והשלשול נעשה פחות תדיר. האחיות התלהבו ממנה. לי היה קצת לא נעים להסתובב עם תינוקת במחלקת IVF אבל מצד שני זה יכול להיות עידוד לכך שיש הצלחות. בכל מקרה לא היתה לנו ברירה אז לא התעסקנו במחשבה על כך. לפני שנכנסנו לחדר ההחזרות דיברנו בינינו על כמה נחזיר, אז בעלי רצה שניים, אני רציתי שלושה כי זה מוקפאים וסיכמנו שנהיה יותר חכמים כשנדע כמה שרדו את ההפשרה ואיך הם נראים. האחיות הציעו לשמור על ענבל כשנכנסנו להחזרה, היא קיבלה צעצועים מתנה והתנהגה יפה. בעלי אמר שלא היה לה נעים לבכות כי לא הכירה אף אחד... מלאך או לא מלאךנכנסנו לחדר, לב-רן היה מקסים כרגיל ומשרה אווירה רגועה. היו שלושה עוברים ששרדו את ההפשרה, נראו לא רע בכלל - באחד שרדו 8 תאים מתוך 8, בשני 7 מתוך 7 ובשלישי 6 מתוך 7. אני רציתי את שלושתם, בעלי בסוף התרצה כשאמרתי לו שכואב לי הרופא כבר התחיל עם הפרוצדורה. הרופא הסכים איתי שבגלל שלמוקפאים סיכויים יותר נמוכים לא נורא אם נחזיר שלושה. אח"כ שכבתי בחדר ושלחתי את בעלי לעשות סיבוב עם ענבל כדי שלא תשתעמם. כעבור שעה הלכנו הביתה. חשבתי שאני אנוח אבל מה אומר לכם? עד סוף הערב כבר הרמתי את ענבל וביום שבת טיילנו כרגיל ואפילו עשיתי לענבל אמבטיה. הבוקר הוצאתי את הכלבות. נראה, אם אני אקלט הפעם אז זה יוכיח שהמנוחה לאחר ההחזרה זה מיתוס. הדבר היחיד שמחזיק אותי ממאמצים מיותרים ומכריח אותי להתכופף נכון זה כאב הגב שעוד לא עבר. זהו, תאחלו לי בהצלחה! רחל
לא נותר לנו אלא ללוות אותךעדכונים על ההחזרה(ארוך!)
טוב, אז זהו, זה מאחורי! ביום חמישי הגננת הקפיצה אותנו מוקדם כי ענבל הקיאה ושלשלה. מכיוון שהייתי שלושה ימים בבית בגלל גב תפוס, בעלי נרתם למשימה ולקח אותה מוקדם מהגן ולרופא. יש לה וירוס. בערב והודיעו מתי לבוא להחזרה רק ב21:30. היא התקשרה ואמרה לי לבוא ב12:00 אז שאלתי מי מבצע את ההחזרה, והיא אמרה לי "ביקשת את משיח, לא?" ואני אמרתי לה שלא, אני מטופלת ע"י הצוות (וחשבתי לעצמי שאם כבר הייתי מבקשת מישהו ספציפי - תמורת תשלום כמובן - אז זה היה רק לב-רן). אז היא אמרה לי להמתין ואח"כ אמרה לי לבוא ב7:00. אני לא הבנתי למה כ"כ מוקדם והיא אמרה שבגלל שיש כנס והרופא צריך לצאת ב9:00 לכן ביקש שיבואו מוקדם, ואצלנו זה מוקפאים אז צריך לקחת בחשבון את הזמן של ההפשרה. זה ממש סיבך אותנו כי כבר בדינו "סיפור כיסוי" לסבתא של ענבל כדי שתשמור עליה, אבל עכשיו אין סיכוי שנוכל להביא אותה כ"כ מוקדם (הם גרים בקצה השני של איזור המרכז). לאחר תחינות רבות הסכימו שנגיע ב7:30, ובלית ברירה באנו עם ענבל. אבל מה? היה שווה כי התורן של הצוות היה לא אחר מאשר לב-רןכשהגענו הכל היה בסדר, דפק כמו שעון וענבל התנהגה די יפה בהתאם לנסיבות... היא כבר הרגישה יותר טוב, ההקאות נפסקו והשלשול נעשה פחות תדיר. האחיות התלהבו ממנה. לי היה קצת לא נעים להסתובב עם תינוקת במחלקת IVF אבל מצד שני זה יכול להיות עידוד לכך שיש הצלחות. בכל מקרה לא היתה לנו ברירה אז לא התעסקנו במחשבה על כך. לפני שנכנסנו לחדר ההחזרות דיברנו בינינו על כמה נחזיר, אז בעלי רצה שניים, אני רציתי שלושה כי זה מוקפאים וסיכמנו שנהיה יותר חכמים כשנדע כמה שרדו את ההפשרה ואיך הם נראים. האחיות הציעו לשמור על ענבל כשנכנסנו להחזרה, היא קיבלה צעצועים מתנה והתנהגה יפה. בעלי אמר שלא היה לה נעים לבכות כי לא הכירה אף אחד... מלאך או לא מלאךנכנסנו לחדר, לב-רן היה מקסים כרגיל ומשרה אווירה רגועה. היו שלושה עוברים ששרדו את ההפשרה, נראו לא רע בכלל - באחד שרדו 8 תאים מתוך 8, בשני 7 מתוך 7 ובשלישי 6 מתוך 7. אני רציתי את שלושתם, בעלי בסוף התרצה כשאמרתי לו שכואב לי הרופא כבר התחיל עם הפרוצדורה. הרופא הסכים איתי שבגלל שלמוקפאים סיכויים יותר נמוכים לא נורא אם נחזיר שלושה. אח"כ שכבתי בחדר ושלחתי את בעלי לעשות סיבוב עם ענבל כדי שלא תשתעמם. כעבור שעה הלכנו הביתה. חשבתי שאני אנוח אבל מה אומר לכם? עד סוף הערב כבר הרמתי את ענבל וביום שבת טיילנו כרגיל ואפילו עשיתי לענבל אמבטיה. הבוקר הוצאתי את הכלבות. נראה, אם אני אקלט הפעם אז זה יוכיח שהמנוחה לאחר ההחזרה זה מיתוס. הדבר היחיד שמחזיק אותי ממאמצים מיותרים ומכריח אותי להתכופף נכון זה כאב הגב שעוד לא עבר. זהו, תאחלו לי בהצלחה! רחל
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.