למכירה במחיר מציאה!!!

למכירה במחיר מציאה!!!

אני מוכנה לשלם רק שתקחו! משהו מוכן לגאול אותי מחמותי? אין לי מקום בבית שלי, היא משתלטת על כל פינה, אז אני בורחת אליכם. אפילו בני הבכור אמר לה שתפסיק לשאול אותו שאלות כי זה מפריע לו לאכול. יש לה גם צדדים חיובים רק שבימים כאלה שהיא כ"כ מרגיזה אותי ממש קשה לי להזכר באותם צדדים. "שמעת מה שאמא אמרה?" מה היא חושבת שהילדים שלי עושים עם האוזנים שלהם? וגם "תאכל כבר לפני שהאוכל יתקרר" (ושלא תטעו, כולנו סביב השולחן, בארוחת ערב, היא מופיעה ומתישבת בסלון ומיד מתחילה לתת הצעות ייעול והנחיות). מגוון המשפטים רחב ומגוון אבל הרעיון מובן, נכון? טוב, הבית חזר להיות שלי (היא הלכה) וגם קיטרתי מספיק להיום. תודה שאתם כאן.
 
את יכולה להגביל לה את כמות

הביקורים? כי אם לא אני שולחת לך רק חיבוק גדול גדול -
 

אורית ג.

New member
נסי לשכנע את פנינה של הדובים

להתחלף לקצת זמן. מה יש? למה שרק לה יהיה כיף? חוץ מזה אני ממש מציעה לך לא להגיע למצב שרע לך ואת "בורחת" אלינו. דברי אתה, העירי לה (אולי לא ליד הילדים) והעירי גם ליד הילדים אם זה נזק שהיא עושה להם (כמו שחמותי אמרה לנכדתה שהיא שמנה, למרות שזה לא נכון בכלל). והסבירי לבעלך מה את רוצה שיהיה ושהוא יעזור לדאוג לזה. זו אמא שלו ויותר קל שהוא יטפל בה וגם שיהיה שותף. בכלל אצלינו היה נהוג (פעם, עכשיו לא מדברים אתנו בכלל...) שהם באים לבקר רק כשבנם נמצא. למרות שאני תמיד הייתי בבית עם הילדים. וכדאי מאד שהיא תרגיש אורחת ולא בת-בית-לכאורה (כך אני עושה אפילו עם אמי, לא נותנת לה לקפל כביסה או להכין אוכל , ההיפך! אומרת לה בואי שבי את אורחת ולא באת לעבוד כאן. בנחמדות. אבל לא נותנת לה להגיע למצב שהבית שלה.) והכי חשוב - קחי את העצות שלי בערבון מוגבל כי החמות והחם שלי לא מדברים אתנו כבר הרבה זמן (מאז שהילד נולד לפני שנה וחצי) אז הנסיון שלי קצת רחוק... אולי השתנה משהו בעניינים האלה ויש איזו גישה חדשה (" עקרון הרצף עם החמות"). אני אישית אימצתי את "עקרון הקצף" מאמז ומעולם גם עם אמי וגם עם חמותי וזה אומר להתרגז על דברים (מרגיזים) הרבה ומהר לא לשמור בבטן ולא להחליק. ככה יש גבולות וכולם יודעים איך להתנהג עם כולם. לוקח כמה שנים
 

דיאנה1

New member
אוי איך הצחקת אותי. "עקרון הרצף עם

החמות" - גדול. חמותי ביקרה אותי אתמול למרות שלא הייתי בבית. והודיעה שהיא ישנה אצלנו. לא שהייתי אומרת לא אבל לפחות להסוות את זה בצורה של שאלה, "אפשר לישון אצלכם היום?" שככה יהיה נדמה לי לפחות שהבית שלי. וכדי להצדיק את הרגשת הבבית שלה היא מתעקשת לפנות את המכונה, רק פעם מרוב התלהבות היא פינתה מכונת כלים מלוכלכת ישירות לארונות. לא נורא, שאלה יהיו הצרות... לזכותה, היא הסכימה לעשות לנו בייביסיטר ויצאנו. היה מאד מדכא לראות את התמונה הסוריאליסטית של מאבטחים בפתח כל מסעדה אבל זה כבר להודעה אחרת.
 

דניעל

New member
איש אחד שומע דפיקה בדלת../images/Emo8.gif

הוא פותח את הדלת ורואה את חמותו עם מזוודות.
"לכמה זמן באת?" הוא שואל.
"עד שתגיד לי ללכת" היא עונה.
"מה, ולא תישארי אפילו לכוס תה?"
 

popo11

New member
../images/Emo104.gif למה היא אצלך כל כך הרבה ?

איזה מכה ! תפטרי אותה ....
לא נותר לי אלא לשלוח לך
ו
(בשבילה).
 

רותי ע

New member
לא תודה ../images/Emo8.gif

איך את מתאפקת ולא עונה? אני לא הייתי מחזיקה מעמד. גם לא בטוחה שקצת אסרטיביות לא תהיה במקום. תגידי לה מפורשות שההערות שלה לא נעימות, לא לך ולא לילדים. שתעלב...מקסימום תבוא פחות לבקר...
 
ברור שאני עונה ולעיתים גם בחוסר

נחמדות. אבל היא עם חוסר הרגישות שלה ועם עור הפיל ממש לא קולטת. גם בנזוגי מסכים איתי וגם מעיר לה ודיבר איתה יותר מפעם אחת והמסקנה שלו: זה לא יהיה יותר טוב כי היא אטומה. ונמאס לי להגיד לה ולכעוס עליה כי במילא היא לא לומדת ולא מפנימה. גם הרעיון שלהודיע לא לבוא כ"כ הרבה ומתי מותר לבוא נוסה והוכח כ...לא יעיל. היא אטומה, כבר אמרתי? בינתיים המחיר שאני מוכנה לשלם רק עולה!!! כדאי, זה באמת מציאה!!! כי זה לא יהיה יותר טוב! תודה למתיחסות.
 

אורית ג.

New member
למי ששאלה במסר למה לא מדברים

אתנו ,זה לא סוד (חשבתי שכווולם יודעים אז לא חזרתי שוב): מהיום שבני בן 8 ימים ההורים של בעלי מחרימים אותנו . זה בגלל שלא עשינו לו ברית מילה (כלומר : לא חתכנו, לא שלא עשינו מסיבה). הם איימו מראש שכך יהיה ולגנותם יאמר שהם בהחלט אנשים שעומדים במילה (ולא עומדים באי-מילה
). החם שלי , שהוא דווקא איש נחמד ומופנם בעיקר מתבייש בעניין הזה (בבנו, בנכדו) וממש לא יכול להעלות את הנושא (ואת הרעיון ) בחשבותיו אפילו - שלא לדבר על לשוחח. אבל החמות , שהיא (כמו שכבר אמרתי ) אשה שאפילו אמה החורגת של שלגיה היא טובת לב לידה (אני מרשה לעצמי להגיד את האמת ... בשביל זה בחרתי לכתוב כאן לא את שמי המלא
) שדווקא לא שמרנית כל כך ובהחלט יכולה היתה להתרגל לרעיון של אי-מילה, "ארגנה" שזה יהיה חרם של ממש: לא מתקשרים, לא באים לבקר את הילדים ואפילו לא מרימים טלפון לילדה בת ה-6.5 שלנו. מבחינת ההרגשה : זה לא נעים לדעת שיש מישהו שעד כדי כך לא אוהב אותי בעולם, לא נעים היה להסביר לבת ה-5 שעכשיו אי אפשר כבר ללכת לבקר את סבתא וסבא (והיינו גם צריכים להסביר לה מה זה , פחות או יותר, ברית מילה ולמה לנו חשוב לא לעשות וכו´ וכו´). מבחינת חיי הנישואין : הם היו טובים עוד לפני זה אבל בהחלט חוסך לנו מתח שהם לכאורה "לא קיימים " (מבחירתם שלהם, לא ש"גרשנו" אותם) : לא צריך לשמוע "למה היא כל הזמן על הידיים" או " אני רואה שעוד לא הצלחת להוריד את העודפים מהלידה" ולא צריך לשמוע כמה הם נעלבו שלא באנו בשבת או להזדעזע מאיך שהם מתעללים בנכדה הבכורה (לא הבת שלנו) וללכת בין הטיפות של הכבוד שלהם . הצער של בעלי (ושלי, אבל פחות , מטבע הדברים) הוא שהם בני 75 בערך ואת מה שהם מפסידים עם הנכדים שלהם כבר אף אחד לא יחזיר להם. בקיצור : יש לזה המון המון יתרונות (במיוחד שבתור סבא וסבתא הם ממש לא משהו) - אבל כמובן לא הייתי עושה משהו כזה מיוזמתי כי יש לי איזו הבנה של כמה חבל אם הם לא יראו את הנכדים (בשבילם ) ושל הצער של בעלי על זה. יש לציין גם , כדי לא להזדעזע מחוסר ההתרגשות שלי מהחרם הזה , שהם תמיד היו "כאלה" וכמעט כל נושא , לאו דווקא ברית מילה, היה נגמר באיומים מרומזים וכבר היו חרמות בעבר (הילדה לא רצתה להצטלם אתם או שהסבתא שאלה אותה "את אוהבת את סבתא" והיא ענתה "לא" (בת 3.5... אסור לשאול כאלה דברים בכזה גיל)) לא רק אתנו אלא עם עוד אנשים מהמשפחה (עם האחים שלה, עם ההשכנים שלה, עם חברים שלה, עם כל מיני דודים מארצות הברית שמעדיפים ללכת לבית מלון כשהם בארץ ולא לישון אצלה... ויש עוד)- גם בתור ילד בעלי הכיר את העניין הזה - ועל כן אנחנו יודעים לקבל את זה אחרת מאנשים אחרים (שתמיד ממש מזדעזעים כששומעים את זה). עם גיסי (בנם) הם לא דיברו זמן ארוך כי היתה לו חברה מעדה שהם לא רצו "במשפחה שלהם". לסיכום פינת הגאון : יתרונות - זוגיות מאושרת ושלווה
חסרונות - הנכדה צריכה להבין דברים שרצוי היה שלא תבין בהם, והצער על מה שהם מפסידים (אולי גם ימחקו אותנו מהירושה
אבל שווה כל שקל
) זהו. מגילה ארוכה ומעכשיו אני אוכל לעשות אליה לינק בכל פעם שישאלו אותי
 

limori

New member
אורית, זה בהחלט עצוב לשמוע

שסבא וסבתא מחרימים את הילדים והנכדים.... ההפסד כולו שלהם.!!!!! לימור
 
../images/Emo104.gifאורית-אני יודעת על מה את מדברת

גם לי יש אמא, שעם כל הכבוד לה עכשיו, לפני ששגיא נוכל היתה נוקטת בשיטת ה"חרמים". כשעוד גרתי בבית, אם הייתי עושה משהו שלא מצא חן בעינייה, היא היתה "מחרימה" אותי, והיינו יכולות לא לדבר (מיוזמתה) חודשים!!! החברות שלי היו תמיד בהלם
. "איך אתן יכולות לגור ביחד ולא לדבר?!" תמיד עניתי ש"אפשר. אני ההוכחה לכך"
. לשמחתי הרבה, אמא שלי קיבלה קצת שכל אחרי ששגיא נולד והבינה שכל חרם מצידה יהיה רק לרעתה. היא זו שתפסיד ולא תראה את הנכד היחידי שלה, אהוב ליבה, משוש חיה (אני ואחי הפכנו למישניים, ואנחנו מודים על זה. עכשיו יש מי שאוהב להיות "מוצק" כשהיא "מציקה" לו
- סתאאאם. היא חולה עליו והוא משוגע עליה
). עם חמי אנחנו לא בקשר כבר 5 שנים, אבל זה בגלל שהאיש העשיר הזה חמדן ללא תקנה, ולצערי אנחנו, שכל ה"עושר" שלנו הסתכם אז בשקל וחצי, נוצלנו ע"י ללא תקנה. גם הפסד שלו. אני לא חושבת שהוא בכלל יודע שנולד לו נכד (היחידי, גם, ועוד בן-זוגי הוא בן יחיד). אבל ה"ניתוק" עם חמי הוא מאוד מבורך, ואין לנו בעיה שכל ה"ירושה" תלך לדוד של בן-זוגי (שגם לו לא חסר לכום, בלשון המעטה כפולה ומכופלת). לא שווה להיות בקשר עם משפחה רק בגלל הממון שלהם. לא שווה אף שקל.
 

popo11

New member
../images/Emo104.gif וואו !

מרשים. לי היה סיפור חמ/חמות כשהייתי בהריון. לצערי, בן-זוגי לא ראה את חומרת המצב יחד איתי וזה גרר מתיחות בין שנינו. הסוף הוא ששמתי גבולות מאד מאד מ-א-ד ברורים איפה מותר להיות ובמיוחד איפה אסור להיות. הסברתי לו חד מאד שאם היא תופיע על דלת ביתנו (אנחנו חיפאים והוריו גרים ברמה"ש) אני לא אתן לה להכנס. אני מכירה אותה וההצהרה היתה הקדמת תרופה למכה. מאחר והוריו חשובים לו, לא היה עדיין פיצוץ, אבל אני בטוחה שיש אחד כזה בדרך. לא חשבתי מה היה קורה אם לא היינו מלים את עדי. כשהתחלתי לדבר על מילה עם רופא ולא מוהל, התחילו הפרצופים, ובסוף תמרנו אותי למילה עם מוהל שהוא רופא עור. אנחנו מרוצים מהתוצאה הסופית, אבל ערכית יש לי עדיין בעיה עם זה.
 
../images/Emo104.gif שיעשו פרצופים. הילד הוא שלך

ואת מחליטה לגביו. בן-זוגי הטיל וטו, ולאור העובדה שהרבה מאוד שברים שחשובים לי מקבלים קדימות, הוא ביקש שלא אכנס איתו לוויכוחים ואכבד את רצונו לבצע מילה בשגיא. מלנו את שגיא עם מוהל רופא.
 
חמות זה לא אופ זה מקצוע!

טוב קיבלת הרבה תגובות וכו´.... אז לפני הכל חיבוק ענק! חמות, זה בעיה בפני עצמה ובדרך להקל על המצב הוא קודם כל להבין מהיכן הוא בא: רצון להישאר עדין בשליטה, להרגיש עדין אימא וכדומה.... ולכן לא תמיד הבעל יכול/ יודע/רוצה לנקוט עמדה, ואין צורך להאשימו או להאיץ בו... מכיוון שאת מעניינת אותנו ולא היא- אז חבל על העצבים והאנרגיה שלך! אילו הילדים שלכם, המישפחה שלכם, ואת בהחלט יכולה לנסות להסביר לה, אם את חושבת שזה מיותר אז אל תנסי אפילו להסביר כי תתאכזבי יותר. נסי לענות הפוך על הפוך, לא להיפגע או להיעלב, הכעס והכאב נתונים בשליטתך! ואל תתני לה לערער את הביטחון שלך לערער את השלווה שלך, תהי שלמה ובטוחה בעצמך, עימדי על שלך בלי עצבים! בהצלחה, וזיכרי שהכל בא ממקום אחר:הרצון להרגיש יעילה, לאחוז בתפקד ה"אימא" כמה שאפשר... בהצלחה
 
למעלה