קלייטון.ש
Well-known member
אעדכן שאני נוסע מהצפון לכמה ימים.
כשחזרתי לפה קודם התקשרה הראשונה. "אני מבינה שאתה לא רוצה להיות לבד בת"א, אז בוא תגור איתנו כמה שבועות". אמרתי לה ישר - חחח, לא.
אחריה התקשרה הבת הגדולה "אני מבינה שאתה לא רוצה להיות לבד בת"א, בוא לגור איתנו שבועיים שלושה".
הבת הגדולה היא כל כך עותק של אמא שלה שברור שהגנים שלי אפילו לא ניסו.
זה לא בדיוק אמנם. כי כשמעמידים את האמא והבת זו ליד זו אין ויכוח שהן זהות.
ובכל זאת יש איזה משהו שעושה הבדל. כי האמא היא בהחלט אשה יפה מאד, והבת יפה באותה צורה, ובכל זאת יש בבת משהו, ואי אפשר להגדיר בדיוק מה, שהופך אותה מאשה יפה מאד, לאשה מדהימה ביופיה. אשה שמסובבת ראשים כשהיא עוברת ברחוב. שצלמים מקצועיים ניגשים אליה ומציעים לשלם לה שתרשה להם לצלם אותה. שסוכנויות דוגמנות מובילות מחזרות אחריה.
המשהו הזה, הוא אני. אני עושה את ההבדל.
בכל אופן אמרתי לה תודה רבה, טוב לי בצפון, אולי אקפוץ לבקר איזה יום.
אחרי התקשרה הבת הקטנה. "אבא בוא תהיה איתנו כמה ימים, הילדים מאד ישמחו".
אמרתי לה שאחשוב על זה ואמסור לה תשובה.
לא עוברות 10 דקות, שיחת וידאו בוואצאפ.
מהצד השני מופיעים אלף ילדים, בחזית התאומות, ורחל התינוקת והבנים, והתינוקות, צווחים "סבא סבא בוא לגור איתנו!"
נכנעתי.
אם מישהו פה רוצה להגיד שזה מעיד שאין לי אופי. הוא צודק. אין לי אופי. ולא במובן שאלתרמן היה כותב עליו שיר.
אז אני נוסע להתארח אצל הילדים והנכדים, לכמה ימים, או שבוע גג.
כשחזרתי לפה קודם התקשרה הראשונה. "אני מבינה שאתה לא רוצה להיות לבד בת"א, אז בוא תגור איתנו כמה שבועות". אמרתי לה ישר - חחח, לא.
אחריה התקשרה הבת הגדולה "אני מבינה שאתה לא רוצה להיות לבד בת"א, בוא לגור איתנו שבועיים שלושה".
הבת הגדולה היא כל כך עותק של אמא שלה שברור שהגנים שלי אפילו לא ניסו.
זה לא בדיוק אמנם. כי כשמעמידים את האמא והבת זו ליד זו אין ויכוח שהן זהות.
ובכל זאת יש איזה משהו שעושה הבדל. כי האמא היא בהחלט אשה יפה מאד, והבת יפה באותה צורה, ובכל זאת יש בבת משהו, ואי אפשר להגדיר בדיוק מה, שהופך אותה מאשה יפה מאד, לאשה מדהימה ביופיה. אשה שמסובבת ראשים כשהיא עוברת ברחוב. שצלמים מקצועיים ניגשים אליה ומציעים לשלם לה שתרשה להם לצלם אותה. שסוכנויות דוגמנות מובילות מחזרות אחריה.
המשהו הזה, הוא אני. אני עושה את ההבדל.
בכל אופן אמרתי לה תודה רבה, טוב לי בצפון, אולי אקפוץ לבקר איזה יום.
אחרי התקשרה הבת הקטנה. "אבא בוא תהיה איתנו כמה ימים, הילדים מאד ישמחו".
אמרתי לה שאחשוב על זה ואמסור לה תשובה.
לא עוברות 10 דקות, שיחת וידאו בוואצאפ.
מהצד השני מופיעים אלף ילדים, בחזית התאומות, ורחל התינוקת והבנים, והתינוקות, צווחים "סבא סבא בוא לגור איתנו!"
נכנעתי.
אם מישהו פה רוצה להגיד שזה מעיד שאין לי אופי. הוא צודק. אין לי אופי. ולא במובן שאלתרמן היה כותב עליו שיר.
אז אני נוסע להתארח אצל הילדים והנכדים, לכמה ימים, או שבוע גג.
