למי שנמצא למעלה.
עד לא ממזמן חשבתי שאתה מתנקם בי. הרגשתי אבודה, הרגשתי שאתה שונא אותי עד מוות... גרמת לי לאבד אמון באנשים. גרמת לצחוק שלי להפוך למזוייף, גרמת לי ללבוש מסכה. להתחבא מאחורי דמות שעיצבתי לעצמי, מה שבטוח שזו לא היתה אני. היא אולי היתה נראית כמוני, והיה לה קול כמו שלי, אבל החיים שלה נראו אחרת לגמרי ממה שהיא משדרת. הייתי שוכבת ימים שלמים, בוהה בתקרה ושום דמעה לא ניגרת מעייני. הייתי שוכבת כך ימים שלמים, ולא מבינה מה לעזאזל אני עושה כאן. רציתי להעלם מכאן. לישון ולא להתעורר. ואכן, ניסיתי להעלים את עצמי, אפילו הפסיכולוגית קבעה שאני מזוכיסטית בעלת נטיות לאובדן. שנאתי אותך, הרגשתי שאני מתמוטטת, ויחד איתי אני מתמוטטים כל מי שהאמין שאני הכי חזקה בעולם, כל מי שחשב שאני הדוגמא של כולם. לקחת ממני את קארין, החברה הכי טובה שלי. לקחת לי את האהבה שלי, לקחת את הצחוק שלי. לא השארת לי כלום. היום, אחרי שנה אני מבינה שכל מה שעשית, עשית על מנת לחשל אותי. להפוך אותי ממפונקת לחזקה. לאחת שלא צריכה טובות של אחרים. לאחת שסומכת רק על עצמה. לאחת כמוני. רצית להפוך אותי לאחת שתעריך את החיים. רצית רק בטובתי. ונתת לי שוב את הצחוק שלי, ואת החיים האמיתיים. ואת הרגעים המאושרים. את הצחוק האמיתי, לא המזוייף. נתת לי אהבה חדשה ואמיתית. נטעת בי אמונה, נטעת בי את הכוח להמשיך הלאה, לא לפחד מכלום. אני רוצה לומר לך תודה. תודה על האושר, על הדמעות, על הכאב, על הפחדים, על האהבה, על כל מה ששיגרת בתוכי. בתוכי האמיתי. אני מאושרת באמת. מכל הלב. לפעמים כואב לי. לפעמים גם קשה לי. אבל במבט כללי אני מאושרת. תודה אלוהים. אני.
עד לא ממזמן חשבתי שאתה מתנקם בי. הרגשתי אבודה, הרגשתי שאתה שונא אותי עד מוות... גרמת לי לאבד אמון באנשים. גרמת לצחוק שלי להפוך למזוייף, גרמת לי ללבוש מסכה. להתחבא מאחורי דמות שעיצבתי לעצמי, מה שבטוח שזו לא היתה אני. היא אולי היתה נראית כמוני, והיה לה קול כמו שלי, אבל החיים שלה נראו אחרת לגמרי ממה שהיא משדרת. הייתי שוכבת ימים שלמים, בוהה בתקרה ושום דמעה לא ניגרת מעייני. הייתי שוכבת כך ימים שלמים, ולא מבינה מה לעזאזל אני עושה כאן. רציתי להעלם מכאן. לישון ולא להתעורר. ואכן, ניסיתי להעלים את עצמי, אפילו הפסיכולוגית קבעה שאני מזוכיסטית בעלת נטיות לאובדן. שנאתי אותך, הרגשתי שאני מתמוטטת, ויחד איתי אני מתמוטטים כל מי שהאמין שאני הכי חזקה בעולם, כל מי שחשב שאני הדוגמא של כולם. לקחת ממני את קארין, החברה הכי טובה שלי. לקחת לי את האהבה שלי, לקחת את הצחוק שלי. לא השארת לי כלום. היום, אחרי שנה אני מבינה שכל מה שעשית, עשית על מנת לחשל אותי. להפוך אותי ממפונקת לחזקה. לאחת שלא צריכה טובות של אחרים. לאחת שסומכת רק על עצמה. לאחת כמוני. רצית להפוך אותי לאחת שתעריך את החיים. רצית רק בטובתי. ונתת לי שוב את הצחוק שלי, ואת החיים האמיתיים. ואת הרגעים המאושרים. את הצחוק האמיתי, לא המזוייף. נתת לי אהבה חדשה ואמיתית. נטעת בי אמונה, נטעת בי את הכוח להמשיך הלאה, לא לפחד מכלום. אני רוצה לומר לך תודה. תודה על האושר, על הדמעות, על הכאב, על הפחדים, על האהבה, על כל מה ששיגרת בתוכי. בתוכי האמיתי. אני מאושרת באמת. מכל הלב. לפעמים כואב לי. לפעמים גם קשה לי. אבל במבט כללי אני מאושרת. תודה אלוהים. אני.