למלאכים שלי
בהשראת דמעה בים, שכתבה על המלאך שלה, וכ"כ הזכירה לי... ובהשראת ה מוזה שביקשה גם קצת אופטימיות... ( ניסיתי להיות כמה שיותר אופטימית ) לאנשים שהרשו לי לגעת קצת בנשמתם- את רובכם אני בטח לא יראה שוב לעולם. ומבעוד כמה חודשים, אני בטח גם לא ישמע... והשם שלי יהיה רק זיכרון רחוק... אז עכשו- שניה לפני שאני מעיפה מבט אחרון, סוגרת את השער וממשיכה הלאה בדרכי, רציתי לעצור ולהגיד לכם תודה. תודה שאתם קיימים בי ובשבילי ותודה שנתתם לי להכנס ללב שלכם. לא תמיד היה לי קל איתכם, אני מודה. אבל תמיד היה שווה. רציתי להיות בשבילכם- והייתם בשבילי רציתי לעודד ולשמח אותכם - ועודדתם ושימחתם אותי נתתי לכם אהבה , והחזרתם לי פי שבע... אז ילדים יקרים שלי - אני תמיד יזכור , את הדמעות , את הכאב , את השמחה , והכי חשוב , את האהבה. את האהבה הגדולה שנתתם לי, גם אם זה לתקופה קצרה. עכשו אני חייבת ללכת, אני מבקשת סליחה! אני חייבת להמשיך הלאה... ואתם, תכירו אנשים חדשים , וגם אני, ומהר מאוד נשכח, וישאר רק זיכרון רחוק ועמום. אבל דבר אחד אנחנו לא ישתנה. לא ישתנה מה שקיבלנו אחד מהשני בתקופה הזאת. כי אתם מבינים - בתקופה הזאת השתנתי המון, כמו שאומרים, " באתי לתרום - ובאמת שיצאתי נתרמת " ככה זה בחיים. אז עוד חיבוק... עוד דימעה... ותודה אחרונה....
בהשראת דמעה בים, שכתבה על המלאך שלה, וכ"כ הזכירה לי... ובהשראת ה מוזה שביקשה גם קצת אופטימיות... ( ניסיתי להיות כמה שיותר אופטימית ) לאנשים שהרשו לי לגעת קצת בנשמתם- את רובכם אני בטח לא יראה שוב לעולם. ומבעוד כמה חודשים, אני בטח גם לא ישמע... והשם שלי יהיה רק זיכרון רחוק... אז עכשו- שניה לפני שאני מעיפה מבט אחרון, סוגרת את השער וממשיכה הלאה בדרכי, רציתי לעצור ולהגיד לכם תודה. תודה שאתם קיימים בי ובשבילי ותודה שנתתם לי להכנס ללב שלכם. לא תמיד היה לי קל איתכם, אני מודה. אבל תמיד היה שווה. רציתי להיות בשבילכם- והייתם בשבילי רציתי לעודד ולשמח אותכם - ועודדתם ושימחתם אותי נתתי לכם אהבה , והחזרתם לי פי שבע... אז ילדים יקרים שלי - אני תמיד יזכור , את הדמעות , את הכאב , את השמחה , והכי חשוב , את האהבה. את האהבה הגדולה שנתתם לי, גם אם זה לתקופה קצרה. עכשו אני חייבת ללכת, אני מבקשת סליחה! אני חייבת להמשיך הלאה... ואתם, תכירו אנשים חדשים , וגם אני, ומהר מאוד נשכח, וישאר רק זיכרון רחוק ועמום. אבל דבר אחד אנחנו לא ישתנה. לא ישתנה מה שקיבלנו אחד מהשני בתקופה הזאת. כי אתם מבינים - בתקופה הזאת השתנתי המון, כמו שאומרים, " באתי לתרום - ובאמת שיצאתי נתרמת " ככה זה בחיים. אז עוד חיבוק... עוד דימעה... ותודה אחרונה....