את כל הפריטים שלי אני קניתי במחירים האלה
אני קניתי את כל הפריטים באוסף שלי לפי המחירים שהמלצתי, שהם כולם בטווח המחירים שרשמתי, אלה המחירים שביקשו ממני, ייתכן והצלחתי להוריד במעט, אך לא ביותר מדי. האמת היא שדווקא שמחתי לראות שלוקחים מחירים שיותר משקפים את איכות הספר (שירים הכי איכותי מבחינת הדפים והכריכה) מאשר את נדירותו (לילה יותר נדיר אך לפעמים מוכרים אותו ב-50 !!). בתקליטים ככל שמשהו יותר נדיר כך הוא עולה יותר, פשוט יחסית.
אתה נשמע לי אחד שמבין בכלכלה, דווקא מעניין לנתח את שוק האספנות מהבחינה הזו. אני רק נגעתי בעיקר, בקורס מבוא לכלכלה. לפי מה שאני מבין, באספנות קשה להניח מידע מושלם וחוסר השפעה במודל הזה, מה גם שההיצע קטן מאוד, לא קבוע, ונתון לקריזות (שלא לדבר על האספנים). גם הביקוש מבחינת כמות קטן, אך מצד שני המחיר לא! כי יש תחרות קשה על הפריטים. ביקוש קשיח ועקשני. יש גם את עניין התחליפים בשוק. אם היצע האורז היה יורד והמחיר עולה יותר מדי אנשים פשוט היו עוברים לפסטה. באספנות זה לא ככה, אפילו לא תיאורטית. יש פריט, אתה אספן שלו, אתה צריך אותו, נקודה.
מידע? אנשים צריכים בכל זאת להרגיש שפיירים איתם. בכל שוק מישהו מקים קטלוג אספנות עם מחירים מומלצים לפי השוק.
לפחות במה שקשור לארצי אני מכניס מידע לעניין. ההמלצות שלי די משקפות את המחירים מבחינת ממוצע, ואת כל הפריטים קניתי בטווחים הנוחים של המחירים שהמלצתי. יש למשל כאלה שמכרו תקליט או ספר ב-100 ואני מאוד הודיתי להם ואפילו אמרתי להם שאני שמח שמצאתי בזול. יש כאלה שרצו יותר מ300 ואמרתי להם לא תודה. ההמלצות שלי אפילו אחרי כמה שנים טובות שקניתי את כל הפריטים עדיין משקפות את השוק, כלומר, רוב הסיכויים שתמצא פריט במחירים שהמלצתי. הקטלוג שלי כבר הציל מספר אספנים שכמעט שילמו 600 ש"ח על תקליט שניתן להשיג עם מעט חיפושים ב-300. אני עדיין רואה תקליטים וספרים באוף דה רקורד ובחור בשחור במחירים שהמלצתי. אני חושב שנתתי לאספני ארצי מידע טוב לעבוד איתו, שיאפשר להם למצוא דיל יותר הוגן.